אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעה בתביעת מזונותיו של קטין

הכרעה בתביעת מזונותיו של קטין

תאריך פרסום : 09/04/2018 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
11016-04-17
12/03/2018
בפני השופטת:
שפרה גליק

- נגד -
התובעים:
1. א.ר.א
2. ר.יא

עו"ד שי שמחיוב
הנתבע:
א.ז
עו"ד קרן זילברמן
פסק דין

 

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתביעת מזונותיו של קטין, אשר תובע מזונותיו באמצעות אמו (להלן: "התובעת") מאת אביו- הנתבע.

 

הרקע ותמצית הטענות:

 

  1. התובעת והנתבע ניהלו מערכת יחסים, ממנה נולד הקטין ב- 17.3.15.

 

  1. התובעת גרושה, ולה 6 ילדים קטינים נוספים. הנתבע הוא רווק. הקטין במשמורתה של התובעת.

 

  1. לטענת התובעת, היא עובדת בחברת .... והשתכרותה היא בסכום של 14,000 ₪ בחודש.

 

  1. עוד טענה התובעת כי הנתבע מנהל .... והשתכרותו המדויקת לא ידועה לה, אך מאורח חייו נראה כי הוא משתכר כדבעי בסכום שלא יפחת מ-10,000 ₪ נטו לחודש.

 

  1. עוד טענה התובעת כי למשפחת הנתבע, עסק בעיר ... ל..., עסק מכובד ומהווה עמוד תווך בנוף העירוני של ....ומוסד ....מהמעלה הראשונה.

 

  1. התובעת תבעה למזונותיו של הקטין דמי מזונות בגובה 9,800 ₪ בחודש, ועוד מחצית משכ"ל בגן הפרטי של הקטין.

 

  1. מנגד, כפר הנתבע בטענות התובעת בתביעתה.

 

  1. הנתבע טען בתביעתו כי התובעת אינה יהודייה. הנתבע צרף פרוטוקול דיון שהתקיים בבית הדין הרבני האזורי בהקשר זה (סומן נספח "א" לכתב ההגנה).

 

  1. הנתבע הוסיף וטען כי הסתרת העובדה, שהתובעת אינה יהודייה, מלמדת על חוסר תום לב "...העולה כדי הטעיה של בית המשפט, שכן במצב העובדתי האמור הנתבע אינו חב במזונות

הקטין על פי הדין הדתי האישי החל עליו, כי אם בהתאם לדין האזרחי".

 

  1. הנתבע טען כי הוא עובד כ.... והכנסתו החודשים עומדת על סך של כ-9,500 ₪.

 

  1. לטענתו של הנתבע הוא משלם מידי חודש דמי שכירות בסך 2,500 ₪ לחודש וכן יש לו הוצאות נוספות של אחזקת הבית, החזר הלוואות, אחזקת רכב טיפול פסיכולוגי ועוד.

 

  1. הנתבע הוסיף וטען כי התובעת היא אישה אמידה המתגוררת בבית דו משפחתי בפרויקט ... ומשמשת כמנהלת בחברת .... המצוייה בבעלותה. לטענת הנתבע שכרה של התובעת עומד על סך של כ- 30,000 ₪ ויש לה הכנסות נוספות משכירויות בסך 25,000 ₪ לחודש.

 

  1. עוד ובנוסף טען הנתבע כי התובעת הינה בעלים של מספר נכסי מקרקעין בהם: דירה ברחוב .... בת"א, דירה ב.., דירה ב.... וכן משרדים ברחוב .... בתל אביב.

 

  1. לטענת הנתבע, התובעת מסתירה מעיני בית המשפט את הנתונים הנכונים באשר לכלל הכנסותיה.

 

  1. הנתבע הוסיף כי הסכומים שפורטו בתביעת המזונות מופרזים על פי כל קנה- מידה, כשהתובעת אינה מבחינה בין הוצאות הכרחיות להוצאות שאינן כאלה, יתרה מזאת: התובעת לא צירפה ראיות התומכות בהוצאות הנטענות על ידה.

 

  1. הנתבע ביקש לסלק את תביעת התובעת.

