אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעה בתובענות הדדיות בין אחים

הכרעה בתובענות הדדיות בין אחים

תאריך פרסום : 12/07/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
1061-06-17,69470-01-18
28/06/2018
בפני השופטת:
שפרה גליק

- נגד -
התובע בתמ"ש 1061-06-17 והנתבע בתמ"ש 69470-01-18:
י.א.פ
עו"ד לירון טרי
הנתבע בתמ"ש 1061-06-17 והתובע בתמ"ש 69470-01-18:
מ.פ באמצעות אשתו י.פ
עו"ד יפית ברדס רוקח
פסק דין

 

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתובענות הדדיות בין אחים, אותן איחדתי.

 

הרקע:

 

  1. י.פ. הגיש תביעה כספית על סך 1,270,476 ₪ כנגד אחיו מ.פ. בטענה, כי הוא הלוואה לאחיו הנתבע סכומים שונים, המסתכמים כדי סכום התביעה, בלא שאחיו הנתבע פרע את ההלוואות (תמ"ש1061-06-17).

 

  1. מנגד תבע מ.פ. את אחיו י.פ., בתובענה שכותרתה "הצהרתית, תביעה לביטול הצהרה" (תמ"ש 69470-01-18), בתביעתו טען מ.פ. "... המדובר בשתי הצהרות, לא תצהירים, עליהן חתם התובע, במועדים שונים, וזאת כשלא הבין כלל על מה הוא חותם, כאשר לחץ פיזי ונפשי, מופעלים כלפיו מצד הנתבע, תוך ניצול מצבו הבריאותי והאישי, והכל בדי לנשלו מירושת הוריו, וכשהאם עדיין בחיים".

 

  1. י.פ. הוא האח הצעיר מבין שני האחים, הוא מתגורר בחו"ל, והוא האמיד מבין שני האחים.

 

  1. בשולי הצגת הרקע לתביעות, אומר, כי על פי ניסיוני, קשים סכסוכיהם של אחים מסכסוכיהם של בעל ואישה, שכן בעל ואישה יכולים להתגרש, בעוד אחים, אינם יכולים "להתגרש" זה מזה – לעולם...

 

 

תמצית הטענות בתמ"ש 1061-06-17:

 

  1. י.פ. טען, כי מעת לעת, ביקש מ.פ. גם מ-י.פ. לעזור לו מבחינה כלכלית "ובמשך שנים הלווה לו התובע סכומים בהיקף של עשרות אלפי שקלים".

 

  1. לטענת י.פ., "ביום 4.12.2012 ערך הנתבע תצהיר חוב בפני הנוטריונית נורית דרורי, ובתצהירו, אישר במפורש, כי התובע הלווה לו סכום כולל של 70,000 ₪, והוא התחייב להחזיר לו אותו, בצירוף הצמדה למדד המחירים לצרכן, שפורסם בחודש נובמבר 2012".

 

  1. י.פ. הוסיף וטען, כי מ.פ. לא החזיר לו כספים, וכי הוא הוסיף והלווה לו סכומים נוספים.

 

  1. בנוסף על הכספים, שלטענת י.פ. הוא הלווה לאחיו, הוא הוסיף וטען, כי אימם של הצדדים, העבירה ל מ.פ. סכומים רבים מעת לעת, וביום 26.02.13, חתם מ.פ. בפני הנוטריונית, נורית דרורי, על תצהיר, בו הוא מאשר, כי קיבל כספים כהלוואה מאמו, בסכום כולל של 1,150,000 ₪ והוא מתחייב להחזירם כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן.

 

            י.פ. טען שהוא יורשה היחידי של אמו ז"ל, עפ"י צוואתה אשר קוימה, וכיוון ש מ. פ. לא החזיר לאימם המנוחה את ההלוואה, הוא תובע גם החזר כספים אלה.

 

  1. מנגד, כפר מ.פ. בכתב הגנתו, בטענות י.פ., בכתב תביעתו.

 

  1. מ.פ. טען, כי דין התביעה נגדו להידחות, עקב היעדר עילה, וכי התביעה טורדנית וקנטרנית, ומוגשת בחוסר תום לב.

