אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק פ 40185/07

הכרעת דין בתיק פ 40185/07

תאריך פרסום : 04/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40185-07
04/03/2008
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד חילו
הנתבע:
1. אל חאג' סאמי
2. אל חא'ג כאמל

עו"ד גורן
עו"ד אורנה סבן-ארועטי
הכרעת דין

כתב האישום מתאר שרשרת מעשי עבירה שבוצעו, לפי הטענה, בידי הנאשמים, כשחלק מן המעשים אינם מתוכננים מראש והם פרי נסיבות שנוצרו. מסכת העבירות החלה  בכך שביום 19.6.07 קשרו הנאשמים קשר להתפרץ לבית מגורים כדי לגנוב רכוש. סמוך לשעה 13.50 נכנסו לחצר בית ברחוב שלווה 134א בהרצליה כדי לממש את תוכניתם אלא שכלבים שהיו בחצר הפתיעו את הנאשמים ומנעו את מימוש מזימתם. בעל הבית יצא מביתו נוכח נביחות הכלבים ודרש מן הנאשמים לעזוב את המקום. הנאשמים צייתו לדרישה. אחד מהם סאמי אל חאג' (להלן: " סאמי") נטל בדרכו מיכל מים מינרליים גדול שהיה בחצר, אלא שלדרישת בעל הבית הניח את המיכל מידו.

מאותו מקום עשו הנאשמים דרכם אל בית ברחוב אח"י דקר בהרצליה; סאמי נותר לשבת במושב הנהג של רכבם שעה שהנאשם השני כאמל אל חאג' (להלן: " כאמל") התפרץ אל הבית ונטל ממנו תיק וארנק שבו היו 1,400 ש"ח, כרטיסי אשראי, מכשיר טלפון נייד, מסמכים ופנקס המחאות. הנאשמים נמלטו ברכבם מן המקום.

זמן מה לאחר מכן זיהו שוטרים שנסעו ברכב משטרתי את הרכב שבו הנאשמים. הדבר היה ברח' השונית בהרצליה. השוטרים הפעילו את הפנס הכחול המהבהב שעל גג מכוניתם, התקרבו אל כלי הרכב שבו נסעו הנאשמים תוך דרישה באמצעות מכשיר כריזה שיעצרו את רכבם. כשהרכב נעצר והשוטרים התקרבו אליו יצא אחד מהם מרכב המשטרה ופתח את דלת הנהג של רכב הנאשמים, זיהה את עצמו כשוטר והושיט את ידו לכיוון ידית ההילוכים של הרכב כדי להעבירה למצב חניה בכוונה למנוע אפשרות הימלטות. אלא שסאמי לחץ בחוזקה על דוושת הדלק תוך דחיפת השוטר אל מחוץ לרכב. בתמרון הזה פגע רכבם של הנאשמים ברכב המשטרתי וגרם לו נזק וכן השוטר שיצא מן הרכב המשטרתי נמחץ בין דלת הרכב לבין דלת הרכב המשטרתי, נפל אל הכביש ונחבל.

כאשר נעצרו הנאשמים למחרת היום הגלו ברכבם מכשירי טלפון ניידים החשודים כגנובים וכן כלים הנחשבים לכלי פריצה. עוד התברר שסאמי נוהג שעה שהוא פסול מלנהוג.

הנאשמים כפרו בחלק ניכר מאוד של העובדות ומכל מקום כפרו בכך שעברו עבירה כלשהי.

אבחן את הראיות ומשמעותן ביחס לכל אחת מן הפרשיות המתוארות בכתב האישום.

ההתרחשות הראשונה - רחוב שלווה 134 א

בירור עובדתי

אודות ההתרחשות בבית ברח' שלווה 134א בהרצליה העיד בעל הבית מר אהרון לבנה. לדבריו ישב בחדרו בבית ועיין בספר. שני הכלבים שלו כהרגלם השתרעו על הרצפה לצידו. לפתע החל הכלב הגדול (כלב ענק) לנבוח ואף יצא מן הבית החוצה. לבנה רץ אחריו והבחין בשני אנשים  העומדים ליד פתח דלתו (בין שער הכניסה לבין דלת הבית מפרידה חצר שאורכה כ-25 מ'). השניים נראו מבוהלים מאוד ואחד מהם נדמה כמתעלף. לבנה אחז בכלביו וחזר לביתו כדי להביא כוס מים. כשיצא שוב לחצר הבחין שאחד מן השניים משקה את זה שנראה כמתעלף באמצעות הצינור שבחצר. לבנה שאל אותם לפשר מעשיהם והם אמרו שהם מבקשים למצוא איזה קבלן. לבנה אמר שאין שום קבלן וביקש מהם לעזוב את המקום. השניים עשו את דרכם החוצה ובהיותם ליד השער הבחין לבנה בכך שאחד מהם מחזיק בקבוק גדול של "מי עדן" שנלקח מן החצר. לבנה שאל מה פשר הדבר ומחזיק הקבוק הניח אותו מיד על הרצפה והסתלק יחד עם האדם השני. חשדו של לבנה התעורר לנוכח ההתרחשות המוזרה למדי הזאת שמא תכליתם של הנאשמים היתה גניבה. על כן יצא אל הרחוב ושאל את הגננים שעבדו אצל שכנו אם הבחינו בשניים. אלה השיבו בחיוב ואמרו שהם נכנסו למאזדה 3 לבנה. לבנה הזעיק את המשטרה שהגיעה מיד, קיבלה את הפרטים ועזבה את המקום.