 

  1. ביום 28.9.17 ניתנה על ידי החלטה בבקשה מס' 5 בתיק זה, למזונות זמניים, ובה חייבתי את הנתבע בסך 1400 ₪ לחודש ומחצית משכה"ל בגן לפי תעריף מעון ציבורי, וכן מחצית מכל הוצאה רפואית חריגה.

 

  1. בינתיים נשמעו ההוכחות, ועתה, משהגישו הצדדים סיכומיהם ניתן פסק דיני.

 

דיון:

 

דינם האישי של הצדדים:

 

  1. הנתבע הקדיש מאמץ רב, להוכיח כי התובעת אינה יהודייה, לטענתו, עקב כך צריך אפוא לחול החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959, ולא הדין העברי.

 

  1. להוכחת טענתו צירף הנתבע את המוצג בימ"ש/1 שהוא פרוטוקול בית הדין הרבני האזורי בת"א יפו מיום 6.7.16 תחת הכותרת "בירור יהדות" (להלן: "הפרוטוקול").

 

  1. בסעיף 2 לפרוטוקול נקבע:

"ביה"ד: ההחלטה מיום ז' אלול תשע"ד, נדחתה בקשת המבקשת להיתר נישואין , נוכח העובדה שהתקבלה חו"ד של הרב יצחק פרץ כיום ראש מנהל הגיור ולפיה הגיור של המבקשת אינו מוכר ע"י הרה"ר לישראל. בנסיבות אלה הוכללו גם שבעת ילדי המבקשת ברשימת מעוכבי החיתון. נאמר כבר אז שככל שיוגשו ראיות ומסמכים חדשים ניתן יהיה לדון מחדש בעניין".

 

  1. אין בידי לקבל את מסקנת הנתבע, לפיה כביכול עקב העובדה שהגיור של המבקשת אינו מוכר ע"י הרבנות הראשית היא אינה יהודייה.

 

בעמ"ש (מרכז) 34733-03-15 ר.א.ק נ' ד.ו ( 19.4.16) (פורסם במאגר "נבו") נקבעו דברים היפים גם לענייננו אותם אצטט להלן:

"קביעתה של הרבנות הראשית לישראל כי בתי דין מסוימים "אינם מוכרים", משמעותה היא שאין לסמוך על כך שבתי דין אלו עשו את הגיור באופן הנדרש על פי ההלכה. לפיכך אין להסתמך על ה"גיורים" בבתי דינים אלה ללא בדיקה פרטנית בכל מקרה לגופו. עם זאת, עדיין אין בכך כדי לקבוע באופן ברור וודאי שהגיור שנעשה באותם בתי  דינים לא עמד בדרישות ההלכה. על כן, פעמים ש"גיורים" מעין אלה יוצרים מעמד של "ספק  הדות", וגורמים לעיתים להצריך סידור גט פיטורין לחומרא".

 

גם במקרה זה החיל ביהמ"ש על יהודי שהתגייר בגיור רפורמי את דינו האישי של יהודי.

 

  1. העולה מן המקובץ אפוא הוא כי דינם האישי של הצדדים יהיה הדין העברי.

 

הדין החל

 

  1. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959, קובע כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

 

  1. היקף המזונות ודרכי סיפוקם ייקבעו, לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב. על המתח הקיים כביכול בין צרכי הזכאי מחד גיסא, ויכולת החייב מאידך גיסא, ראה: ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס פד"י ל"ח (4) 529.

 

  1. בפועל, מחייבת הפסיקה את החייב במזונות לא רק על פי ההשתכרות בפועל, אלא גם על פי כושר השתכרותו של החייב ו/או הכנסותיו מנכסים, והדברים ידועים.

            ראה: ע"א 239/81 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד  מ(1) 147; ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד ל"ח (1) 721.

 

  1. ועוד נקבע בפסיקה, כי הבסיס המשפטי של חיוב אב במזונות ילדיו הקטינים, משתנה על פי גיל הקטינים "... המשליך על מהות החיוב, היקפו ועל חלוקת נטל הנשיאה בו בין האב לבין האם, על דעת הכל, החיוב במזונות ילדים על פי הדין העברי, לדורותיו, נבחן לפי שלוש קבוצות גיל: קטינים שגילם אינו עולה על שש שנים ("קטני קטינים), קטינים שגילם עולה על שש שנים, אך אינו עולה על חמש עשרה (קטינים") וקטינים שגילם עולה על חמש עשרה שנים אך לא עולה על שמונה עשרה שנים".