 

  1. לטענתו של מ.פ. אחיו, י.פ. פעל להגשת תביעה כספית נגדו בגין כספים אשר הוא קיבל ממנו בשנת 1973 (!) כמתנה. הוא הוסיף וטען, שכספים אלה הפכו במהלך השנים לכאורה, להלוואה מהוריהם של הצדדים.

 

  1. מ.פ. הוסיף בהגנתו וטען, כי ביום 20.03.06 ערכו וחתמו הוריהם המנוחים של הצדדים על צוואה הדדית, וכאשר דבר זה התגלה לו, הוא פנה בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק הירושה, בתביעה לביטול צוואת אימם המנוחה של הצדדים, צוואה אשר נעשתה לאחר פטירת האב המנוח, ובניגוד גמור להוראות הצוואה ההדדית, וחוק הירושה.

 

  1. מ.פ. הוסיף וטען, כי נוכח האמור לעיל, אין ל י.פ. עילת תביעה כתובע יחיד בשם עיזבון האם המנוחה, וכן כי צוואת האם המנוחה בוטלה.

 

  1. מ.פ. הוסיף וטען, כי תביעת אחיו לוקה בהתיישנות ושיהוי, ועוסקת בכספים שקיבל במתנה מאחיו לפני למעלה מ-40 שנה. עוד טען מ.פ., כי אחיו הציג תצהיר אשר נחתם על ידו כביכול, בו הודה בלקיחת הלוואה בסך 70,000 ₪ מאחיו, אך מדוע המתין למעלה מ-5 שנים, עד למועד פטירת אימם המנוחה של הצדדים, יש בכך שיהוי ובכל אלה סיבות לדחיית התביעה.

 

  1. מ.פ. הוסיף וטען, כי אחיו פעל בחוסר תום לב, תוך נקיטת מניפולציות בהליכים המשפטיים וגם בשל כך יש לדחות תביעתו.

 

תמצית הטענות בתמ"ש 69470-01-18:

 

  1. בתביעה זו תבע מ.פ. את אחיו י.פ. ובה ביקש לבטל את שתי ההצהרות, עליהן חתם, במועדים שונים, וזאת כשלא הבין כלל על מה הוא חותם, "... כאשר לחץ פיזי ונפשי מופעלים כלפיו מצד הנתבע, תוך ניצול מצבו הבריאותי והאישי, והכל בכדי לנשלו מירושת הוריו, וכשהאם עדיין בחיים".

 

  1. מ.פ. הוסיף וטען בתביעתו, כי הוא מבקש לבטל את ההצהרות מחמת טעות ו/או הטעייה ו/או כפייה ו/או עושק ו/או חוסר תום לב קיצוני ו/או ניצול לרעה של הליכי בית המשפט.

 

  1. מ.פ. הוסיף, כי אכן הוריו עזרו לו במהלך השנים, אך מעולם לא העניקו לו הלוואה ו/או העלו דרישה בדבר החזר הלוואה.

 

  1. לטענת מ.פ. ביום 20.03.06 חתמו הוריהם של הצדדים על צוואה הדדית, בה ציוו, כי לאחר פטירת בן הזוג הראשון, יקבל בן הזוג הנותר את מלוא רכוש הצדדים, ולאחר פטירת שניהם ציוו דירה ל-י.פ. וכספיהם בחלקים שווים ל-י.פ ו ל מ.פ. ניתן צו קיום לצוואה הדדית ביום 18.09.2008.

 

  1. לטענתו של מ.פ., י.פ. החתים את אימם על מסמך הנחזה להיות צוואה, ולאחר מותה ביום 09.04.17 ניתן צו קיום לצוואה זו, אך לאחר שהתברר שלהורים המנוחים היתה צוואה הדדית שקוימה- בוטלה צוואת האם המנוחה.

 

  1. ביום 04.12.12 הוחתם מ.פ. על מסמך של הלוואה כביכול בסך 70,000 ₪, ש-י.פ. טען, כי זה היה עבור תשלום שכר טרחה לעו"ד בהליכי גירושין (אלה בסופו של דבר לא התקיימו).

 

  1. י.פ. אף הוסיף וטען להטעיה ולעושק, ולפיכך ביקש לבטל את ההצהרות.

