הכרעת דין בתיק פ 3060/07

כללי

1.        המאשימה הגישה כתב אישום כנגד מר רפאל ביטון (להלן: "נאשם 1") ומר קובי שמעון (להלן: "נאשם 2"; או לחלופין, כפי שיפורט בהמשך - "הנאשם"), בגדרו יוחסו להם, בגדרי ארבעה אישומים, העבירות הבאות: במסגרת האישום הראשון - שוד בנסיבות מחמירות (שני הנאשמים), לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); סחיטה באיומים (שני הנאשמים), לפי סעיף 428 סיפא לחוק; סחיטה באיומים (שני הנאשמים), לפי סעיף 428 רישא לחוק; איומים (נאשם 1), לפי סעיף 192 לחוק; וכן היזק בזדון לרכוש (נאשם 1), לפי סעיף 452 לחוק; במסגרת האישום השני - איומים (שני הנאשמים), לפי סעיף 192 לחוק; החזקת סכין שלא כדין (שני הנאשמים), לפי סעיף 186(א) לחוק; תקיפה סתם (נאשם 1), לפי סעיף 379 לחוק; וכן ניסיון תקיפה (נאשם 2), לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק; במסגרת האישום השלישי (המיוחס לנאשם 1 בלבד) - סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק; ובמסגרת האישום הרביעי (המיוחס אף הוא לנאשם 1 בלבד) - זיוף, לפי סעיף 418 לחוק; וכן החזקת רכוש החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק.

2.        לאחר שמיעת הראיות והסיכומים גיבש נאשם 1 הסדר טיעון עם המאשימה, בגדרו הודה בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש בעניינו, ומשכך, הורשע, בסופו של יום, בביצוע העבירות הבאות: דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 רישא לחוק; איומים (שלוש עבירות), לפי סעיף 192 לחוק; היזק בזדון לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק; החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק; וכן תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק.

3.        משהורשע כאמור, ולאחר שמיעת סיכומי הצדדים לעונש, נגזר דינו של נאשם 1 (ראו: עמ' 84-85 לפרוט'). משנסתיים אפוא עניינו של נאשם 1, ומשהמשא ומתן שנוהל בין נאשם 2 למאשימה לא נשא פרי, לא נותר אלא להכריע דינו של נאשם 2 על סמך הראיות שנשמעו במהלך המשפט (למען הנוחות, ייקרא נאשם 2 מעתה ואילך "הנאשם").

4.        למותר לציין, כי הכרעת הדין תתייחס אך ורק לחומרי הראיות הרלבנטיים לנאשם, בהתעלם מאלה שעניינם חלקו של נאשם 1 בפרשה. עם-זאת, תאור תזת המאשימה, כאמור בכתב האישום בעניינו של הנאשם, יכלול את מעורבותו של נאשם 1 בפרשה ככל שיידרש בנסיבות העניין.

כתב האישום

5.        על-פי החלק הכללי של כתב האישום, המתלוננים בפרשה הנם נהגי מוניות העובדים בתחנת מוניות במבשרת ציון, המכונה "מוניות מבשרת" (להלן: "התחנה"). נהגים אלה סובלים מהנאשמים זה מכבר, שעה שהללו נוסעים במוניות מבלי לשלם דמי נסיעה, מטרידים ומתעמרים בנהגי המוניות, אשר מעיזים לבקש מהם את כספם.