            ראה: עמ"ש (ת"א) 80-05-14 א' א'. נ' מ' א' (26.3.15) (פורסם במאגר "נבו").

 

 

  1. פסיקה נוספת קבעה "איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות", ראה בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (8.6.15) (פורסם במאגר "נבו") כן ראה בע"מ 2433/94 צינבוי נ' צינבוי (2.10.05) פורסם במאגר "נבו").

 

יכולת הנתבע

 

  1. הנתבע טען בכתב הגנתו כי הוא עובד ב... ומשתכר כ- 9,500 ₪ לחודש. בדיקת התשתית הראייתית שהונחה בפני מצביעה על כך, שמשכורתו של הנתבע גבוהה מזו שהוא טוען לה: בדיקת תלושי שכרו של הנתבע לחודשים 12/16 עד 11/17 ועד בכלל מצביעה על כך שסך השתכרותו עומד על סך - 124.076 ₪ או -10,339 ₪ בממוצע לחודש.

 

  1. למעשה, שכרו של הנתבע אף גבוה מזה שלו הוא טוען, כי הוא מקבל הטבות ממעבידו, הבונוס הוא בשיעור - 13,300 ₪ (ולא רק 7,000 ₪ כפי שהופיע בתלוש דצמבר 2016) ראה תשובתו של הנתבע לחקירתו הנגדית, בעמ' 21 לפרוטוקול, וכן הודה הנתבע כי שכר הטרחה של בא כוחו הראשון שולם ע"י מעבידו (עמוד 24 לפרוטוקול). אני יכולה  אפוא לסכם ולומר כי שכרו נטו של הנתבע עומד על סכום של כ – 11,500 ₪ לחודש.

 

  1. הנתבע משלם שכירות לדבריו בסך - 2,500 ₪ לחודש, אך הודה כי יש לו הכנסה משכירות, מדירה שבבעלותו בסך – 3,300 ₪ לחודש, היינו הכנסתו הפנויה עומד על סך של 12,300 ₪ לחודש.

 

  1. עוד אזכיר כי מלבד הדירה אותה משכיר הנתבע ומקבל עבורה דמי שכירות בגובה - 3,300 ₪ בחודש, הוא בעלים יחד עם אחיו של 2 דירות נוספות ב... אותם ירשו הוא ואחיו מהוריהם המנוחים.

 

  1. אין בידי לקבל את טענת התובעת בסיכומיה, כי הכנסתו של הנתבע כשכיר מגיע כדי 35,000 ₪ לחודש ולהלן אפרט טעמי:

 

33.1      לא מצאתי בקובץ שהוגש לי דפי חשבון לינואר 2016 בניגוד למה שנכתב בסעיף 13 לסיכומי התובעת.

 

33.2      בכל הכבוד טועה התובעת, באמור בסעיף 14 לסיכומיה: הנתבע לא הודה בחקירתו הנגדית כי הוא מקבל תשלום נוסף עבור שימוש ברכב. מה שמופיע בשכרו של הנתבע הוא "הכנסה זקופה", ופירוש הדבר שווי השימוש ברכב שהוא מקבל ממקום העבודה לצורך תשלום המס, ולא תוספת תשלום! כאשר נחקר כל כך הנתבע הוא הסביר שמאחר שהוא מקבל רכב והוצאות רכב ממקום העבודה, לעיתים הוא מוסיף מכיסו עבור הדלק הכרוך בנסיעותיו הפרטיות לבנו, אביא הדברים כפי שנאמרו במדויק (עמוד 14 לפרוטוקול):

 

"ש:      מעבר למשכורת שלך מופיע בכל התלושים -2,700 ₪  על שווי רכב, בעצם המעסיק שלך, משלם את ההוצאות של הרכב?

ת:        כמעט את הכל  כן, אני מוסיף לדלק...".

 

הצגת הדברים, באופן שהציגה אותם התובעת, היא שגויה, ובכל הכבוד לא נכונה.

