אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכ"ד בעניין עבירות מע"מ שבוצעו ע"י שותפים בחברה בע"מ

הכ"ד בעניין עבירות מע"מ שבוצעו ע"י שותפים בחברה בע"מ

תאריך פרסום : 03/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
3523-05
29/11/2007
בפני השופט:
דן מור

- נגד -
התובע:
1. מדינת ישראל
2. מע"מ - מס קניה ומע"מ ת"א

הנתבע:
1. סבקו אלכסנדר
2. ארקדי ויינשטיין
3. א.ע מרום אבן ושיש ועבודות גמר בע"מ
4. ברלינסקי יעקב

הכרעת דין

1.         בהתאם לאמור בכתב האישום, כפי שתוקן, היו נאשמים 1 ו 2 (להלן: סבקו ווינשטיין), שותפים שווים בעסק שהיה רשום במע"מ על שם סבקו בלבד, עסק לביצוע עבודות בניה- בעיקר ריצוף וחיפוי, ונאשם 4 (להלן: ברלינסקי) היה בעל השליטה בחברה הנאשמת 3 (להלן:א.ע מרום), שאף עיסוקה היה בעבודות שכאלה.

לטענת התביעה, עשו הנאשמים שימוש במי שהיה נאשם מס' 5 בכתב האישום, דימיטרי שדרין (להלן:שדרין), וזאת בשנים 2002 ו- 2003,להפצת חשבוניות מס כוזבות, כאילו היה זה שדרין שביצע את העבודות כמפורט בחשבוניות שהפיץ, כשאת העבודות ביצעו הנאשמים עצמם, באמצעות עובדיהם, וכל זאת במטרה להשתמט מתשלום מס. הנאשמים רשמו חשבוניות מס שכאלה, בחתימת שדרין, כתשומות בדוחותיהם התקופתיים למע"מ (האישומים השני והשלישי) והנאשמים 1 ו - 2 אף הוציאו חשבוניות שכאלה לאחרים, בסכומים גבוהים (האישום הראשון). עוד מואשמים הנאשמים 1 ו- 2, במעשה מרמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס בכך שרשמו בכרטסת שדרין בהנהלת החשבונות בעסקם מספר תשלומים שבוצעו לאחרים כאילו שולמו לשדרין כנגד חשבוניות מס שהוציא (אישום רביעי) ובכך אף מואשמים נאשמים 3 ו- 4 (אישום חמישי), ובאישום השישי מואשמים נאשמים 1 ו- 2 אף בכך שניהלו פנקסי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק ממס, בכך שרשמו בספריהם חשבוניות מס כפולות, בעלות מספר זהה, שהוציא שדרין, שנדרשו לאחר מכן כתשומות. באישום האחרון (אישום 7) מואשמים נאשמים 1 ו- 2 בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, בכך שיזמו ניסיון להבריח את שדרין מהארץ, בגין החקירה הצפויה בעסקם ובמתרחש בו, מטעם שלטונות מע"מ.

פרשה זו ניתן לכנותה "פרשת שדרין", כאשר המחלוקת העיקרית בתיק זה הינה בשאלה אם היה שדרין "עוסק" וקבלן בניה, או שמא אך חיזיון תעתועים היה, ושאין כל ממשיות בעסקו כמפעיל כח אדם לעבודות ריצוף ובניה שונות, והסוגייה העיקרית בתיק זה הינה באם הוכיחה התביעה, כדרוש במשפט הפלילי, כי אכן שדרין איננו אלא איש קש, ומכאן את אשמתם של הנאשמים כמפורט בכתב האישום.