 

  1. מנגד, כפר י.פ. בטענות מ.פ. בתביעתו.

 

  1. י.פ. טען, כי על שני ההצהרות נשוא ההליך, חל סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976, הקובע, כי "אישור נוטריוני נחשב ל"ראייה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראייה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו, ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור".

 

  1. לטענת י.פ. אימם המנוחה של הצדדים לא הייתה ביחסים טובים עם אשתו של מ.פ., ובזמנים הרלבנטיים לתביעה, גורש מ.פ מביתו ע"י ישתו, שכאמור, מונתה לאחרונה כאפוטרופה על גופו ורכושו, לטענותיו של י.פ. אחיו ביקש ממנו כספים לצורך מימון הגנתו המשפטית, והוא אכן הלווה לו, כיוון שמאז ומתמיד הוא דואג לאחיו.

 

  1. לטענת י.פ., אחת ההצהרות נחתמה בשנת 2012, קודם שחזר מ.פ. להתגורר עם אשתו, לטענתו של י.פ., אחריו לא "הוחתם" על הצהרה שהוא הכין, אלא מ.פ. הצהיר בפני הנוטריונית על אמיתות הצהרתו, וצוין בהצהרה במפורש, כי י.פ. הלווה את הסכום האמור ל מ.פ. בעבור שכר טרחתו של עורך הדין מטעמו.

 

  1. י.פ. הוסיף, כי מ.פ. היה כשיר לחתום על המסמכים הרלבנטיים במועד החתימה ולא הופעל עליו שום לחץ. אשר על כן ביקש י.פ. לדחות התביעה נגדו ולחייב את מ.פ. בהשבת הסכומים, שבתביעתו.

 

מבוא דיוני:

 

  1. כאמור לעיל, מ.פ. היום חסוי, ורעייתו הגב' י.פ, משמשת כאפוטרופה לגופו ורכושו, היא זו שהגישה בשמו את תצהיר העדות הראשית, וגם את הסיכומים.

כפי שציינה האפוטרופה של מ.פ. – החסוי, צו המינוי שלה הוא מיום 02.01.18.

 

  1. עוד אציין, כי י.פ. ביקש בסעיף 34 לתצהיר עדותו הראשית להעמיד תביעתו, רק על סכום של 577,881 ₪ (ראה בקשה 21 בתמ"ש 1061-06-17). מכל מקום ערב קיום מועד הדיון בהוכחות, ביקש התובע להקטין עוד את תביעתו ולהעמידה על סכום של 114,000 ₪ בלבד. הדבר כשלעצמו מעורר תמיהה, עקב התביעה המקורית הגבוהה מאוד. אך הנה, אצטט דברים מפיו של י.פ. בחקירתו הנגדית בעמוד 13 לפרוטוקול ישיבת 14.05.18 – דברים המדברים בעד עצמם:

 

"ע"ת מס' 1, התובע לאחר שהוזהר כדין

חקירה נגדית:

 

ש.        בכתב התביעה שלך אתה תובע מאחיך K1270 ₪ בסעיף 34 לתצהיר עדות ראשית אתה מציין שאתה תובע רק 577,000 ₪ וביום 9/5 הגשת בקשה להעמיד את סך התביעה שלך על סך של 114,000 מה סכום התביעה שלך ?

ת.         נכון להיום יש לי רק אפשרות להגיש על 115,000 ₪ זה החוב של אחי לי, מכיוון שהחוב שאחי חתם בית המשפט, החוב שאחי חייב לאמי זה כתוצאה שהצוואה של אמי בוטלה ולכן הגשתי בקשה למחוק את תביעה שלי של 1150K .

ש.        מתי הגשת בקשה למחוק את התביעה?

ת.         אני רוצה לענות את התשובות שלי. ביקשתי בקשה שימחקו את הגשת תביעה כי כיום אין לה רקע משפטי שאני יכול לתבוע עליו.

שאלת בית המשפט: מה מס' הבקשה שהגשת?

ת.         אני לא יודע.

ש.        איך אתה יודע שהגשתם בקשה כזאת?