הנאשמים נעצרו בידי המשטרה למחרת האירוע המתואר. הם נחקרו אודות ההתרחשות בידי המשטרה וכן העידו בבית המשפט. סאמי מסר לחוקרו שהגיע יחד עם אחיו כאמל להרצליה פיתוח ברכב מסוג מאזדה השייך לו. כיון שהיו צמאים עצרו ליד בית בהרצליה ברח' שלווה דפקו בדלת ואז קפץ עליהם כלב ענק. מרוב פחד נפל סאמי אל הרצפה ואחיו החל לטפל בו. אז יצא בעל הבית אל החצר סייע בטיפול וכששאל אותם לפשר מעשיהם במקום אמר סאמי שהוא מחפש איזה קבלן טיח שאיתו עבד פעם ברח' שלווה בהרצליה. כשהתבקשו לעזוב את המקום צייתו לדרישה. ליד השער החיצוני היו בקבוקי מים מינרליים. הוא ביקש לקחת לעצמו אחד אלא שבעל הבית דרש שיניח את הבקבוק וכך עשה.

בבית המשפט חזר סאמי על עיקרי הגירסה המתוארים למעלה. הוא הוסיף כי תכלית הכניסה להרצליה היתה כדי לחפש איזה קבלן שעמו עבד פעם כיון שבאותה עת עבד בעבודות מזדמנות והשתמש בתמורה שקיבל לרכישת סמים. עוד אמר כי אחרי שנדרשו השניים לעזוב את חצרו של מר לבנה עשו את דרכם אל השער ואז הבחין בשלושה בקבוקי מים שהיו בחצר. היה יום חם מאוד ולכן ניסה לקחת את אחד הבקבוקים. "לקיחה" לא "גניבה" שכן לא עולה על הדעת שיגנוב דבר העולה 20 - 30 שקל לנגד עיני בעל הבית הצופיות.

כאמל מסר לחוקר שאכן הגיע עם אחיו במאזדה של האח להרצליה. סאמי בקש "לשאול שאלה איזה זקן אחד", נכנס לחצרו והכלבים התנפלו עליו. בחצר היה צינור מים והוא שפך מים על אחיו. התכלית של הכניסה להרצליה לגירסת כאמל היתה למצוא חבר ילדות של אחיו. כשנאמר לו שסאמי מסר גרסה אחרת השיב שאין הוא זוכר כי הוא מעשן סמים והיה ב"קריז".

בבית המשפט "חיבר" כאמל את גירסתו ואת גירסת אחיו. הכניסה להרצליה היתה למטרת חיפוש חבר של האח "שהוא עובד בניין משהו כזה" ומכאן יתר השתלשלות העניינים.

עד כאן דברי העדים המעורבים; מר לבנה מצד אחד והנאשמים מן הצד השני. מה משמיעים עדויות אלה? כניסת הנאשמים - ולו גם אחד מהם - אל חצר בית משפט לבנה ומן החצר אל דלת הבית, תמוהה מאוד. ה"סיפור" על חבר ילדות  מרח' שלווה בהרצליה או החיפושים כביכול אחרי קבלן טיח או שיפוצים נשמעים כמצוצים מן האצבע. עם זה, אין כל ראיה אוביקטיבית השוללת את הגירסה הזו שהיא, אמנם בדוחק, כלולה בדברים שהשמיעו הנאשמים כבר בחקירתם במשטרה.

משמעות משפטית של העובדות

דברי לבנה כשלעצמם אינם מצביעים על מעשה עבירה כלשהו להוציא נסיון לקחת בקבוק מים מינרליים (שגודלו לא ברור; האם היה זה בקבוק סטנדארטי או מיכל? העדויות אינן מבארות את הדבר). נטילה זו היא לכאורה בגדר נסיון גניבה, גם אם מדובר בגניבה של רכוש שערכו מועט מאוד. אולם כיון שסאמי לא הכחיש שאחז בבקבוק אך כפר בכוונת גניבתו וכיון שהדבר היה לנגד עיני בעל הבית (עובדה העשויה לתמוך בטענה שסאמי לא חפץ בגניבת הבקבוק), אינני יכול לקבוע ממצא עובדתי בדבר נטילה לשם גניבה.