2.         לטעמי, פרשנותה של המאשימה בכל הקשור לעבירה הקרויה בפיהם "הוצאת חשבוניות מס כוזבות", אינה מידתית. הרי אין למצוא בחוק מס ערך מוסף (להלן:"החוק"), את המונח "חשבוניות כוזבות", "חשבוניות פקטיביות" או "חשבונית זרה", אלא שבסעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ (להלן: "החוק"), כל שנאמר הוא כי אדם, שבמטרה להתחמק או להשתמט ממס -

"הוציא חשבוניות מס או מסמך הנחזה  כחשבונית מס, מבלי שעשה או שהתחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך הנחזה"

או שעל פי  האמור בסעיף 117(ב) (5):

                        "ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38"

ובסעיף 38 לחוק נאמר שניתן לנכות תשומות רק על פי חשבונית מס שהוצאה "כדין", כלומר - חשבונית מס המלמדת על עסקה ממש. (ראה סעיף 47 לחוק - חשבונית מס מוצאת לגבי "עסקה"). המבחן הוא במהות העסקה.

ב"כ המאשימה מפנה בסיכומיה למספר פסקי דין בהם קובעים בתי המשפט לערכאותיהם כי בגדר חשבונית "פיקטיבית" תיכנס כל חשבונית שאינה משקפת עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים. כלומר, גם אם העסקה שמאחורי חשבונית המס בוצעה במלואה, הרי אם מוציא החשבונית אינו זה שביצע את העסקה, אלא אדם אחר, אין החשבונית מלמדת על עסקה של ממש ומוציא חשבונית שכזו עבר את העבירה נשוא סעיף 117(ב) (3) או (5),בהנחה כי התמלא אף היסוד הנפשי של העבירה. (ראה רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' תורג'מן בע"מ(בפירוק) ואח' [ (לא פורסם) וכן ע"פ 71845/01) (ת"א), צמרת אויאישן 1988 בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ]

פרשנות זו היא הפרשנות הנוחה למאשימה בפרשתנו, כאשר ברור כי לא הוכח, לפחות לא במידה הנדרשת במשפט הפלילי, כי החשבוניות שהוצאו על ידי שדרין אינן משקפות עבודה של ממש שבוצעה בפועל. כזכור, טענת המאשימה היא כי את העבודות נשוא החשבוניות הנידונות ביצעו או הנאשמים 1 ו-2 או נאשם 3, באמצעות עובדיהם, ולא שדרין.  ואכן, חשבוניות מס על עסקה שהוצאה על ידי ראובן בעוד שבוצעה בידי שמעון, אינה חשבונית מס שהוצאה כדין. כשחשבונית זו מופקת  או משמשת לניכוי מס תשומות בידי מקבלה, הרי אי ציון פרטי מבצע העבודה הנכון, שוללת משלטונות המס  כל אפשרות לבקר את מערכת דיווח המס ולדאוג כי ישולם המס כחוק, ללא התחמקות, וכמובן שנוצר הפתח להעלמות מס. אולם, עדיין דין המס להיחשב כתשומה אצל המקבל, אם המקבל פעל בתום לב. אך ממילא לא זו המחלוקת האמיתית שבפרשתנו. טענת ההגנה היא שלא רק שהחשבוניות שהוציא שדרין מייצגות עסקאות בפועל שבוצעו במלואן ואושרו על ידי מזמיני העבודה, אלא שהיה זה שדרין שפעל כקבלן המשנה עבור נאשמים 1 ו 2 ונאשם 3, בהתאמה.

