הכרעת דין בתיק פ 2318/02

כתב האישום בתיק זה

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום (מתוקן) המייחס להם עבירה של ביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר, כשביצוע העבודה ו/או השימוש טעונים היתר, לפי סעיפים 145 (א), 204 (א) ו - 208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: " החוק"), ובנוסף לגבי הנאשם מס' 1 (בלבד) עבירה של אי קיום צו בית המשפט, לפי סעיף 210 לחוק.

2.         בכתב האישום נטען כי הנאשמים החזיקו במועד ביצוע העבירות, ו/או השתמשו בפועל במבנה בגודל של כ- 600 מ"ר [גודלו של המבנה נלמד מהודאתו של הנאשם 1 בעמ' 36 לפרוטוקול], עשוי קונסטרוקציית ברזל וכיסוי פח, המשמש כלול לתרנגולות (להלן: " המבנה או "הלול") והמצוי במושב ערוגות, משק 47,  והידוע כגוש 2721 חלקה 47/46.

עוד נטען בכתב האישום,  כי במהלך חודש אפריל 2002 או בסמוך לכך, שפצו הנאשמים את הלול ומשתמשים בו כמפעל לייצור מזרנים, ללא היתר, כאשר המקרקעין מיועדים לשימוש חקלאי בלבד.

עוד צויין בכתב האישום, כי ביום 14.12.1997, הורשע הנאשם מס' 1 בתיק פ' 440/97, ביהמ"ש השלום באשקלון, בעבירה של שימוש חורג במבנה הנ"ל, וכי ביהמ"ש ציווה על הנאשם מס' 1, להפסיק את השימוש בתוך 5 חודשים, דהיינו עד ליום 13.05.98, וכי הנאשם מס' 1 המשיך להשתמש במבנה בניגוד לצו הפסקת השימוש ואף חידש ושיפץ את הלול, ובכך למעשה לא קיים את הצו שניתן (להלן: "צו הפסקת השימוש").

כתב האישום הקודם -  תיק פ' 440/97 של בית משפט השלום באשקלון

3.         כתב האישום בתיק פ' 440/97 הוגש כנגד הנאשם מס' 1 בלבד, בו יוחס לנאשם 1, כי החל מחודש אוגוסט 1997, הוא השתמש במבנה הנ"ל, למפעל ליצור מזרונים, תוך שימוש חורג, וללא קבלת היתר לשימוש חורג, עבירות לפי סעיפים 145 (א), 204 (א), (ב), (ג) ו-  208 לחוק.

4.         בישיבה שהתקיימה ביום 14.12.1997, בפני כב' השופט י' יצחק הודה הנאשם 1 שהמבנה משמש למפעל ליצור מזרונים וטען, כי יש לו היתר בעל-פה, מסגן ראש המועצה וכי אין לו היתר בכתב.

            בית המשפט, כב' השופט י' יצחק, הרשיע את הנאשם 1 בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וקבע בגזר הדין: " אין לנאשם היתר כדין לשימוש בנכס כמפעל למזרונים. המדובר בנאשם ממושב ערוגות אשר הישב (צריך להיות "היסב" ע.ר.) את השימוש מלול למפעל למזרונים. אין ספק שדבר זה נעשה משיקולים כלכליים וכלל הנראה מקשיים שהיו לנאשם בהפעלת הלול. לא מצאתי מקום להחמיר עם הנאשם ואני מקווה שידע למצות את כל ההליכים על מנת לקבל היתר כדין...אני מורה על הפסקת השימוש כמפורט בכתב האישום. הפסקת השימוש תכנס לתוקפה תוך 5 חודשים מהיום, אלא אם כן יקבל הנאשם היתר כדין".

הטענות המקדמיות

5.         בדיון שהתקיים ביום 20.2.2003 הורה בית המשפט לנאשמים, להגיש את טענותיהם המקדמיות בכתב.

6.         בעקבות החלטת בית המשפט הגישו הנאשמים טענותיהם המקדמיות בכתב ואף המאשימה נתנה תגובה בכתב.

7.         בית המשפט, כב' השופט י' שפסר דחה את טענותיהם המקדמיות של הנאשמים, בהחלטה מפורטת שניתנה ביום 17.11.2003 תוך התייחסות לנושאים שלהלן:

א.         טענת הנאשמים לענין העדר הסמכות להגשת כתב האישום - נדחתה לגופה.

ב.         טענת הנאשמים, כי יש לבטל את כתב האישום בשל כך שכתב האישום כלל פרטים אודות ההרשעה הקודמת של הנאשם 1 בתיק פ' 440/97 - נדחתה לגופה.

ג.          טענת הנאשמים להגנה מן הצדק נדונה בשני נושאים.

הראשון - כי במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה בבית משפט השלום באשקלון ע"י מנהל מקרקעי ישראל, ניתן ע"י ביהמ"ש הנ"ל היתר לשימוש חורג ומכאן שכתב האישום חסר תוקף ויש לבטלו.