 

33.3      אכן לנתבע חלק יחד עם אחיו של 2 דירות מחוברות ברח'... ב..., לדבריו גם שם "כל החיים עד שהכרתי את ר. עם האחים שלי". לו היה מוסיף להתגורר בדירה זו, מן הסתם הייתה גדלה הכנסתו הפנויה, אך לכאורה אם אינו מתגורר בדירה זו יחד עם אחיו, ניתן לומר שחלקו בשכר הדירה (הרעיוני) מהשכרת דירה זו לא יפחת מ- 1,000 ₪ לחודש.

 

  1. המסקנה – הכנסתו הפנויה של הנתבע עומדת על סך של 13,800 ₪ - 14,000 ₪ לחודש (בהתחשב בהכנסותיו משכירויות).

 

יכולת התובעת

 

  1. התובעת ציינה בכתב תביעתה המתוקן כי היא עובדת בחברת .... ומשתכרת סך - 14,000 ₪ לחודש. (ראה סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן).

 

  1. בדיקת התשתית הראייתית שהונחה בפני מראה שהדברים אינם נכונים, וכי התובעת מסרה גרסאות נוספות, ולא פרטה את הכנסותיה במדויק.

 

            להלן אפרט:

 

36.1      בכתב התביעה המקורי (מיום 5.4.17) ציינה התובעת בסעיף 9 לתביעתה כי היא משתכרת – 19,846 ₪ לחודש.

 

36.2      בדיקת תלושי השכר שצורפו לתצהיר עדותה הראשית של התובעת לחודשים 1/17 עד 12/17 ועד בכלל, הצביעו על כך ששכרה החודשי הממוצע עומדת על – 17,792 ₪ לחודש.

 

36.3      בתצהיר עדותה הראשית של התובעת היא ציינה כבר שהיא בעלת חברת ... וציינה כי שכרה החודשי עומד על סך של – 18,042 ₪.

            יצוין כי גם בחקירתה הנגדית של התובעת (עמ' 15 לפרוטוקול) היא ציינה כי שכרה החודשי עומד על – 18,000 ₪ נטו לחודש.

 

36.4      בפסק דיני בתמ"ש 7154-02-14 מיום 18.1.16, (בו תבעה התובעת מזונות עבור ששת ילדיה מגבר אחר והיא הייתה בזוגיות, קודם לנתבע).

            קבעתי כי לתובעת "רווחים כלואים", היינו רווחים שלא נמשכו מחברת התעופה שבבעלותה בסך - 755,000 ₪ ומתחשיב של הרווחים הפוטנציאליים לאחר תשלום המס המדובר בהכנסה של לפחות עוד – 20,000 ₪ לחודש.

            בתיק זה, נחקרה התובעת האם חולקו דיווידנדים, או האם יש לתובעת רווחים כלואים אך היא השיבה בשלילה. אצטט מעמוד 15 לפרוטוקול:

 

                        "שאלת בית המשפט

 

                        ש:        האם יש דיווידנדים?

                        ת:        נהפוך הוא, הכנסתו עוד בעלים, אין לי רווחים כלואים".

 

הדבר מעורר תמיהות. האמנם הכניסה התובעת בעלים נוסף לחברה? אם כך וודאי קיבלה כספים עבור קניית אותו חלק מבעלותה, הדבר לא צוין.

 

36.5      בהמשך חקירתה, נשאלה התובעת ביחס לרווחים כלואים בחברה המופיעים בדו"ח רווח והפסד להלן אצטט מעמ' 19 לפרוטוקול:

 

"ש:      בדו"ח רווח והפסד, עולה שיש בחברה רווח צבור בסך של – 1,093,403      ₪. זה הדו"ח של דצמבר 2016.

ת:        (מעיינת בדפים) אין לי רווחים כלואים ואין לי רווחי שלא חולקו. הרווח לאותו מועד זה כסף שהרווחנו ב-2016, זה המחשבים, הריהוט, ציוד והנכס זה השווי הנכסים הקבועים שבחברה, המשרד".

 

36.6      המסקנה העולה מן המקובץ – אין ספק שבהכנסתה השוטפת של התובעת, גדולה בהרבה מן הסכום שלו היא טוענת גבוהה מ – 14,000 ₪ נטו.