ת.         אני יודע שהגשנו בקשה, לא ידעתי שיש צוואה הדדית וכתוצאה מכך הבנתי שלמעשה הצוואה של אמי אין יותר תוקף ולצערי אין לי אפשרות להגיד".

 

  1. נוכח האמור לעיל ונוכח האמור בבקשה 21 בתמ"ש 1061-06-17, אכן יש לראות את סכום התביעה כמתוקן ועומד על 114,773 ₪.

 

  1. להשלמת האמור לעיל אציין, כי במסגרת ת"ע 41464-03-18 ניתן ביום 02.05.18 פסק דין, לפיו בוטל צו קיום צוואת אימם המנוחה של הצדדים, שניתן ביום 09.04.17.

 

דיון:

 

כשירות מ.פ. לחתום על ההצהרות:

 

  1. עוד קודם להתפתחות האמורה, בישיבת קדם המשפט ביום 30.10.17, קיבלתי את הסכמת ב"כ הצדדים ומיניתי את פרופסור שלמה נוי (להלן: "המומחה") לתת לי חוות דעת, אם מ.פ. היה כשיר לחתום ביום 26.02.13 או ביום 04.12.12 לחתום על ההצהרות הנטענות, או על ההתחייבויות בהיקף הנטען של 1,150,000 ₪.

 

  1. המומחה התריע בפני בית המשפט על כך שהצדדים אינם מסייעים לו ואין לו מספיק חומרים לכתיבת חוות דעת (ראה פניות המומחה מ-22.03.18).

 

  1. בחוות דעתו של המומחה מיום 23.02.18:

 

"לצורך חיבור חוות דעתי עיינתי במסמכים הבאים שעמדו לרשותי:

  1. רישומים מתיקו הרפואי בקופ"ח: 2008-2013.

תיעוד רפואי

מעיון בתיקו הרפואי בקופת חולים (1) עולה כי סבל מסוכרת, קטרקט, מחלת כליות, בעיות בכלי דם, אירוע מוחי חולף משנת 2010.

ב-20.10.09 צוין בבדיקה נוירולוגית כי מתלונן על שינויים בתחושה בגפיים. צוין כי ב- CT ראש חשד לאירוע מוחי חולף. ב- 18.11.09 צוין כי ב- CT ראש יש עדות לאוטם ישן. אדגיש כי ברישומי קופ"ח לא מצאתי כל תיעוד משמעותי לגבי קושי קוגניטיבי או קושי נפשי אצל מר פ. המועד האחרון של רישום רפואי שהיה בפני הוא 1.7.13.

מהלך ודיון

במסגרת הדיון במקרה זה נתבקשתי להעריך כשירותו של מר פ. לחתום על מסמכים משפטיים, ביום: 26.2.13 וביום 4.12.12.

קביעה רטרוספקטיבית של הכשירות המשפטית: קביעה רטרוספקטיבית של הכשירות המשפטית נסמכת על הערכה כללית של מצבו הקוגניטיבי והנפשי של המנוח תוך התייחסות ספציפית להבנתו את היקף רכושו, משמעותה של צוואה כאמור. אציין כי התיעוד שהיה בפני היה מועט ביותר בצורה קיצונית ולמרות בקשות חוזרות ונשנות משני הצדדים, לא עמד בפני כל חומר רפואי נוסף.

מהאמור לעיל ניתן לראות כי מהחומר הרפואי שהיה בפני, קרי תיקו הרפואי בקופ"ח בין השנים 2008-2013, לא מצאתי כל תיעוד משמעותי לגבי קושי קוגניטיבי או קושי נפשי אצל מר מ.פ

לאור זאת, אין כל סיבה להניח כי אכן היה קיים קושי כאמור. לכן, במועדים הנדונים היה המנוח כשיר קוגניטיבית ונפשית לבצע פעולות משפטיות".

 

  1. הנה כי כן טענתו של מ.פ. שהיה במצוקה המאפשרת לו ביטול ההצהרות – אם בטענת עושק או בטענת כפייה – אין לו על מה שתסמוך, אך אגש לדון בדברים על פי סדרם.

 

תביעת מ.פ. לביטול הצהרות (תמ"ש 69470-01-18)

 

  1. בתביעת מ.פ. הסעד המבוקש הוא לבטל את ההצהרות הנוטריוניות עליהן חתם.

