אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5507/14

החלטה 5507/14

תאריך פרסום : 20/08/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5507-14
20/08/2014
בפני כבוד השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד נילי פינקלשטיין
המשיב:
אפרים בן כליפה
עו"ד שי לוי

החלטה

 

1.       בפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להורות על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 29.8.2014 ב-90 יום או עד למתן פסק דין בת"פ 57563-11-13 בבית משפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.

 

2.       ביום 29.11.2013 הוגש נגד המשיב כתב אישום, שתוקן ביום 22.12.2013. כתב האישום כולל תשעה אישומים שבמסגרתם מיוחסות למשיב מספר רב של עבירות על חוק העונשין, התשל"ז-1977 (ובהן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, ניסיון למתן שוחד וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה) וכן עבירות רבות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, על פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, על פקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 ועל חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.

 

3.       על-פי האמור בחלק הכללי של כתב האישום המשיב הוא בעל המניות והמנהל בחברת אפי את עוז בע"מ (להלן: החברה). בשנים 2013-2010 הייתה החברה בעלת מוסך מורשה במושב תדהר (להלן: המוסך) וניהלה מגרש למכירה וקנייה של מכוניות בנתיבות (להלן:מגרש הרכב). אחד מתחומי העיסוק של החברה היה שיקום כלי רכב שעברו תאונות ומכירתם. על-פי מסכת המעשים המתוארת בכתב האישום, המשיב ביצע פעולות מרמה על מנת לקבל בעלות בכלי רכב שעברו תאונות קשות והוכרזו "אובדן להלכה" ולמוכרם, תוך שהוא מציג מסמכים מזויפים ביחס לתיקונים שביצע בהם כביכול ומוכר את כלי הרכב ללקוחות מבלי ליידע אותם על הנזקים הקיימים בהם, עדי כדי סיכון חייהם.

 

4.       האישום הראשון בכתב האישום מתאר את האופן שבו זייף המשיב מאות מסמכים, באמצעות שימוש בחותמות של בעלי מקצוע ללא ידיעתם, זיוף חשבונות מס והפעלת לחצים על שמאי להפיק עבורו דו"חות מבלי לראות את התיקונים בפועל, כל זאת על מנת לעמוד בדרישותיה של חברת הביטוח ולקבל את הבעלות בכלי הרכב לידיו. האישום השני מתאר את האופן שבו מכר המשיב 55 כלי רכב במצב של "אובדן להלכה" ללקוחות מבלי ליידע אותם על מצבם של כלי הרכב, תמורת 3 מיליון שקל בסך הכול. במסגרת האישום השלישי תוארו הפעלה של שוטרות סמויות במסווה של לקוחות, ההצהרות שנעשו כלפיהן שכלי הרכב "נקיים" מתאונות על אף שעברו תאונות קשות, והצעת שוחד לבעל תפקיד במכון בדיקה לאחר שהשוטרות הסמויות ביקשו לבדוק את כלי הרכב. האישום הרביעי נסב על זיוף של ייפוי כוח של חברת ביטוח לצורך העברת בעלות בכלי רכב ללקוח של המשיב. באישום החמישי מתואר כיצד המשיב פעל להסתיר את מקורם של הכספים שקיבל עבור כלי רכב פגומים ולהטמיע אותם ברכוש חוקי. באישום הששי מיוחסות למשיב עבירות של הונאת נושים, סילוק נכסים במרמה, פעולה ברכוש אסור והלבנת הון בשל כך שהעלים מן הבנק הבינלאומי הראשון לישראל 16 כלי רכב והעבירם לסוחר אחר. האישומים השביעי והשמיני מייחסים למשיב עבירות מס שביצע כאשר העלים והשמיט מספרי הנהלת החשבונות של החברה רישומים על הכנסות. האישום התשיעי עוסק בכך שבשני מקרים קיבל המשיב הלוואה ומשכנתה בתנאים נוחים בהסתמך על מצגי שווא שהציג בפני הבנקים המלווים.