מכל מקום, גם טענה ועמדתה זו של המאשימה, אינה נכונה באופן גורף, לכל הנסיבות האפשריות. אם למשל, עניינו בראובן, קבלן בניה, הזוכה בחוזה עבודה, ומסיבות הקשורות אליו, ואינן כוונה להתחמק ממס, מבכר  שלא לחתום בעצמו על חוזה העבודה והוא פונה לשמעון שיקח על עצמו את העבודה, כשהוא משמש לו כמנהל עבודה שכיר, ושמעון הוא שמוציא כדין את החשבוניות, גובה את התקבולים ומעביר את המע"מ לרשות והוא אף משלם עמלה מוסכמת מרווחי העבודה לראובן, טענת רשויות מע"מ כי יש להתעלם מהתשומות שמנכה מזמין העבודה על פי חשבונית המס שמוציא שמעון - לא תתקבל. הרי כאן המבחן הוא בעצם תשלום המס על העסקאות. אם מעביר שמעון את המע"מ הכלול בסכומי החשבוניות לרשויות המס ומנוכים ומועברים הניכויים  מהמשכורות, לא מתבצעת כל עבירה.  גם אם מתברר כי שמעון נמנע מלהעביר את מלוא מס העסקאות לרשויות אך והדבר לא נעשה במסגרת קשר פלילי עם ראובן, או גם עם המזמין ולא בידיעתם כשהדבר לא היה צפוי מראש, עדיין ניכויי התשומות על ידי המזמין - נעשה כדת וכדין.

גם אם כתוצאה  מהסבת חוזה העבודה מראובן לשמעון, מסיבה חוקית כלשהיא, שיעור המס החל על שמעון נמוך מזה שחל על  ראובן, הרי לפקיד השומה או על מנהל מע"מ סמכות לפעול להכרזת העסקה כעסקה מלאכותית  או בדויה, כאמור בסעיף 138 לחוק, אך לא מעבר לכך, ולנישום או לעוסק זכות ערעור על החלטה שכזו, ואין מקום לפתיחת הליכים פליליים, ועל כך עוד אוסיף בהמשך.

3.         גישתה של המאשימה לנושא אינה ראויה, באשר אין לרשויות המס כל סמכות לקבוע עבור העוסק את הדרך בה עליו לנהל את עסקו. בענייננו, מדובר, למעשה, בהעברת השליטה בכח האדם המבצע את העבודות. מנהל מע"מ אינו רשאי לדרוש מקבלן הריצוף לבצע את העבודה המוזמנת רק בעזרת עובדים הרשומים כשכירים בעסקו. הקבלן רשאי וזכאי להעביר את ניהול כח האדם לקבלן משנה שהוא זה שיעסיק את העובדים, אפילו עובדים אלו היו קודם לכן עובדי הקבלן הראשי. אין אף כל מניעה בדין כי ראובן, קבלן, יבחר לו את אחד מעובדיו לשעבר או חברו, לוי, ובהסכמתם ירשם לוי כעוסק, יארגן לעצמו קבוצת עובדים, יפתח תיק ניכויים ויבצע עבודה עבור הקבלן כקבלן משנה. בית המשפט אף לא יפשפש בציציותיו של לוי או יבחן את עברו ודי בכך שירשם כעוסק וימלא את כל חובותיו על פי חוק ככזה. וגם אם מתברר כי לוי מתחמק מתשלום מע"מ בדוחותיו התקופתיים או שאינו מנכה ומעביר ניכויים ממשכורת עובדיו, אין בכך כדי לפסול את חשבוניות המס שהוציא לניכוי תשומות אצל ראובן, בכפוף לכך שהשניים לא קשרו קשר פלילי להתחמק ממס וכי מחדליו של לוי היו ידועים וצפויים לראובן, ועל רשויות מע"מ נטל הוכחת קשר שכזה. עמדת מנהל מע"מ, שבמקרה בו מתברר כי קבלן המשנה מעל בחובותיו ומדובר באדם מפוקפק באופיו והוא מתחמק מתשלום המע"מ על עסקאותיו, בסמכות המנהל לבטל את ניכוי התשומות אצל הקבלן הראשי, גישה זו אינה במקומה. על המנהל להיות משוכנע כי הקבלן וקבלן המשנה פעלו יחדיו בכוונה להשתמט ממס. בכל מקרה אחר, עליו קודם כל לפעול כאמור בסעיף 138 לחוק, ולקבוע כי העסקה שבין קבלן וקבלן המשנה היתה מלאכותית או בדויה ושמטרותיה היו אך להתחמק ממס, שאז על החלטה זו רשאי הנישום לערער לבית המשפט המחוזי.

