החלטה 7300/13

 החלטה

1. לפניי  בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן), מתאריך 11.09.2013, בתיק עפ"א 62155-06-13, שבגדרו נדחה ערעורן של המבקשות על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב' השופטת ל' בן שמן) בתיק 10733/09, במסגרתו הורשעו המבקשות בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, לפי סעיפים 145 ו-204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק התכנון והבניה) (בהיעדר היתר בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967). בעקבות הרשעתן האמורה של המבקשות, הושת על המבקשת 1 קנס בשיעור של 30,000 ש"ח ועל המבקשת 2 קנס בסכום של 15,000 ש"ח (שניהם ב-24 תשלומים חודשיים שווים, החל מתאריך 1.7.2013).

תמצית העובדות והליכים קודמים

2. נגד המבקשות הוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, במסגרתו יוחסה למבקשות בניה של תוספות על גג מבנה המיועד לשימור, המצוי בבעלותן ובשימושן, אשר ממוקם ברחוב נחמני 64, בפינת דרך מנחם בגין 27 בתל-אביב (גוש/חלקה: 118/6941) (להלן: המבנה). זאת, מבלי שהיה ברשותן, על פי הנטען, היתר לעשות כן. המבקשות הואשמו, אפוא, בביצוע עבירות על-פי חוק התכנון והבניה, כמפורט בפיסקה 1 שלעיל. 

3. זה המקום לציין, כי בתאריך 18.06.2009, עובר להגשת כתב האישום, הוציאה המשיבה צו מינהלי להריסת תוספות הבניה, מושא הליך זה. עוד יצוין, כי בקשה שהגישו המבקשות לביטול צו-ההריסה המינהלי – נדחתה (ראו: ת.ב 5815/09), וכן נדחו ערעור על החלטה זו ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה בעניין צו ההריסה (ראו: עפ"א 34466-04-10 ו-רע"פ 183/11 (בהתאמה)). בעקבות הליכים אלה הרסו המבקשות את תוספות הבניה, עוד טרם שניתנה הכרעת הדין בעניינן.

4. בתאריך 17.1.2013, הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים את המבקשות בעבירות שיוחסו להן בכתב האישום, לאחר ניהול דיון הוכחות, במסגרתו כפרו המבקשות באשר יוחס להן בכתב האישום, למעט בכל הקשור לבעלותן בנכס. בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקשות בפסק-דין מקיף, במסגרתו הוא סקר את הראיות הרבות שנאספו בנוגע להיקף תוספות הבניה ושמירת קווי המתאר של הבניה המקורית. בית משפט השלום העדיף את עדויותיהם של עדי התביעה על פני עדויותיהם של המבקשת 2 ושל עדי ההגנה האחרים, בהם מצא "אי-דיוקים וסתירות" וכן "הצגת ראיות חלקיות".

           בית המשפט לעניינים מקומיים קבע ממצא עובדתי שלפיו המבקשות הרסו את הבניה שהיתה קיימת על הגג (להלן: הבניה הישנה) ובנו תחתיה מבנה חדש, אשר לא שמר באופן מלא על קווי המתאר של הבניה הישנה. עוד נמצא, כי לא הוכח על-ידי המבקשות שהיה ברשותן היתר לבניה על גג המבנה (אף לא לגבי הבניה הישנה והן לגבי הבניה החדשה). למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר שקבע כי אין לראות בשני מכתבים מאת ראשי עיריית תל אביב-יפו בשנות השלושים לקצין המחוז דאז – משום היתר לבניה על גג הבניין.

           בנוגע לטענות שהעלו המבקשות בפני בית המשפט לעניינים מקומיים, אשר עסקו בהגנת "זוטי דברים" וב-"הגנה מן הצדק" – קבע בית המשפט כי נוכח היקף חריגות הבניה שבכתב האישום, דבר אשר נתמך בעדויות ולא נסתר על-ידי המבקשות, אין מדובר ב"זוטי דברים". בית המשפט לעניינים מקומיים ציין, כי הוא לא השתכנע שמדובר ב-"שיפוץ פנימי", או ב-"החלפת ישן בחדש" במבנה בעל היתר בניה מקורי, וזאת על רקע הממצאים, שלפיהם הוכחה סטייה מגבולות המבנה המקורי על הגג, ולא הוכח קיומו של היתר בניה מקורי למבנה על הגג. מנימוקים דומים דחה בית המשפט גם את הטענה להגנה מהצדק, שנסמכה על אכיפה בררנית לכאורה.

5. בתאריך 16.05.2013, גזר בין המשפט לעניינים מקומיים את דינן של המבקשות והשית עליהן את הקנסות שפורטו בפיסקה 1 שלעיל. בית המשפט לעניינים מקומיים ראה בחומרה רבה את מעשיהן של המבקשות, אך הביא בחשבון, כשיקול לקולה, את היעדרו של עבר הפלילי למבקשות.

6. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים – נדחה בתאריך 11.09.2013, מאחר שבית המשפט המחוזי לא ראה לחרוג מהרגלו שלא להתערב בממצאי עובדה. בית המשפט המחוזי ציין עוד, כי על בסיס הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט לעניינים מקומיים – אין מקום לטענות ההגנה של "זוטי דברים", או "הגנה מן הצדק".