 

            כזכור מ.פ. חתם על ההצהרות כדלקמן:

 

36.1      ביום 04.12.12 – הלוואה בסך 70,000 ₪ (סומן ת/1 – נספח 1 למוצגי י.פ.).

 

36.2      ביום 26.2.13 הצהרה ש מ .פ. חייב לאמו המנוחה סך של 1,150,000 ₪ (סומן ת/10 לתיק מוצגי י.פ.).

 

36.3      במאגר מוסגר אוסיף בהקשר זה, כי מ.פ. גם הכחיש את טענת י.פ. (בסעיף 26 לתביעת י.פ.), כי הלווה לאחיו מ.פ. לצורך מימון ההגנה המשפטית שלו במשפט נגד רעייתו של האחרון, סכום נוסף של 44,694 ₪, אך בכך אדון בנפרד – במסגרת הדיון בתביעת י.פ.

 

 

  1. כזכור, צמצם י.פ. את תביעתו, וכפי שהסביר בחקירתו הנגדית, הוא אינו תובע יותר על פי 46.2 נוכח ביטול צו קיום צוואת אמו המנוחה ומכאן אפוא, שנותר לי לדון רק בהצהרה על פי סעיף 46.1 לעיל.

 

  1. אני מסכימה עם טענת מ.פ. בסיכומיו, כי הנוטריונית, עו"ד דרורי, (להלן: "הנוטריונית") פעלה בצורה לא מקצועית, ולפיכך אין בפנינו הצהרה נוטריונית במשמעות הדין ולהלן אנמק:

 

38.1      הוכח בפני, שהנוטריונית לא ידעה את ההבדל בין "תצהיר" לבין "הצהרה" וכך השיבה בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון:

 

                        "ש:      את יודעת את ההבדל בין תצהיר להצהרה?

                        ת:        יכול להיות – הצהרה זה הגדרה קודמת של אותו מסמך".

 

38.2      ברור מאליו, כי חרף הכותרת תצהיר בת/1 (סומן "א") אין המדובר בתצהיר במשמעות סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971, שכן אין בה אישור הנוטריונית, (כעורכת דין) על פי סעיף 15 (ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971 שהיא עצמה הזהירה אותו.

 

38.3      היעדר הצהרתה של הנוטריונית, כי הזהירה את המצהיר מנוגד עם לחובתה על פי סעיף 7(5) לחוק הנוטריונית תשל"ו 1976, שבו יכול נוטריון "לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת". (הקו המדגיש אינו במקור – ש.ג.).

 

            אוסיף ואזכיר כי על הנוטריונית היה לפעול בהקשר זה על פי הוראות תקנה 14 (א) לתקנות הנוטריונים תשל"ז 1977.

 

38.4      הוכח כי הנוטריונית פעלה בשליחות י.פ., מסקנה זו נתמכת בדבריה של הנוטריונית בעמוד 9 לפרוטוקול בו היא מאשרת שקיבלה מי. פ. חומר במייל, וכפי שאישרה בחקירתה, האימא וגם האח... להלן אצטט מתשובותיה בחקירה הנגדית (עמוד 10)

 

"ש:      אני רוצה להבין, בטרם ערכת את ההצהרות פנו אלייך כדי לערוך אותם?

ת:        כן בוודאי.

 

ש:        מי פנה אלייך?

ת:        קרוב לוודאי, האמא ואולי האח בטלפון, לפני הרבה זמן.

ש:        האם התובע פנה אלייך בטרם עריכת ההצהרות?

ת:        יכול להיות שגם הוא וגם האמא...".

 

בפעולה זו, בה מצהיר צד אחד על חובו לצד אחר, כאשר הצד האחר, הוא שפנה אל הנוטריון, יש משום אי מילוי חובתו של נוטריון, על פי הוראות סעיף 22 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976 הקובע לאמור:

 

"במילוי תפקידיו, יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון, לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים, ואין נפקא מינא מי מהם משלם את שכרו".

