על פי הנטען בעובדות כתב האישום, טיפל עו"ד טל בננסון (להלן: "המתלונן"), בתיק הוצל"פ, בו היה הנאשם חייב.
עוד נטען, כי בתאריך 11/10/05, הגיע הנאשם למשרדו של המתלונן, ברח' אבן גבירול 68, בתל אביב, ואיים עליו, בכך שאמר לו מספר פעמים, כי הינו מציע לו לשכור שומר ראש והכל על מנת להפחידו או להקניטו.
עוד עולה מעובדות כתב האישום, כי במחצית השניה של חודש דצמבר 2005, הגיע הנאשם פעם נוספת למשרדו של המתלונן ואיים עליו, בכך שאמר לו: "אני אזיין אותך" וכן עשה כלפיו תנועה של שיסוף גרון, באמצעות אצבעו.
בגין אלו, מיוחסת לנאשם עבירה של איומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין, המוכחשת על ידיו.
גירסת הנאשם הינה, כי אינו זוכר שאמר דברים מעין אלו, המיוחסים לו ואם אמרם, הדברים נאמרו דרך לצון. כמו כן, הכחיש כי עשה תנועה של שיסוף גרון, כלפי המתלונן.
ע.ת. 2, הוא המתלונן, עו"ד טל בננסון, מסר בעדותו, כי ייצג אישה קשישה, בשם שולמית סתוי, שהינה בעלת נכס שמצוי בצומת כבישים בבנימינה, והנאשם הצטרף כשותף לנכס והיה אמור להפעיל בו מסעדה. שותפות זו לא צלחה, כמתברר, ונפתחו הליכים משפטיים אזרחיים, כנגד הנאשם, בשמה של שולמית סתוי, כשהנאשם יוצג באותם הליכים על ידי ע.ה. 3, עו"ד עמנואל סולומונוב.
לדברי המתלונן, נהג הנאשם, למרות היותו מיוצג, להגיע למשרדו, על מנת להגיש לו מסמכים שונים, תוצאת ההליך האזרחי האמור, כשלדברי המתלונן, נהג כך הנאשם למרות שהמתלונן פנה לעורך דינו של הנאשם וביקשו כי יחדל מכך, מאחר והנאשם נהג להשתולל ולהתפרע, בהגיעו למשרדו.
עוד מסר המתלונן, כי בתאריך 11/10/05, חזר והגיע הנאשם למשרדו וביקשו כי יחתום ויאשר קבלת מסמך מסוים, שמסר לידיו, ובמהלך חילופי דברים ביניהם, תפסו הנאשם בידו ואמר לו, כי יקח שומר ראש, ב"פרצוף מאיים", ובנימת אזהרה (
ע
מ' 5), כשהוא חוזר על דבריו 3 פעמים.
בעקבות כך פנה המתלונן והגיש תלונה במשטרה, כנגד הנאשם, אך תלונה זו סורבה, מאחר ותגובת המשטרה היתה: "מילה נגד מילה, אין מה לעשות" (עמ' 5, שורות 20-21). על כן, הצטייד המתלונן במכשיר הקלטה ודאג להקליט אירוע נוסף, שהתרחש במחצית השניה של חודש דצמבר 2005, עת חזר והגיע הנאשם למשרדו החדש של המתלונן וביקש למסור לו מסמכים שונים ומשסרב המתלונן לקבלם, קיללו הנאשם והוסיף: "אפס מאופס, כלומניק", "אתה תקיא את הנשמה שלך" וכן הוסיף: "אני אזיין אותך", כשבשלב אמירת דברים אלו הבחין הנאשם, כי המתלונן מחזיק בידיו מכשיר הקלטה ואז הוסיף עוד דברי גידופין, ועשה תנועה של שיסוף גרון, לעבר המתלונן.
דברים אלו הוקלטו ותומללו והוגשו כראיה (ת/2, ת/2 א'). בעקבות אירוע זה חזר והגיש המתלונן תלונה כנגד הנאשם במשטרה, וזאת בתאריך 9/1/06, כשבועיים לאחר האירוע.
יש לומר, כי עד ההגנה, רוזנבך יואב, ששימש כמתמחה במשרדו של המתלונן, והיה עד לאירוע בו הוקלט הנאשם, מסר בעדותו, כי לא שמע את מלוא חילופי הדברים, אלא שציין כי המתלונן אכן אמר לנאשם שלא להגיע למשרדו.
עוד הוסיף העד בחקירתו הנגדית: "שמעתי אפס וכלומניק ולא ראיתי תנועת יד" (עמ' 14, שורה 4).
הנאשם מסר בעדותו, כי אינו זוכר שאמר למתלונן בפגישתם הראשונה, כי ישכור שומרי ראש, ואם נאמרו הדברים, הרי שאלו נאמרו דרך לצון (עמ' 17, שורה 19), וזאת בהמשך ל"עקיצות" שנהגו להחליף הוא והמתלונן, גם במהלך הדיונים במשפטים שנערכו בתיק האזרחי.
עוד אישר, כי באירוע השני: "אמרתי לו אני אזיין אותך" (עמ' 18, שורה 3), וכן אישר כי אמר למתלונן, כי יקיא את נשמתו.
יצויין, כי דברים דומים עולים מתמליל ההקלטה נשוא האירוע השני (ת/2 א').
הסנגור העלה טענות כנגד קבילותה של ההקלטה (ת/2), וטען לחילופין לכך שיש לייחס לה משקל מועט, וכשנטען עוד, כי ההקלטה משקפת אמירות מתנשאות ומתגרות של המתלונן כלפי הנאשם, דבר שהביא להתפרצותו, מבלי שביקש לאיים או להפחיד.
כן מפנה הסנגור לעדותו של עד הגנה 3, עו"ד עמנואל סולומונוב, ממנה עולה, כי המתלונן נהג תדיר לסנוט בנאשם, במהלך הדיונים המשפטיים בתיק האזרחי, ועשה הכל כדי להוציאו מכליו.
דינן של הטענות כנגד קבילותה ומשקלה של ההקלטה, להידחות.
מתוך עדות המתלונן עולה, כי מדובר בהקלטה שלא נערכו בה כל שינויים, ושתוכנה הובא לידיעת הנאשם, במהלך חקירתו במשטרה (ת/1), ולעניין זה אמר הנאשם בחקירתו: "
כ
שאני מתעצבן נשמטים מילים אך לא בקנה מידה של איום" (ת/1, עמ' 2, שורה 35), הגם שהקלטה גופא לא הושמעה לאוזני הנאשם, במהלך חקירתו. כך נמצא הנאשם, כאמור, הן בחקירתו במשטרה והן בעדותו בביהמ"ש, כמי שאינו מתכחש לדברים שתומללו ויצאו מפיו, אלא שטען כי אין להקנות להם כל משמעות מאיימת וכי מדובר בסגנון דיבורו ותו לא.