6.        אליבא דאישום הראשון, ביום 24.4.07, בשעה 6:00 לערך, במבשרת ציון, בסמוך לגשר הראל, ביקשו הנאשמים לנסוע במונית לתל אביב, ומשכך, פנו לנהג המונית משה שינו (להלן: "שינו"). שינו חשש כי הנאשמים נתונים תחת השפעת סמים, ולכן נעל את דלתות המונית. בתגובה, דפקו הנאשמים בחוזקה על שמשות המונית. בהמשך, עצרו הנאשמים את נהג המונית גל כרמל (להלן: "כרמל"), וביקשו לנסוע במוניתו לתל אביב, בעודם מצהירים כי אין ברשותם כסף לתשלום בעבור הנסיעה. כרמל הסיעם לכיוון גשר הראל והורידם בסמוך לו. במהלך נסיעה זו קיללו הנאשמים - באמצעות מערכת הקשר במונית - נהג מונית נוסף מהתחנה - עוזי קרמה (להלן: "קרמה"). בהמשך, עצרו הנאשמים נהג מונית נוסף - עודד בן משה (להלן: "בן משה"), ודרשו ממנו שיסיעם לתל אביב. בן משה חשד כי הנאשמים מבקשים למעשה נסיעת חינם, ולפיכך דרש מהם מראש סך של 250 ש"ח עבור הנסיעה. הנאשמים הודיעו לבן משה, כי הנם נתונים תחת השפעת סמים, ולאחר דין ודברים שהתנהל בין נאשם 1 לבן משה דרשו ממנו כסף, אך הלה סרב והנאשמים יצאו מהמונית. בשלב זה הבחינו הנאשמים בקרמה נוהג במוניתו וממתין ברמזור בסמוך לקניון הראל. הנאשמים הורו לקרמה לצאת מהמונית ולעמוד בצד, אלא שהלה סרב, ובהתחלף מופע הרמזור השליך נאשם 1 אבן לעבר המונית, וזו אכן פגעה בשמשה השמאלית האחורית של המונית. בהמשך, הלכו הנאשמים למוניתו של יעקב יעקב (להלן: "יעקב"), אך הלה נעל את דלתות המונית בשל חששו מהם, ומשנחזו בעיניו כמסוממים. הנאשמים ניסו לשוחח עם יעקב, והלה פתח אפוא קמעא את חלון המונית. או-אז, הכניס אחד הנאשמים את ידו למונית ופתח את הדלת, והשניים התיישבו במונית - אחד מלפנים והשני מאחור, תוך שהורו ליעקב לנסוע לרחוב הגפן במבשרת ציון, שם דר הנאשם, ולאחר מכן - לתל אביב. עם הגיעם למקום, ירד הנאשם מהמונית והלך לביתו, ולאחר ששב שאלו נאשם 1 אם הביא עמו את הסכין. הנאשם השיב, כי בשל הימצאות אמו במטבח לא הביא סכין כי אם משהו טוב יותר, מבלי שפרט בעניין. בהמשך, מפאת העובדה שלא חש בטוב, ביקש יעקב מהנאשמים לרדת מהמונית, שכן לא יוכל להסיעם לתל אביב. הנאשמים איימו על יעקב בצעקות שיסיעם לתל אביב, אחרת "לא יהיה לו טוב". יעקב חשש מפני הנאשמים, ולכן הסיעם במוניתו לכיוון תל אביב. אך הנה, יעקב יצא מהכביש הראשי במחלף "חמד", לכיוון אבו גוש, שם עצר לצד מסעדה, בעודו מקווה שנוכח היות המקום הומה אדם, ייחלץ פלוני לעזרתו. יעקב הודיע בשנית לנאשמים כי אינו חש בטוב, ולכן עצר את המונית. בתגובה, צעקו עליו הנאשמים ודרשו ממנו כסף, ובשל חששו מפניהם מסר להם סך של 100 ש"ח.