יש להוסיף ולציין, כי את היסוד הנפשי של העבירה יש לבחון על פי יסודותיה של העסקה או הפעולה כפי שהוצגו בפני רשויות המס ולא במבחן המאוחר, לאחר שהעסקה נמצאה כבדויה והוכרזה העסקה האמיתית והנכונה. המחשבה הפלילית נבחנת במועד ביצוע העסקה, בדרך  בה נרשמה והוצגה בספרי הנישום ובדוחותיו. (ראה ע.פ 1182/99 אלי הורוביץ ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד נ"ד(4), מעמ' 80).

נראה כי שיטת הפעולה בה נוקטת המאשימה אף מותנית בציפיותה לאפשרות גביית חובות המס. המאשימה רואה לנכון לתבוע מסבקו וווינשטיין את מלוא מס העסקאות על פי חשבוניות המס של שדרין, ואינה עושה כך בכל הנוגע לעסקאות שבין החברה שבשליטת גינדי יוסיפוביץ ואדוארד בטקיס ובין הנאשמים, על אף שבפועל השיטה בה נקטו כולם - זהה. גם יוסיפוביץ ובטקיס בחרו לבצע את עבודות הריצוף והחיפוי להן התחייבו בהתקשרויות עם המזמינים, באמצעות גוף אחר, השותפות של סבקו ווינשטיין, כשאלו מפעילים עובדים שכירים יחד עם קבלני משנה לביצוע העבודה, כולל עובדים שבעבר היו שכירי החברה, והכל תמורת עמלה זעומה, כ 5% מהתקבול המתקבל בגין סיום חלק מהעבודה. המחזורים בעסק חב' יוסיפוביץ בע"מ גבוהים ביותר אך שיעור המס זעום, כשחשבוניות סבקו מהוות את עיקר התשומות. למרות זאת, המאשימה אינה נוקטת נגדם בהליכים פליליים, ואף לא אזרחיים, כביטול תשומות או שומות השונות מהדוחות התקופתיים שהוגשו, אך עושה כך כנגד סבקו וויינשטיין, כשההבדל המשמעותי היחיד היא העובדה כי אין למנהל מע"מ כל סיכוי לגבות משדרין את חובותיו. ואם תשמע הטענה כי כנגד יוסיפוביץ ובטקיס אין בידי התביעה ראיות  מוצקות על כוונה להשתמט ממס,   ואכן יש מן הצדק בטענה זו, הרי כפי שעוד יסופר בהמשך, כשחוקרי מע"מ מרכזים מאמץ, ולא תמיד רק במסגרת המותר, יתכן כי ראיות  שכאלה - הודאות נאשמים - יונחו על שולחן ב"כ המאשימה. ממילא לא תמיד העדר ראיות היא הנימוק לאי הפעלת כוחות וסמכויות המנהל (ראה פרשת הקבלן שומניצוב). ועדיין ספק בעיני באם יוסיפוביץ ובטקיס לא היו שותפים מלאים לסבקו וויינשטיין בכל הידוע להם לגבי התנהלותו של שדרין, ולא בלא סיבה זומנו השניים לפגישתם של סבקו וויינשטיין עם שדרין וברלינסקי בספטמבר 2007 ולפגישה נוספת עם ברלינסקי, באוקטובר 2003, פגישות בהם עוד ידובר בהמשך.

בהתאם לאמות מידה אלו עלי לבחון ולהכריע בדינם של הנאשמים.

נאשם 4 כמנהל פעיל

4.         כבר כאן המקום לסלק מדרכי את אחת מטענות הגנת נאשם 1, והיא כי אין לראותו כאחראי למחדלי השותפות בין נאשמים 1 ו- 2 כמנהל פעיל, כאמור בסעיף 119 לחוק. בסעיף זה נאמר כדלקמן:

"נעברה עבירה לפי חוק זה.... בידי חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד,..... יהיה אשם גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה בה מנהל בפועל... שותף פעיל... זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