 

  1. לתובעת נכסים רבים: הרכוש הקבוע בחברה לפי דו"ח הרווח והפסד שצרפה הוא בסך -  1,093,000 ₪ (ראה האמור בסעיף 36.4 לעיל לפסק דיני).

            התובעת הודתה כי מכרה דירה ב...- 4,000,000 ₪, ויש לה חסכון (כתוצאה מהמכירה של  - 2,000,000 ₪) בנוסף יש לה דירה ב.... בXXX, אותה היא משכירה בסכום של – 6,900 ₪ בחודש, היא בעלת דירה נוספת ב.... (ראה חקירתה הנגדית בעמ' 18 לפרוטוקול), לטענתה "כרגע" אין לה שכר דירה, אך שזה צילום מצב רגעי. כן יש לתובעת רכב מסוג מרצדס.

 

  1. "תרגום" הכנסתה השוטפת של התובעת, הכנסותיה מנכסים, לרבות רווחיה, חסכונותיה ורכושה, מביאים למסקנה שיכולתה לא נופלת מסדר גודל של כ – 45,000-50,000 ₪ בחודש, ואולי אף יותר.

 

  1. בשלב זה, מתגוררת הובעת בבית מגורים השייך לבן זוגה לשעבר בפרויקט .... ואין היא משלמת שכירות, לפיכך הכנסתה נטו היא גם הכנסתה הפנויה.

 

  1. אציין כי התובעת התעלמה מהחלטתי מיום 28.9.17 בה הועדתי את התיק לשמיעת הוכחות. במסגרת החלטה זו, הוריתי כל על הצדדים להגיש באופן מלא 12 תדפיסי תנועה ל- 12 החודשים האחרונים מאומתים בתצהיר של כל כרטיס אשראי שברשותם, של כל דף חשבון שברשותם, בסעיף 10 להחלטה קבעתי:

 

"...למען הסר ספק יובהר כי אם אחד מן הצדדים הוא עצמאי ו/או בעל שליטה בחברה בע"מ שהוא בעל המניות העיקרי בה, עליו להגיש שומה אם יש בידיו מאת שלטונות המס לשנים הרלבנטיות ועד לשנה האחרונה שיש בידו נתונים אלה, וכן מסמכים אמתיים ועדכניים מאת רואה החשבון לרבות דו"ח רווח והפסד חתום על ידי רואה החשבון וכן מאזן מבוקר של החברה שמניותיה בשליטתו שהוגש לאחרונה.

כן יוגשו העתקים של דו"חות מע"מ שהוגשו בשנה האחרונה וכן מאזנים מבוקרים על ידי רו"ח אם יש, שהוגשו בשנים האחרונות ועד העת האחרונה וכן מקדמות אשר שולמו למס הכנסה בשנה האחרונה לפני הגשת התצהיר".

 

            התובעת לא עשתה דבר מאלה, לא הגישה פנקסי מע"מ, לא הגישה מקדמות, לא שומות, לא מאזן מבוקר, כל זאת נותן בסיס להעריך את הכנסותיה ולקבל את טענת הנתבע (ראה הוראות תקנה 264 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984) כן ראה ע"א5814/91 גיא נ' גיא (15.12.92) (פורסם במאגר "נבו").

 

היחס בין הכנסות הצדדים

 

  1. היחס בין הכנסות התובעת לעומת הנתבע הוא 78% לתובעת 22% לנתבע (לפי תחשיב של

 - 50,000 ₪ הכנסות פנויות בחודש התובעת, - 14,000 ₪ הכנסות פנויות הנתבע).

 

צרכי הקטין

 

  1. עיון בצרכים הנתבעים לקטין מראה הפרזה ניכרת, אשר אינה עומדת במבחן המציאות: וכך למשל דרישה עבור פריט כלכלה – לרבות מוצרי טואלטיקה והיגיינה לפעוט יליד 2015, בסך – 2,000 ₪ לחודש, היא דרישה בהפרזה ניכרת, הוא הדין בפריט ביגוד והנעלה – 1,000 ₪ לחודש, וכן בפריט "תרבות צעצועים ובילויים" בסך – 500 ₪ בחודש וכן באשר ל"חלק היחסי בהוצאות אחזקת רכב לרבות דלק וביטוחים, תיקונים, רישיון רכב וכיו"ב ... בסך – 800 ₪ לחודש. כך גם באשר ריהוט לחדר הקטין בסך – 1,000 ₪ לחודש, או החלק היחסי ב"הוצאות מטפלת" בסך – 2,000 ₪ בחודש.