 

38.5      תמיכה לאמור לעיל, הוא העובדה שהנוטריונית לא הסבירה למ .פ. את ההתיישנות הגלומה ב- 2 החובות המפורטים הן בת/1 והן בת/2, (ראה בעניין זה חקירתה הנגדית של הנוטריונית בעמוד 10 לפרוטוקול).

 

            במאמר מוסגר אעיר כאן, כי בכל נושא ההתיישנות, אדון בנפרד, כאשר אנתח את תביעת י.פ.

 

  1. העולה מן המקובץ – אין בפנינו הצהרה נוטריונית מחייבת במשמעות סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976.

 

  1. עם זאת, יש בפנינו מסמך, שהוא הצהרה על חוב של מ.פ. כלפי י.פ. שהוא אינו שונה ממסמך אחר, והחתימה בפני הנוטריונית, אינה מקנה לו כל "מעמד" מיוחד, ואין בחתימה בפניה כדי להעיד על נכונות או תקפות האמור בו.

 

  1. אגש אפוא לבדוק אם מתקיימים התנאים השונים, שנטענו בתביעתו של מ.פ. לביטול המסמך.

 

  1. חרף הטענות המאוד מפורטות של מ.פ. בתביעתו, בדבר עושק, טעות, הטעיה, לא חזר מ.פ. על טענות אלה בסיכומיו. אני מניחה, שהדבר נעשה נוכח קביעת המומחה בחוות דעתו, כי מ.פ. היה כשיר לחתום על המסמך ת/1.

מכל מקום, כיון שמ .פ. זנח טענות אלה בסיכומיו יש לראותם כמוותר על הטענות הללו, ופטורה אני מלדון בטענות אלה. על משמעות זניחה טענה בסיכומים, ראה התייחסות הפסיקה, כך למשל: ע"א 244/87 ציון קוש נ' שלמה כהן (1989) (פורסם במאגר "נבו"); ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט, פ"ד מ"ט (2) 102.

 

  1. הטעמים האחרים אותם מנה מ.פ. בסיכומיו, הם טעמים של חוסר תום לב; כאשר לכל אלה מצטרפת חתימתו של מ.פ. על מסמך ההלוואה כביכול לאמו המנוחה בסכום ניכר (ראה ת/2) אך כיוון שמ.פ. היה כשיר לחתום על המסמכים, העובדה שסיכומיו, מתארים אותו כאדם "תמים ביותר" (ראה למשל סעיף 9 לסיכומים) אינה מספקת, כדי לבטל מסמכים עליהם חתם מ.פ.

 

  1. בנסיבות אלה, נדחית תביעת מ.פ – לביטול ההצהרות.

 

תביעת י.פ. להחזר הלוואה (תמ"ש 1061-06-17):

 

  1. כזכור צמצם י.פ. את תביעתו לשני רכיבים, האחד – ההצהרה ת/1 בה – לכאורה – התחייב מ.פ. להחזיר 70,000 ₪, השני – הלוואה שי. פ. העמיד לטענתו לרשות אחיו בסך 44,694 ₪.

 

  1. תוך כדי ברור המשפט בפני הובהר, כי בעצם המסמך המדבר על 70,000 ₪, מקורו בכלל בכספים שניתנו ב- 2007 ע"י י.פ. ל מ. פ., ובסכום פחות מכך – 50,000 ₪. ולהלן אפרט;

 

46.1      בסעיף 6 לתצהיר עדותו הראשי, הצהיר כך י.פ.:

"מעת לעת, אחי ביקש גם ממני, לעזור לו מבחינה כלכלית, ובמשך מספר שנים, הלוויתי לו סכומי כסף מעת לעת, אני זוכר אירוע אחד, שבו הלוויתי לאחי 50,000 ₪ במזומן, בסמוך לשנת 2007, אותם הוא ביקש ממני להלוות לו מסיבות אישיות, מ. ביקש ממני בכל לשון לא לגלות לאף אחד, על הצורך שלו בכספים, שהוא ביקש ממני בהזדמנות הזו, ולכן אני זוכר אותה מצויין. חשוב לי לציין, שמ. ביקש ממני את הכספים הללו, מכיוון שלא הייתה לו אפשרות להשתמש בחשבון הבנק שלו באופן חופשי. יפה הייתה היחידה שטיפלה בעניינים הקשורים לבנק ולכספים, ולכן מ. לא יכול היה להסתיר ממנה שום דבר בעניין הזה".