7.        אליבא דאישום השני, בהמשך לאירועים דלעיל, עוד באותו היום, לאחר הגיעם לתל אביב, יצר בנו של יעקב - זאב יעקב (להלן: "זאב"; אחד מבעלי התחנה) קשר טלפוני עם הנאשמים. בגדרן של השיחות שקיימו, בשעה 17:00 לערך, קבע זאב עם הנאשמים כי ייפגשו במבשרת ציון, בבית ספר "מורשת" ברחוב הברוש. זאב נסע למקום בצוותא עם קרמה, בן משה, וכן דודו של הנאשם מצד אמו - דוד יצחק (להלן: "דוד"; אף הוא אחד ממנהלי התחנה), זאת במוניתו של בן משה. בהגיעם לבית הספר המתינו להם הנאשמים בעודם אוחזים בסכינים. דוד ירד מהמונית על-מנת לשוחח עם הנאשמים, אלא שהללו רצו לעבר המונית של בן משה, או-אז הכה הנאשם באמצעות הסכין על חלון המונית. בנסיבות אלו, נמלט בן משה עם המונית מהמקום, ואילו קרמה הזעיק משטרה. לאחר שהות מה הגיע לזירה השוטר זיו אורדני (להלן: "זיו") בניידת סיור. בינתיים, החביאו הנאשמים את הסכינים שאחזו, ועם בוא זיו לעברם פרץ וויכוח ביניהם למתלוננים, במהלכו נקט נאשם 1 באלימות כלפי קרמה. בהמשך, בתחנת המשטרה, איימו הנאשמים על קרמה כי יפגעו בילדיו, שהרי הסתבך עמם היות והגיש נגדם תלונה במשטרה.

עד כאן עובדות כתב האישום בקשר לחלקו של הנאשם בפרשה.

תשובת הנאשם לכתב האישום

8.        ראש לכל יצוין, כי טענותיו המקדמיות של הנאשם, שנשמעו עוד עובר למתן תשובתו לכתב האישום,  נדחו (ראו: החלטת בית המשפט מיום 27.6.07).

9.        בתשובתו לכתב האישום ציין הנאשם באופן כללי, כי אינו צורך סמים, ומשכך, כתב האישום מגולל עלילה לעניין זה. עוד ציין, כי הנו מכיר שנים את רוב נהגי המוניות במבשרת ציון, וכי סכסוך פרץ בינו לבין שניים מהמתלוננים על רקע כספי ואישי. לגופו של עניין, הכחיש הנאשם את מעורבותו בפרשה כפי הנטען בכתב האישום.

מבט-על על הראיות

ראיות המאשימה

10.      מטעם המאשימה העידו יעקב, קרמה, רס"ל זיו אורדני (להלן: "רס"ל אורדני"), שינו, זאב (בנו של יעקב), פיני קקו (בקשר לאישום 3, הרלבנטי אך ורק לנאשם 1), צחי שאשא (ראו הערה קודמת בקשר לעד פיני קקו), אריה ברנד - קצין חקירות במשטרה במועד נשוא כתב האישום (להלן: "ברנד"), בן משה, וכן רס"מ שמוליק שנהב (להלן: "רס"מ שנהב") - חוקר המשטרה שגבה הודעתו של קרמה.

11.      בנוסף, הגישה המאשימה את המוצגים הבאים: הודעותיו של נאשם 1 במשטרה, מיום 24.4.07 ומיום 30.4.07 (ת/1, ת/2); הודעותיו של הנאשם במשטרה, מאותם תאריכים דלעיל (ת/3, ת/4); דו"ח קצין ממונה בעניינו של נאשם 1, מיום 24.4.07 (ת/5); דו"ח קצין ממונה בעניינו של הנאשם, מאותו התאריך (ת/6); דו"ח פעולה - תפיסה וסימון, מיום 29.4.07 (ת/7); מזכר שנערך על-ידי צחי זכאי, מיום 25.4.07 (ת/8); מזכר שנערך על-ידי מנשה מזרחי, מיום 30.4.07 (ת/9); הודעתו של זאב במשטרה, מיום 25.4.07 (ת/10); תדפיס בנקאי בעניינו של נאשם 1 (ת/11); שתי המחאות בעניינו של נאשם 1 (ת/12, ת/13); וכן הודעתה של חגית שאשא במשטרה, מיום 30.4.07 (ת/14); הודעתו של בן משה במשטרה, מיום 26.4.07 (ת/15).