הנה כי כן העובדות , אף על פי שהן תמוהות ומחשידות, אינן מגלות עבירה כלשהי.  ההתרחשות הזו אינה מעידה על קשירת קשר להתפרץ לבית מגורים כדי לגנוב רכוש; אינה מעידה על השגת גבול כדי לעבור עבירה ובשל "מוזרות" הנסיבות אני סבור שהעובדות גם אינן מצביעות על ניסיון גניבה. 

ההתרחשות השניה - רח' אח"י דקר

בירור עובדתי

אודות ההתרחשות ברח' אח"י דקר העיד מר עוזי אשל המתגורר בהרצליה פיתוח ברח' אח"י דקר 28. הבית מוקף חומה ובחומה שער מברזל. השער סגור בשעות היום אך איננו נעול. ביום 19.6.07 סמוך לשעה 16.00 חזר מר אשל לביתו. הוא עשה דרכו במכונית ברח' שלווה ופנה לרח' אח"י דקר. סמוך לקרן הרחובות הבחין לפניו ברכב בצבע לבן מסוג מאזדה העומד באורח מוזר משהו כשנהג יושב ליד ההגה. נוכח חשד שהתעורר בו התבונן במספר הרכב בנסיון לחרוט אותו בזכרונו. ביציאה מן המכונית שלו הבחין שמחצר ביתו דרך השער פרץ החוצה גבר שרץ אל המכונית שחנתה ליד שער הבית. הוא פתח את דלת המכונית זרק משהו שנשא בידו בריצתו מן החצר אל המושב האחורי של הרכב. הרכב זינק ממקום חנייתו ופנה לעבר רחוב שלווה. אשל כתב מיד את מספר הרכב על גב עתון שהיה בידו. הוא נכנס לביתו ומצא את דלתות הבית פתוחות. זה אף על פי שאשתו היתה אותה עת בחדר העבודה שלה, אלא שהיא לא חשה בכל אירוע שהתרחש. בחדר השינה הבחינו השניים מיד בכך שהתרחשה פריצה בבית. הדברים היו הפוכים באי סדר רב. אשל מיהר להתקשר למשטרה תאר את הרכב ואת מספרו - 6388737 (ביחס לשתי הספרות האחרונות הוא הביע ספק באזני השוטרת שקיבלה ממנו את הידיעה) ואמר שהוא חושד שהמעורבים בדבר הם בני מיעוטים. לאחר בדיקה נוספת בבית התברר שנעלם הארנק של אשתו שהיה מונח על המיטה בחדר השינה, הארנק הכיל כסף מזומן (כ-1,400 ש"ח), כרטיסי אשראי ופנקס שיקים. נלקח גם תיק מסמכים של בית שבו מתגורר אשל בתל אביב ומפתחות הבית הזה. טלפון נוקיה סלולרי בצבע כחול לבן של חברת פרנטר נלקח גם כן. בדיקה הראתה למר אשל ולאשתו באיזו דרך נכנסו הפורצים. ככל הנראה הכניסה היתה דרך חדר ההמתנה לחדר העבודה של אשתו של מר אשל שהיא פסיכולוגית בהכשרתה ומקבלת פציינטים בחדר עבודה הנמצא מתחת למפלס הכניסה של הבית.

כשהנאשמים נעצרו התברר שרכבו של סאמי -  הרכב שבו נסעו יום קודם למעצרם, להרצליה - הוא מאזדה 3 בצבע לבן ומספרו 63887 27 [היינו הספרה הלפני אחרונה שונה מזו שאשל נקב בה (63887 37)].שוטר ערך בירור ובירורו העלה שאין ולא היה רכב שמספרו 6388737.

אלה ההתפתחויות שחלו בעדותו (לרבות אמרותיו במשטרה) של סאמי:

  • באמרה מיום 20.6.07, זמן קצר לאחר המעצר, בתגובה לחשד פריצה לבית ברחוב אח"י דקר, נאמר, מפי סאמי, שהוא ואחיו כלל לא היו ברחוב אח"י דקר וכי בעשותם דרכם מנתניה ליהוד, נכנסו להרצליה כדי לאכול ופרט לכך לא עשו שם דבר [ת/1];
  • באמרה מאותו יום, כמה שעות לאחר האמרה הראשונה, לאחר שלראשונה הטיח החוקר גם חשד לנסיון פריצה לבית ברחוב שלווה, מסר סאמי תיאור לעניין ההתרחשות ברחוב שלווה (ראו שוב למעלה מכאן) ולעניין רחוב אח"י דקר הוסיף כי אכן " נכנסתי לרחוב כזה קטן ללא מוצא שנמצא לייד רחוב שלווה בהרצליה. ראיתי שם דירה נטושה היה שם בן אדם שעמד בכניסה ושאלתי אותו אם הבית להשכרה ואז הוא אמר שהבית שייך לעיריה והוא להריסה" . הנאשם הכחיש כניסה לאותו בית [ת4];
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