 

 

46.2      כאשר י.פ. נחקר על ההלוואה הנטענת הוא עונה בעמודים 15 ו-16 לפרוטוקול ישיבת 30.05.18, כך:

 

"ש.      למה הטענה הזאת נטענה לראשונה בתצהיר ולא בכתב התביעה?

ת.         כי לא הייתה סיבה לכך ההצרה שהוא חתם אצל הנוטריונית זה סכום באופן כללי אחי ידע על איזה סכומים מדובר ולא הייתה סיבה לפרט על הסכום של ה50,000 ש"ח

שאלת בית המשפט: האם זה לא נכלל בתוך 70,000 ש"ח?

ת.         זה חלק מהם.

ש.        איך הגעת ל115,000?

ת.         זה שני דברים שונים, ה70,000 ₪ זה סכומים שאחי לווה ממני בין 2007 עד שהוא לווה ממני לפני שהוא רצה להגיש תביעה לפני שהוא לקח עו"ד. ה70,000 ₪ זה אחי לווה ממני בשביל צרכים אישים התחיל ב2007 והלאה עד בערך 2011 משהו כזה..."

 

46.3      י.פ. חזר על דבריו, כי ההלוואה הנטענת היא "ותיקה" יותר בעמוד 17 לפרוטוקול ישיבת 30.05.18, להלן אצטט:

 

"שאלת בית המשפט: ה70,000 ₪ האלה זה ממשך השנים מ2007, אתה סבור שעצם העובדה שנוטריונית מרפא את ההתיישנות?

ת.         זה היה הצהרה בין אחים לא בין זרים.

ש.        מתי נוצר החוב?

ת.         אני בתור אח עשיתי את הדבר הזה לא חשבתי מבחינה משפטית אחי נאלץ לגור אצל אמי בדצמבר לאחר שאשתו..

 

 

ש.        מתי נוצר החוב הזה לפי חלקיו?

ת.         ב2007 50,000 ₪ ה20,000 ₪ נוצר ב2008".

 

            46.4      מ.פ. או מי מטעמו גם לא העיד, וגם לא הוכחה טענתו שהמדובר בכלל

                        במתנה, וממילא המסמך ת/1 סותר את טענת המתנה.

 

  1. לכאורה, נוכח העובדות אותן הציג י.פ. עצמו – ניתן לומר שתביעתו התיישנה, העובדה שלאחר שנים נחתם המסמך ת/1, אינה משנה את העובדה בדבר מועד היווצר העילה, וזאת על פי עדויותיו של י.פ. כפי שהבאתי לעיל.

 

  1. בהקשר זה, אין בידי לקבל האמור בסעיף 23 לסיכומי י.פ.; כפי שכבר הראיתי לעיל, העובדה ש מ .פ. חתם על המסמך ת/1 בפני הנוטריונית דרורי, אינה "מרפאת" את הפגמים שנפלו במסמך, כפי שהראיתי לעיל, וכפי שקבעתי שאין המדובר בהצהרה נוטריונית (נוכח הפגמים המנויים בסעיף 48 ו-49 לפסק דיני לעיל) אלא בהתחייבות סתם, ובתור שכזו, ונוכח עדותו של י.פ. עצמו, שהעיד שהחוב נוצר ב- 2007 ותוקן ב- 2008, ניתן לקבוע כי עילת התביעה התיישנה כבר ביום הגשת התביעה וכידוע קובעות הוראות סעיף 6 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958, כי "תקופת ההתיישנות מתחילה, ביום שבו נולדה עילת התביעה".

 

  1. אכן "המתנתו" של י.פ. עד להגשת תביעתו, לאחר מות אמו, גרמה ל מ.פ. נזק ראייתי – בינתיים הפך האחרון חסוי ונמנע ממנו להעיד.

