1. בפתח הכרעת הדין הנני מודיע, כי החלטתי לזכות הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום
2. בכתב האישום אשר הוגש על הנאשם נטען, כי בתאריך 14.2.03, בשעה 18:30 לערך, פרצה קטטה המונית בסמוך לנקודת המשטרה שבישוב ראמה. נטען, כי הנאשם, אשר באותה עת שימש כמתנדב במשמר האזרחי בישובו, אחז בסכין בעל להב ארוך ודקר אדם בשם טובא טובא בבטנו (להלן - "טובא"), עד שזה האחרון נפל ארצה.
עוד נטען, כי לאחר שהנאשם דקר את טובא, נע הנאשם לכיוונו של אדם אחר, נוהאד חוסיין שמו (להלן - "נוהאד") בכוונה לדקור אף אותו, ואולם אדם אחר, בשם וואליד קאסם (להלן - "וואליד") נקלע לטווח שבין הנאשם ונוהאד, והנאשם דקר אותו בידו הימנית.
נטען, כי כתוצאה מהדקירות האמורות, לטובא נגרמה פציעה חודרת באורך של כסנטימטר באזור הימני התחתון של בטנו, ולוואליד נגרם חתך בידו הימנית.
3. בשל המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, הואשם הנאשם בשתי עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
4. בתחילה מסר בא כוחו הקודם של הנאשם כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, ובעקבות הסדר הטיעון הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן, והנאשם הודה בעבירה שיוחסה לו. ואולם, בהמשך הדברים, בעקבות הזמנת הנאשם לשירות המבחן, ביקש הנאשם להתיר לו לחזור בו מן ההודיה, ובהחלטתי מתאריך 26.2.04 התרתי לו לעשות כן. ממילא משבטל מן העולם הסדר הטיעון עקב כך שהתרתי לנאשם לחזור בו מן ההודיה, שב על כנו כתב האישום כפי שהיה לפני תיקונו בעקבות הסדר הטיעון.
למעשה, בקשת הנאשם להתיר לו לחזור בו מן ההודיה דינה כדין כפירה בעובדות המפורטות בכתב האישום.
5. מטעם המאשימה העידו מספר עדים, ולהלן אסקור בקיצור את עדויותיהם:
(א) מר סאהר אבו זייד (החל מעמ' 21 לפרוטוקול)
מר זייד, העובד כקבלן הוצאה לפועל, סיפר, כי הוא ושלושה מחבריו הגיעו למרכז הישוב ראמה, כיוון שאחד מחבריו, רני עבאס, ביקש לקנות פרחים לארוסתו. לאחר שקנו הפרחים ביקשו לנסוע מהמקום אך שלושה כלי רכב חסמו את דרכם, ומאותם כלי רכב ירדו אנשים והחלו להפליא בהם מכות, ובמקום התפתחה קטטה.
העד הוסיף וסיפר כי "פתאום ג'ריס [הנאשם - י"כ] בא אליו בריצה עם סכין ונתן לו את הדקירה" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 15, וכן ראה עמ' 24 לפרוטוקול בשורה 20), ולאחר מכן טובא צעק "דקרו אותי, דקרו אותי" (שם, שורה 19).
העד נחקר על גרסתו של הנאשם, לפיה הנאשם טוען כי הוציא את הסכין מידו של אדם אחר, ולא דקר איש, ועל כך השיב העד: "אני ראיתי אותו שהוא דקר" (עמ' 24 לפרוטוקול, שורה 20).
(ב) מר ראאד דהו (החל מעמ' 42 לפרוטוקול)
העד ראאד דהו משמש כמתנדב במשטרה, ממש כמו הנאשם, ובעדותו סיפר, כי בעת שהיה בנקודת המשטרה בישוב ראמה, מתנדב אחר בשם אלבר יצא מהתחנה לדבר בטלפון, וככל הנראה בעת ששהה מחוץ לתחנה אדם בשם טובא טובא אמר לו דברים כלשהם. אלבר זה נכנס לתחנה לסיפר על כך לשוטר, ולאחר מכן הנאשם ואלבר נסעו הביתה. העד ראאד הוסיף וסיפר, כי הוא נשאר בתוך נקודת המשטרה, ודקות ספורות לאחר שאלבר והנאשם עזבו את המקום התפתחה מחוץ לנקודה קטטה, והוא ראה את הנאשם ואת אלבר משתתפים בקטטה.
עוד מסר העד, כי בידי הנאשם הייתה סכין, אך "כאשר הם תקפו אותו הוא לא התקרב לאף אחד עם הסכין. הוא ברח, רץ, ברח מהם" (עמ' 45 לפרוטוקול, שורה 6). לשאלת ב"כ המאשימה, האם העד ראה את הנאשם דוקר מישהו, השיב העד: "לא, לא ראיתי שהוא דקר מישהו" (עמ' 47 לפרוטוקול, שורה 16). באת כוח המאשימה הוסיפה ושאלה את העד, האם לדעתו הנאשם דקר מישהו ממשתתפי הקטטה, ועל כך השיב העד: "לא, אני לא ראיתי אותו דוקר מישהו בסכין" (עמ' 48 לפרוטוקול, שורה 7), ובהמשך חקירתו הוסיף: "כאשר ראיתי אותו עם הסכין הוא לא תקף אף אחד" (עמ' 49 שורה 21), ובהמשך: "הוא היה עם סכין ביד, וכאשר אנשים רצו לכיוון שלו, הוא ברח משם עם הסכין, אך הוא לא תקף אף אחד. הוא לא נתן מכות לאף אחד" (עמ' 50 לפרוטוקול, שורות 3 - 4).
(ג) מר רני עבאס (החל מעמ' 52 לפרוטוקול)
מר רני עבאס הוא קצין בשירות קבע בצה"ל, וביחד עם חבריו סאהר אבו זייד, טובא טובא ואחיו רונן (שנפטר) נכנס לקנות מתנה בחנות שליד נקודת השיטור הקהילתי בישוב ראמה. לאחר שיצאו מהחנות, ובעוד העד נכנס למכוניתו של סאהר אבו זייד, עמה הגיעו למקום, הגיעו שני כלי רכב שחסמו את דרכה של מכוניתם. לדברי העד, הנאשם היה אחד מהאנשים שירדו מכלי הרכב שחסמו את מכוניתם, ולאחר מכן, אדם נוסף שירד ממכונית התוקפים, רביע שמו, נתן לעד מכה בראשו, והעד נפל.