הכרעת דין בתיק פ"ל 1719-04-12

הנני מרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. מוגש כתב אישום מתוקן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"ב, 19/07/2012 במעמד הנוכחים.

גזר דין

על פי החוק החדש בית המשפט אמור לקבוע  מתחם עונש הראוי בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

אחרי קביעת מתחם הראוי, צריך בית המשפט לשקול את נסיבות המקרה הספציפי, נסיבות אישיות של הנאשם ולקבוע את העונש שיש להטיל על הנאשם במקרה המונח בפניו. 

לא צריך להיות ספק כי בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה במיוחד כאשר מדובר על נהיגה ברכב כבד,  העונש הראוי הינו מאסר בפועל. 

יחד עם זאת,  אין בית המשפט פטור מלשקול את עברו של הנאשם ונסיבות האישיות שלו,  וגם השתלשלות העניינים במקרה המונח בפני ביהמ"ש.

היום נקבע דיון בבקשה להקל בתנאי מעצר הבית, אלא  במקום כך החליט הנאשם להודות ולסיים את התיק ללא עריכת כל הסדר טיעון בענין העונש.

 התביעה עותרת למאסר בפועל תוך הסבת תשומת לב לעונשים חמורים שנגזרו על נהגים שנהגו בזמן פסילה רוב הדוגמאות מתיחסות למקרים בהם  היו לנאשמים עבירות נוספות, עבר כבד,  ואף פסילות ו/או מאסרים מותנים להפעלה.

ב"כ הנאשם התיחס לפסק דין המנחה ברע"פ  6115/06 מ"י נ' אבו לבן  בו נקבע :

"הנה כי כן, אין הערכה הדיונית מחוייבת איפוא להטיל מאסר על כל מי שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, חרף החומרה הרבה הנלווית למעשה זה. אולם, כלל דומה חל גם על המקרה ההפוך, דהיינו אין לקבוע אפרורורי כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה לעולם לא תוביל להשתת מאסר על נהג, כל מקרה ונסיבותיו".

בית המשפט שמע במהלך הדיון היום עדויות אופי מצד אחיו ומצד השיח של הנאשם,  וניתן ללמוד כי מדובר במשפחה מכובדת  וכי עצם עמידתו של הנאשם בפני בית המשפט הינו צעד שלא אופייני למשפחה. 

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם כי יש לנאשם הרשעה קודמת בפלילים וכן הרשעות קודמות בתעבורה. 

הנאשם טען כי סבר  שנפסל רק ל - 6 חודשים,  ובזמן נהיגה היה רשאי לנהוג. 

נוכח טענה זו, עיינתי בפסק הדין של כב' השופט אופיר, בו הנאשם היה נוכח, וגם מיוצג ע"י סנגור,  וקשה מאוד  לקבל את הטיעון כי הנאשם לא ידע  שנפסל לתקופה של 40 חודשים עם סיווג כדי לאפשר לו לנהוג על רכב כבד עד 15 טון (דרגה C 1).

סברתי כי הנאשם  יטען כי לא הבין בדיוק את הסיווג וחשב שחל על רכב הכבד בו הוא נהג במקרה דנן.