הכרעת דין בתיק פ 3421/03

1.         אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

2.         תיק זה החל בקול תרועה, בכתב אישום חמור שמתאר סדרה של מעשי תקיפה אכזריים שביצע הנאשם כלפי המתלונן והסתיים בקול ענות חלושה.

3.         הנאשם היה מורה בבית הספר יסודי בחורה א' (להלן: "בית הספר").

4.         המתלונן (להלן:"המתלונן"/"הקטין"), שהיה כבן  13 בעת הארועים, לא היה תלמיד בבית הספר.

5.         אין מחלוקת כי ביום האירוע הגיע המתלונן יחד עם תלמידים אחרים לבית הספר  שלא למטרות לימודים. למעשה הגיעו התלמידים כדברי סגן מנהל בית הספר, (ע.ת. מס' 1, בעדותו בעמ' 3), במטרה להפר את הסדר.

6.         זה הרקע לאירועים המפורטים בכתב האישום. ביום האירוע, 30.5.02, הגיעו המתלונן וילדים אחרים לבית הספר בשעת הלימודים האחרונה. לטענת הנאשם, בעמ' 14 לפרוטוקול: " הגיעו כ - 10 תלמידים והחלו לזרוק אבנים על החלון ולקלל אותי, את אחותי, את אמא, כל המלים הנועזות שכל בן אדם הגון לא יכול ולא רוצה לקבל ".

7.         ההתרחשויות שאירעו לאחר מכן מתוארות בכתב האישום.

8.         מכתב האישום עולה כי בסמוך לשעה 13:30 קבוצה של תלמידים, שזהותם אינה ידועה  למאשימה, הקניטו וגידפו את הנאשם. בתגובה רדף אחריהם  הנאשם.

9.         ע.א. המתלונן היה בין קבוצת התלמידים הנ"ל. המתלונן רץ אחרי התלמידים ונפל.

10.       על פי כתב האישום בהיות המתלונן על הרצפה תקף אותו הנאשם שלא כדין בכך שהיכה בכל חלקי גופו באמצעות מקל מטאטא ומקל אחר ובידיו ועיקם את ידו השמאלית של המתלונן בחוזקה לאחור.

11.       לאחר שהמתלונן מירר בבכי ומסר לנאשם כי ידו נשברה והבטיח לו כי הוא לא קלל אותו, תקף הנאשם בשנית את המתלונן בכך שבעט בו בכל חלקי גופו ומשך אותו תוך שהוא מכה בו לחדרו של סגן המנהל.

12.       כתוצאה מכך על פי כתב האישום נגרמו למתלונן חבלות כהות בשני צידי צוארו, חבלות בראשו, שפשופים באזור הכתפיים, המטומה בצורה של כף יד של אדם בוגר על גבו, חבלות בגב התחתון ובירך שמאל.

13.       הנאשם לא הכיר את המתלונן, מעולם לא לימד את המתלונן. על כך אין מחלוקת.

14.       הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום והתיק נקבע להוכחות.

15.       מטעם המאשימה העידו סגן מנהל בית הספר מאג'יד אלענאמי, ע.ת. 1, וכן הקטין, ע.ת. מס' 2. תעודה הרפואית הוגשה בהסכמה וסומנה ת/1. כמו כן הוגשה בהסכמה עדותו של הנאשם וסומנה ת/3. עדותו של הקטין, שהוגשה בהסכמה, סומנה ת/3. כמו כן הוגשו בהסכמה מכתב שחרור מבית החולים ו - 6 מזכרים שנרשמו ע"י השוטרת מירי טל-שיר לגבי נסיון האיתור של יאסר עלי אבולקיעאן, קטין שהיה נוכח באירוע, (סומנו ת/4 - ת/11).

16.       מטעם ההגנה העיד הנאשם. הוגשו מזכר שסומן נ/1, וכן הנחיות הפרקליטות לגבי ס' 10א. לפקודת הראיות, סומן נ/2.

17.       עיינתי בכתב האישום, בראיות שהוצגו לבית המשפט, במסמכים ובמוצגים שצורפו כראיות ומצאתי שיש לזכות את הנאשם. 

18.       כפי שציינתי לעיל התיק החל בהגשת כתב אישום חמור ביותר. כבר מקריאת כתב האישום עצמו, עוד בטרם הוגשו הראיות להוכחת האמור בו, עולות תהיות ועולים סימני שאלה, לעצם ניסוח כתב האישום ולסבירותו, שעובדותיו מתבססות אך ורק על אימרתו של המתלונן במשטרה, מבלי שאימרה זו נבדקה במהלך החקירה וגובתה בעדויות נוספות.

19.       בכתב האישום נאמר כי הנאשם שימש מורה בבית הספר שהוא בית ספר יסודי בו לומדים תלמידים עד כתה ו'. אין מחלוקת כי בזמן שהמורה היה עסוק במתן שיעור לתלמידיו, הגיעו לבית הספר קבוצה של תלמידים, אשר עפ"י כתב האישום גידפו והקניטו את המורה. כתב האישום איננו מתייחס לכך שמדובר במורה, שהיה בעיצומו של שיעור, ובאופן מגמתי מודגשת בכתב האישום רק העובדה שהתלמידים שהגיעו לבית הספר גידפו והקניטו את הנאשם. העובדה שגם אותם תלמידים הפריעו למהלך הלימודים כלל לא מוזכרת.