            בכלל דרישת מזונות לפעוט בן שלוש שנים (היום) בסך – 8,950 ₪ לחודש, איננה סבירה בעיני.

 

  1. אין ספק – התובעת היא אישה עשירה ועתירת נכסים, אך היא לא יכולה "להכתיב" את אורח חייה, לתביעת מזונות מן הנתבע אתו חיה תקופה קצרה ביותר.

 

  1. עיון במוצגים שצורפו לתצהיר עדותה של התובעת, מלמד, כי גם פריטי התביעה המוגזמים שנתבעו, לא נתמכו בראיות של ממש. צורפו "קבלות בתפזורת", בלא הבחנה ביניהן, ובלא שכל נשוא תביעה הודגם ע"י אסמכתאות של ממש. כבר חזרתי ואמרתי (וגם פירטתי) שאין לצפות משופט המשפחה, שירכיב את משקפי מציל על חוטמו, יקמט את מצחו, ויהיה עסוק בחישובי חישובים... על התובע מזונות להגיש תשתית ראייתית סדורה, ערוכה לפי נושאים, כדי שפריטי התביעה יוכחו.

 

  1. למעשה, יכולה הייתי לדחות התביעה – שכן היא לא הוכחה כידוע תביעת מזונות טעונה הוכחה בכל פריט, ככל תביעה כספית אחרת, בעניין זה ראה ע"א 130/85 סבן נ' כהן פס"ד מ(1) 69. ואולם מאחר שעסקינן בתביעת מזונות של קטין, יכולה אני להשתמש במכשיר ה"אומדנא" המצוי בארגז הכלים של השופט היושב בדין. לעניין יכולתו של השופט היושב בדין לחשב את מזונות הקטין על פי הערכה, בגבולות "צרכים הכרחיים" – כאלה שהם בחזקת מזונות מינימאליים שאינם טעונים הוכחה, ראה: 93/85שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3) 833; ע"א 246/69 אלעל נ' אלעל פ"ד כ"ג (2) 305; ע"א 680/82 נחום נ' נחום, פד"י ל"ז (4) 667.

 

  1. לפיכך אני מחייבת את הנתבע במזונות הקטין, על פי הערכה חודשית כדלקמן:

 

46.1      מזונות                                                                          -1,450 ₪

(ר' רע"א 4751/12 אלמוני נ' אלמונית

(29.8.13) (פורסם ממאגר "נבו")

           

 

46.2      22% מהוצאות שכר שכ"ל למוסדות חינוך,

 על פי קבלות והשתתפות בפועל של הקטין.

 

46.3      22% מהוצאות רפואה חריגה שאינה מכוסה

 ע"י הביטוח הרפואי בו מבוטח הקטין.

___________________________________

(להלן – "דמי המזונות").

 

  1. ניתנות ההוראות הבאות באשר לדמי המזונות:

 

47.1      דמי המזונות ישולמו לידי התובעת בכל 1 לחודש גרגוריאני שוטף מיום הגשת התביעה ועד הגיע הקטין לגיל י"ח שנה ו/או סיימו הלימודים בבית הספר התיכון לפי המאוחר מבין השניים. בתקופת השירות הצבאי הסדיר יעמדו דמי המזונות על שליש משיעורם הקודם.

 

47.2      דמי המזונות יהיו צמודים למדד אחת ל- 3 חודשים ללא תשלומים רטרואקטיביים.

 

47.3      סכום שלא ישולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

 

47.4      סכום ששולם על חשבון המזונות כנגד קבלות אחרי הפקדה לחשבון התנועות יוכל להיות מקוזז.

 

47.5      קצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי התובעת.

 

כללי

 

  1. בנסיבות העניין, לנוכח העובדה שהתביעה לא הוכחה – לא אחייב בהוצאות.

 

  1. המזכירות תשלח פסק דיני לב"כ הצדדים.

 

  1. ניתן לפרסם בהשמטת שמות הצדדים.

           

 

ניתן היום,  כ"ה  באדר תשע"ח, 12 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

 

חתימה

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