 

  1. עם זאת, חתימת מ.פ. על המסמך ת/1, ביום 04.12.12 יכולה להיות חריג לכלל המשפטי בדבר ההתיישנות. הנטל בעניין החריג לכלל ההתיישנות מוטל על הטוען זאת, ובמקרה זה י.פ. (ראה בעניין החריג לכלל ההתיישנות ע"א 10591/06 יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ (12.7.2010) (פורסם במאגר "נבו"), ומשלא נסתרה ההתחייבות הכלולה בת/1, יש לחייב את מ.פ. בסכום של 70,000 ₪, החל מיום החתימה על ת/1.

 

  1. שונה הדבר באשר להלוואה הנטענת על ידי י.פ. על סך 44,694 ₪, סכום זה לא הוכח כלל ועיקר ע"י התובע, ודינה של תביעתו בפריט זה להידחות.

 

  1. להלן אמנה טעמי, לכך שלא נתתי אמון בטענות י.פ.:

 

52.1      י.פ. הצהיר בחקירתו (ראה האמור לעיל) כי הסכום הזה (הוא דיבר על כ-50,000 ₪), "זה סכום באופן כללי", ולא עלה בידו להציג כל ראייה באשר למתן הסכום.

 

52.2      החוב הנטען, אפילו היה קיים התיישן, לכל הדעות שהרי גם לגרסת י.פ. הוא מ- 2008, ולגביו לא קיים חריג לכלל ההתיישנות בדבר מסמך כלשהו.

 

52.3      י.פ. טען, כי הלווה כספים אלה לתשלום שכר טרחתו של עורך הדין של מ.פ. בתביעותיו כנגד אשתו, הדבר תמוה, שכן הוכח ש מ.פ. חזר אל אשתו לאחר 3 שבועות, ומדוע לא הובא עורך הדין לעדות ? אין ספק שגם דבר זה משמש כנגד י.פ.

 

52.4      י.פ. נחקר מדוע ההצהרה ת/1 ש מ.פ. חתם עליה ביום 04.12.12, לא כללה גם הלוואה זו, שניתנה לכאורה קודם חתימת ת/1 אך לא הייתה בפיו תשובה ברורה, להלן אצטט מחקירתו הנגדית של י.פ. בעמוד 18 לפרוטוקול:

 

"ש.      ההצהרה ש מ.פ חתם עליה הייתה ביום 4/12/12 לכאורה חודש לאחר שהלוות לו את הכסף?

ת.         נכון.

ש.        מדוע זה לא נכלל בהצהרה?

ת.         מכיוון שזה מדובר על העבר וה44,000 ₪ זה היה לתביעה עתידית שאחי עומד לתבוע את אשתו והיה ברור שהוא יקבל כספים זה דבר חדש לגבי חוב הישן רציתי תזכורת לגבי הבנק שאני עוזר לו בזמן ההווה זה היה ברור שעוד כמה חודשים הוא יקבל כסף. שהבאתי לו את הכסף בשביל העו"ד היה ברור שאחי לא יחזור יותר לאשתו מכיוון שאשתו איימה..

ש.        ב4/12 החתמת את אחיך, תענה בצורה עניינית.

ת.         אני עניתי לך למה לא הגשתי כי לא הייתי לי שום סיבה הגיונית לעשות את זה כי דובר בתביעה עתידית".

 

52.5      כל התנהגותו של י.פ. בעניין ההלוואות הנטענות לרבות התביעה הגדולה מאוד, צמצומה ל-577,881 ₪ ואח"כ ל-114,000 ₪ מעמידה אותו במצב של התנהגות חסרת תום לב שאינה מעוררת אמון.

 

52.6      צירוף תמלילי הקלטות פסולות על ידי י.פ. של הקלטות בין מ.פ. לרעייתו, בניגוד לחוק איסור האזנות סתר... אף הוא מעיד על חוסר תום לב.

 

סיכומו של דבר:

 

  1. בנסיבות העניין, אני מחייבת את מ.פ. בתשלום סך 70,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 04.12.12 ועד לתשלום המלא בפועל.

 

  1. בשל העובדה שחלק תביעתו של י.פ. נדחה, אני מחייבת את מ.פ. בשכ"ט עו"ד י.פ. בסך 7,500 ₪ בלבד.

 

  1. ניתן לפרסום בהשמטת שמות הצדדים.

 

  1. המזכירות תשלח פסק הדין בדואר רשום ותסגור פסקי הדין שבכותרת.

 

 

 

 

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