הייב נ' משרד הפנים ואח'

פסק דין

1.בעתירה שבפני מבקש העותר לבטל את החלטות המשיבים מס' 1 ו – 3, במסגרתם הותלו ובוטלו רישיונותיו להחזיק בנשק, כן נדחו השגה וערר שהגיש העותר כנגד החלטות הביטול והסירוב לחידוש הרישיונות.

עוד טוען העותר, כי המלצת משטרת ישראל - המשיבה מס' 2, להתלות, לבטל ולא לחדש רישיונותיו, בגין חשד לסיכון שלום הציבור וביטחונו, ושעמדה בבסיס החלטות המשיבים, אינה מבוססת, אינה סבירה ולא היה מקום לאמצה.

רקע

2.העותר החזיק מספר שנים ברישיון לנשיאת אקדח וברישיון להחזקת רובה ציד, על פי פרטיהם בעתירה (להלן: "הרישיונות"). על פי רישומי הרישיונות, הם היו צריכים להיות בתוקף עד 30.11.09 (כעולה מצילומי הרישיונות המצויים בתיק הפ"א שיפורט).

ביום 9.11.09, החליט פקיד הרישוי על התליית הרישיונות, זאת בהמשך להמלצת משטרת ישראל בעניין. המלצת המשטרה נמסרה בעקבות תיק חקירה (תיק פ"א 31226/09). על פי החשד, מסר העותר את רובה הצייד שלו לאחר, כאשר באמצעות הרובה נורו אחרים במהלך אירוע אלים שהתרחש ביום 19/9/09, במסגרת סכסוך משפחות בכפרו של העותר, כפר טובא. האירוע הנ"ל כלל גם שימוש בנשק חם, לרבות זריקת רימונים וירי שגרמו לפציעת מעורבים (להלן: "תיק הפ"א" ו – "האירוע").

3.העותר הגיש ביום 09.12.09, השגה על החלטות ההתליה שנדחתה. (כעולה מצירופי העתירה, ההשגה הוגשה כנראה בטופס שכותרתו: "טופס הגשת ערר" ).

ביום 12.01.10, הוחלט על ביטול הרישיונות על פי המלצת משטרת ישראל, בגין תיק הפ"א שעניינו, כאמור, מכירה/מסירת נשק ללא מורשה ברשלנות.

בעקבות ההחלטה הופקדו הנשקים, ביום 18/1/10, במשטרת ישראל.

בין לבין, ניתנה החלטת משטרת ישראל בדבר סיום החקירה בתיק הפ"א וסגירתו, זאת לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.

מתיק הפ"א שהומצא בהסכמה לעיוני עולה, כי החלטת הסגירה התייחסה למספר מעורבים, לרבות העותר. ההחלטה הנ"ל נשלחה לעותר ביום 06.01.10 (לצירופי העתירה צורפה החלטת סגירה מקבילה מיום 18.01.10).

4.מוסכם, כי העותר הגיש ערר על החלטת הביטול. לציין, כי עותק מהערר האמור לא צורף לכתב העתירה ולא הוצג בפני; להוסיף, כי רק מכתב התשובה למדנו, כי הערר הנ"ל הומצא למשיב ביום 05.02.10.

מהעתירה עולה, כי עובר להגשת הערר, ולאחר סגירת תיק הפ"א, גם הוגשה בקשה לחידוש הרישיונות וקבלת הנשקים שהופקדו.

5.ביום 22.11.11 ניתנה החלטת הממונה בערר ולפיה נדחה הערר;

נימוקי הדחייה כוללים, על צד העיקר, את עמדת משטרת ישראל לפיה, באם העותר ישא בנשק , יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.

העמדה נסמכה על נתוני תיק הפ"א ומידע חסוי, הקושר את העותר לעבירות אלימות ואמל"ח.

הודגש, כי משטרת ישראל בחנה עמדתה מחדש לאור סגירת תיק הפ"א והחליטה לא לחזור בה מהתנגדותה.

עוד צוין, כי העותר החזיק בנשקים ללא רישיון תקף מאז 12/09 (כנראה, האמור מכוון להחזקת הנשקים מהמועד בו ניתנה החלטת ההתליה), ועד מועד הפקדת הנשקים ב – 01/10, תוך שהפר בכך את תנאי הרישיון ועבר על החוק.

עוד, עפ"י נימוקי ההחלטה בערר, טיעוניו של העותר נשקלו אל מול אינטרס ההגנה על שלום הציבור, והוכרע לטובת האינטרס של שלום הציבור, שלא לתת בידי העותר רישיון כלי יריה.

כן נקבע, כי העותר אינו עומד בתבחינים (תבחינים למתן רישיון להחזקת כלי יריה ברישוי פרטי), כמו גם אינו עונה עוד לתבחין מאושר.