 

5.        בד בבד עם הגשת כתב האישום נגדו, המבקשת הגישה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. בבקשה נטען כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו וכן כי מעשיו של המשיב, שהיה מוכן לסכן חיי אדם תמורת בצע כסף ועשה כן על יסוד תכנון, בתחכום רב ובשיטתיות, מעידים על מסוכנותו לציבור ומקימים עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. בנוסף, נטען כי בעבר הורשע המשיב בעבירה של העסקה שלא כדין. כמו כן, נטען כי קמה בעניינו גם עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים מחשש לשיבוש הליכי משפט –בשים לב לריבוי המתלוננים, לכך שהמשיב הצליח להעלים רכוש וכלי רכב שטרם אותרו ונוכח המאסר הארוך שצפוי לו אם יורשע.

 

6.        הדיון בבקשת המעצר נדחה מספר פעמים בשל בקשות באי-כוחו של המשיב שטענו כי עליהם ללמוד את חומרי החקירה הרבים ובשל החלפת השופט בתיק. בין לבין ביקש בא-כוחו של המשיב כי המשיב יופנה לקבלת תסקיר, אולם בית המשפט המחוזי קבע כי אין לכך מקום באותו שלב.

 

7.        ביום 30.1.2014 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה (מ"ת 57571-11-13, השופט י' פרסקי). בהחלטה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המשיב כי העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נוספה באופן מלאכותי על-ידי המבקשת לכתב האישום על מנת שזה יגלה עילה למעצר. בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי העבירה של  סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לא נועדה רק לנהגים "משתוללים" וכי לא ניתן להפריז בסכנה שיצר המשיב בשל בצע הכסף שהנחה אותו. בית המשפט המחוזי קבע כי מספר העבירות המיוחס למשיב ושיטות ההונאה שבהן נקט מצביעים על מסוכנותו הגבוהה. לצד זאת, נקבע כי עברו הפלילי של המשיב אינו מכביד וכי בשל הצפי להתמשכות ההליכים, יש לערוך תסקיר מבחן בעניינו.

 

8.        ביום 24.2.2014 הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של המשיב. שירות המבחן עמד על כך שהמשיב מאופיין בקווי אישיות זייפניים ותועלתניים ומתקשה להעמיק באופי העבירות ובמשמעותן. שירות המבחן העריך כי המשיב יתקשה להציב לעצמו גבולות במסגרת של מעצר בית בשל טיב העבירות המיוחסות לו. בשל כל אלו נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו של המשיב מהמעצר. ביום 25.2.2014 נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו בבקשה וקבע, בהתבסס על הערכת שירות המבחן, כי הקושי "הינו בעושה והמעשה ולא במפקחים", ועל כן הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

 

9.        ביום 13.3.2014 המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שהתברר לו שהמועדים הקבועים לשמיעת הראיות הם רחוקים (ויחלו רק לאחר שיחלפו 11 חודשים מיום מעצרו). ביום 7.4.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו שמאז החלטת המעצר מיום 25.2.2014 ועד להגשת הבקשה לעיון חוזר לא התגבשו כל נסיבות חדשות, ושהאפשרות לפיה ההליך העיקרי יתמשך עמדה נגד עיניו של בית המשפט בנותנו זה לא מכבר את החלטת המעצר. המשיב הגיש ערר על כך לבית משפט זה. ביום 13.5.2014 דחה בית משפט זה את הערר (בש"פ 2694/14, השופט נ' הנדל). בהחלטה נקבע כי המעשים המיוחסים למשיב הם חמורים ומקימים נגדו עילת מעצר של מסוכנות, וכן כי יש לתת משקל לתסקיר שירות המבחן שנמנע מלהמליץ על שחרורו של המשיב למעצר בית. בית משפט זה עמד על כך שקצב המשפט והתקדמותו רחוקים מלהשביע רצון אך קבע לבסוף כי לעת עתה, בשקלול מלוא הנסיבות, הכף אינה נוטה לכיוון שחרורו של המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