אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5442/14

החלטה 5442/14

תאריך פרסום : 07/09/2014 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
5442-14
04/09/2014
בפני כבוד השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשים:
1. חב' ינונה בע"מ
2. נאג'ח אסייד

עו"ד תמיר סולומון
המשיבה:
מדינת ישראל

 

החלטה

 

 

  1. לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים י' שפסר; ז' בוסתן; ש' בורנשטין), בע"פ 2946-01-14, מיום 15.6.2014. בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערעורו של המבקש 2 (להלן: המבקש) על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ד' עטר), בת"פ 19310-07-09, מיום 9.9.2013.

 

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 30.6.2009, הוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה, כתב אישום נגד המבקש. כתב האישום מחזיק שלושה אישומים, אשר במסגרתם פורטו עבירות מס רבות. עבירות המס בוצעו בתקופה שבין חודש מאי 2004 לחודש ינואר 2005, בהיקף נרחב, ובסך הכל נגרע מן הקופה הציבורית שלא כדין, סכום של כ-674,092 ₪.  במסגרת כתב האישום, יוחסו למבקש העבירות הבאות: 9 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ); 6 עבירות של זיוף, הסתרה, השמדה, או שינוי פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, לפי סעיף 117(ב)(7) לחוק מע"מ; 2 עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחד יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ.

 

 

  1. ביום 9.9.2013, לאחר שמיעת הראיות, הורשע המבקש בבית משפט השלום בפתח תקווה, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית משפט השלום גזר את דינו של המבקש, ביום 19.11.2013. בית המשפט הדגיש, במסגרת גזר הדין, כי ביצוע עבירות כלכליות פוגע קשות בערכים חברתיים, וכי מקרים מעין אלה, מעלים על נס את חשיבותה של הענישה המרתיעה, "תוך העדפת האינטרס הציבורי על פני כל נסיבה אישית או כלכלית של הנאשם". בית המשפט קבע, כי מתחם הענישה ההולם ברכיב המאסר, נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר. וזאת, בשים לב לטיב העבירות ולנסיבות ביצוען, לרבות השיטתיות והתקופה הממושכת בה פעל המבקש; היעדר שיתוף הפעולה עם רשויות המס, חרף ההזדמנויות הרבות שנתנו לו; וכן, סיוע לאחר להתחמק מתשלום מס, תוך מתן חשבוניות כוזבות.

 

  1. בהמשך, סקר בית משפט השלום את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ובהן: הרשעתו הקודמת של המבקש בגין ביצוע עבירות מס בעלות רכיב של מרמה, בגינן נידון המבקש ל-60 חודשי מאסר לריצוי בפועל; ביצוע חלק מהעבירות מושא תיק זה, ללא מורא, גם לאחר הגשת כתב האישום בתיק הקודם; והיעדר שיתוף הפעולה עם רשויות המס, שהפגין המבקש. בנוסף, בית המשפט מצא לייחס חשיבות לכך שבעת שהתנהל נגד המבקש ההליך בתיק הקודם, נחקר המבקש בגין העבירות בתיק הנוכחי. לפיכך, חזקה על המבקש שידע, כי חקירות אלו עשויות להבשיל לכדי הגשת כתב אישום נוסף. אף על פי כן, בחר המבקש שלא להעלות את הבקשה לצירוף תיקי החקירה דנן להליך הקודם; עוד נסיבה שנלקחה בחשבון, היא העובדה שהמבקש לא לקח אחריות למעשיו, המחדלים לא הוסרו, ולוּ בחלקם, ונזקה של הקופה הציבורית לא הוטב. מנגד, במניין שיקוליו של בית משפט השלום לקולה, ציין בית המשפט את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות; נסיבותיו האישיות והכלכליות הקשות של המבקש; תקופת המאסר שריצה בגין הרשעתו הקודמת; וכן את הליך השיקום שעבר המבקש במהלך ריצוי המאסר. לאחר זאת, הושתו על המבקש העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר, לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם, במשך 3 שנים, כל עבירה על חוק מע"מ; וקנס בסך 50,000 ₪, או 8 חודשי מאסר תמורתו.

 

 

  1. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה. בתחילה, הופנה ערעורו של המבקש הן נגד הכרעת הדין והן נגד חומרת העונש, ובפרט כלפי המאסר בפועל שהושת עליו. לאחר השלמת טיעוני הצדדים, הודיע המבקש, כי הוא חוזר בו מהערעור לעניין הכרעת הדין.  בערעור על חומרת עונשו, טען המבקש, כי העונש שהושת עליו "חורג וקיצוני מהעונש ההולם את העבירות בהן הורשע ונשפט".  בנוסף, טען המבקש, כי כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, כאשר הוא הספיק לרצות עונש מאסר של 5 שנים, אשר נגזר עליו בגין ביצוע עבירות דומות. כמו כן נטען, כי במהלך תקופת המאסר עבר המבקש הליך של שיקום, במהלכו הוא שינה את דרכיו, ואף זכה לקיצור עונשו נוכח מאמציו השיקומיים, ובשל עבודות ההתנדבות בהן הוא נטל חלק. בפסק דין, מיום 15.6.2014, קבע בית המשפט המחוזי, כי בנסיבות העניין יש עילה להתערבות במידת העונש. זאת, בין היתר, נוכח החרטה שהביע המבקש, אשר זכתה לביטוי גם בנסיגתו מהערעור על הכרעת דינו; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות; תקופת המאסר המשמעותית שריצה המבקש; והליכי השיקום שעבר. בית המשפט מצא, "להפחית במידת מה מעונש המאסר שהושת עליו [על המבקש]", ולהעמידו על 14 חודשי מאסר במקום 18 חודשי המאסר שהושתו על המבקש בבית משפט השלום. יתר רכיבי גזר הדין, נותרו על כנם.

 

הבקשה לרשות ערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