אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> היקפו ותכליתו של הליך גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

היקפו ותכליתו של הליך גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

תאריך פרסום : 23/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
1103-06,1104-06,1105-06
21/08/2007
בפני השופט:
ורד שפר נשיאה

- נגד -
התובע:
1. אכרם ג`בארין
2. ח'אלד מחאמיד
3. אוסמה מחאמיד

עו"ד מסארווה ח'אלד
הנתבע:
1. יוסי מס
2. פנינה מס

עו"ד גורן חיים

1.         עניינה של החלטה זו הוא בבקשתם של הנתבעים להציג חלק מחומר הראיות שברשותם, הכולל דו"ח של חוקר פרטי מטעמם ותצהיר מטעמו וכן סרטונים בעניין מעשי הגניבה שהם מייחסים לתובעים (להלן: "הראיות"), רק לאחר חקירתם הנגדית.

2.         הנתבעים, בהישענם על הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב חברה לביטוח פד"י נה(1) 515) טענו כי הגשת הראיות יחד עם תצהירי העדות הראשית מטעמם עלולה לגרום לשיבוש אותן ראיות על ידי התאמת גרסותיהם של התובעים ובכך למנוע את חשיפת האמת.

3.         התובעים התנגדו להגשת הראיות בשלב הדיון המבוקש.

            לטענתם הצגת הראיות בשלב החקירה הנגדית תפגע ביכולתם לנהל את הדיון ולהתגונן כראוי בפניהן.

            התובעים הפנו לכך שתלונתם של הנתבעים במשטרה כנגדם בחשד למעשי גניבה נחקרה ותיק החקירה נסגר בחלוף חצי שנה מיום פתיחתו בנימוק ש"לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין".

            לטענתם, אין בחומר החקירה שהוגש למשטרה כל דו"ח של חוקר או סרטונים כך שיש מקום לספק באשר לאמינותם ויש ליתן לתובעים לעיין בחומר הראיות כדי שיוכלו לשלול את נכונותן.

            עוד הפנו התובעים לכך שהראיות בהן עסקינן לא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים.

4.         הכרעה

הלכת סוויסה קבעה את החזקה בדבר גילוי מירבי של מסמכים, אך הציבה לצידה את סייגה:          

"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור.

לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" - הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק "בקלפים גלויים" עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה; אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו" (שם, עמ' 521-522).

הלכת סוויסה קובעת את העיתוי הנכון בו יכול בעל דין להגיש מסמכים כראיות כאשר לטענתו הגשתם בכלל חומר הראיות, קרי: הגילוי, עלול לפגוע בחיסיון לו טוען בעל הדין המחזיק בראיה ומבקש להציגה.

כבוד השופט לוין סיכם וניסח את ההלכה באופן הבא:

(א)       חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים";

(ב)       רשאי בית -המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת;

(ג)        בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית -המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי -הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול -דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;

(ד)       במקרה מתאים רשאי בית -המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב -התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;

(ה)       החלטת בית -המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול -דעתו, ובית -המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