פ
בית משפט השלום באר שבע
|
1847-03
30/01/2005
|
בפני השופט:
יעקב שפסר
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שלומי פצ'בסקי
|
הנתבע:
צואלחי מראד
עו"ד ירון הוד
|
| הכרעת דין |
א.
כללי
כתב האישום מייחס לנאשם כי ביצע מעשה מגונה בפומבי, עבירה לפי סעיף 349(א) ל
חוק העונשין, תשל"ז-1977. נסיבות העבירה כפי שתוארו, הן כי הנאשם הוריד מכנסיו ותחתוניו, חשף את איבר מינו בפני המתלוננת, ואמר לה: "עכשיו אני אזיין אותך בתחת".
ב. ראיות הצדדים
שלושה עדים נשמעו בתיק זה: המתלוננת מטעם המאשימה והנאשם ומר ברוך - ע"ה 2 מטעם ההגנה. כן הוגשו אמרות הצדדים ודו"ח עיכוב של הנאשם.
1. עדות המתלוננת
המתלוננת סיפרה, כי לאחר ויכוח עם אמו של הנאשם, סביב רעש שבקע מדירת משפחת הנאשם שבעקבותיו הפעילה אף היא מוזיקה בקולי קולות, ירד זה מביתו, צעק עליה ואמר לה כי היא לא יכולה לעשות לאמו דבר, הפשיל מכנסיו וחשף את איבר מינו ואמר את שאמר. כן, אמרה כי אחיו של המתלונן סטר לה פעמיים בפניה. או אז, הזמינה היא ניידת משטרה והגישה את התלונה נשוא תיק זה.
בהודעתה שנגבתה, כך נראה, כחצי שעה לאחר הויכוח המדובר, נאמרו דברים זהים לאלה שעלו במסגרת עדותה (שורות 10-15 לנ/1).
עוד הוסיפה בעדותה, כי כל מי שהיה שם, כולל מר ברוך (ע"ה/2), יוכל לאשר כי זה מה שהיה, למרות שכולם נגדה. מאז אותו יום מציקים לה, מלגלגים לה ומזכירים לה את אותו ארוע (עמוד 4, שורות 13-15 לפרוטוקול).
בחקירתה הנגדית ציינה המתלוננת, כי היא זו שהזמינה את המשטרה ולא מר ברוך. עוד שללה שהיא זו שערכה מסיבה אצלה, וכי לא היה אותו רגע אף אחד, כולל אדם בשם דוד ביטון. כן, התכחשה לכך שאמרה במשטרה כי הנאשם אמר - "שיזיין אותה בתחת".
2. אמרת הנאשם וחקירתו הנגדית
הנאשם ציין כי גרסתו כפי שהובאה בעדותו לא זהה להודעתו, מכיוון שלא נשאל לכלל פרטי האירוע. כמו כן אמר כי על אף שראה את כל המשפחה שלו מתווכחת עם הנאשמת, לא התערב, בשל הוראת אמו כי יעלה לבית חזרה. עניין זה לא נזכר בת/1.
בהודעתו (ת/1), אישר כי המתלוננת ואמו התווכחו, ואולם הכחיש כי ביצע את אשר יוחס לו, מאחר:
"גם בגלל שההורים שלי היו למטה. אני לא הייתי עושה דבר כזה כי אני נותן כבוד להורים שלי וזהו.
...
אני ראיתי ושמעתי את הצעקות שלהם ועליתי למעלה לא התערבתי בכלל אם זה היה גבר אולי הייתי מתערב אבל זאת בחורה ואין לי מה להתערב..."
(שורות 18-20 ו-23-25 לת/1)
הנאשם אמר בעדותו כי באותו יום המתלוננת ערכה מסיבה בביתה. עניין זה הפריע לאחיו לישון ואמו ירדה לדבר עם המתלוננת. ברגע שירד, אמו שלחה אותו לבית בחזרה כי זה עניין של נשים. הנאשם חזר ואמר כי לא הוציא את איבר מינו בשום שלב. באשר ליחסיו כלפי המתלוננת, אמר כי היא עושה הרבה בעיות בשכונה, ולכן רצה שהיא תעבור דירה -
"ת. ...מבחינה זו שיש לי 5 אחיות קטנות ואינן צריכות לראות משך 24 שעות שנכנסים לדירה הזו 20 גברים וכשהיא יוצאת לשטוף את החלק של המדרגות שלה היא יוצאת עם תחתונים.
...
(עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 10-12)
בסיום חקירתו הנגדית, אמר -
"ת. ...אמרתי בחקירה שאפילו אם ביהמ"ש יחליט להרשיע אותי, אני ממשיך עם התיק הזה בתלונה ואני עושה מה שאני צריך לעשות. אני לא מוכן להיות מואשם בדבר כזה, שאדם חושף את איבר מינו בפני המשפחה שלו ואישה שבגיל של אמא שלו. אני בן אדם נשוי.
(עמוד 14, שורות 22-26 לפרוטוקול)
3. עדותו של ע"ה/2 מר ברוך
עד זה הובא כאמור כעד הגנה ואישר עקרונית את עדות הנאשם, בדבר מסיבה שעשתה המתלוננת (בניגוד לגרסתה), וירידתו של הנאשם מהבית. הוא העיד כי שמע רעש של מוזיקה הבוקע מדירת המתלוננת, וכי להערכתו היה המדובר במסיבת יום הולדת. הוא תיאר כי ראה אנשים יושבים ושותים בירות וודקה. המתלוננת סירבה להחליש את המוזיקה, ואמו של הנאשם ירדה לדבר איתה לענין המעשה המגונה ציין העד כי לא ראה או שמע מה היה בדיוק ליד הדלת.