החלטה לפרסום - קיזוז חוב

יואיל הזוכה להבהיר מדוע אין כל ראיה בתיק ההוצאה לפועל לביצועו של הקיזוז.                                         

אכן, המחוקק איפשר לזוכה דנן לעשות שימוש בסמכותו מכח הוראת סעיף 14(ג) לחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב - 1972, לקיזוז סכומי חוב מזונות מתגמולי הזוכה.                            

ברם, דומני כי על פי עקרון חובת תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, יש לתת ביטוי לקיזוז זה בתיק ההוצאה לפועל.

לענין זה הזדמן לי להביע את דעתי בעבר, בזו הלשון:

"עקרון תום הלב הוא כפי שנפסק בסדרה ארוכה של פסקי דין, מעקרונות היסוד ומעמודי התווך של שיטת המשפט בישראל. עיקרון זה, הנו כה משמעותי, עד כי יש הרואים בו עקרון על. בעניין זה דומה כי עקרון תום הלב פונה ומחיל עצמו אט אט, כעקרון יסוד מקורי-ישראלי בשיטתנו המשפטית וכבסיס משפטי איתן להלכות שונות אשר התפתחו בפסיקה בשנים האחרונות, לאחר ניתוק שיטתנו המשפטית מעקרונות המשפט האנגלי, ובנייתה של שיטת משפט עצמאית (דוגמת החלת הלכת השיהוי בעניינים אזרחיים, חובת נקיון הכפיים של העותר לקבלת סעד מבית המשפט, החובה להעלות טענות היורדות לשורשה של סמכות במועד הראשון, ועוד).

...

עיקרון זה החולש על סדרי הדין, כמו גם על הדין המהותי הישראלי, הינו בר השפעה, כמובן, גם על ניהול הליכי הוצאה לפועל.

באומרנו תום לב כוונתנו לבחינת תום לב במובנו הרחב ובאספקטים השונים של ניהול תיק ההוצאה לפועל. החל בהליכים שהובילו לפתיחתם של הליכי ההוצאה לפועל, עבור דרך אופן פתיחת ההליך, ניהולו, הליכי הגבייה הננקטים בידי הצדדים להליכים השונים, לרבות צדדים שלישיים ועוד. כל אלו, משפיעים על נטייתו של רשם ההוצאה לפועל כמו גם נטייתה של ערכאת הערעור, להעניק סעד לצד 

להליך המובא בפניהם".

(ש' קטוביץ, סוגיות נבחרות בדיני ההוצאה לפועל, התשס"ט - 2009, הוצאת נבו, עמ' 51 והאסמכתאות המובאות שם).

והוא הדין לענייננו.

הזוכה דנן פנה להטלת הגבלות על החייב בשל כך שהחייב איננו משלם מאומה על חשבון חובו בתיק ההוצאה לפועל.

ברם, דומני כי מן הראוי היה שיציין בבקשתו זו כי קצבתו של החייב מקוזזת על ידו, בכדי לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לקבל החלטה מושכלת בבקשה להטלת הגבלות.                                

על כל זאת, ראיתי להורות על ביטול גורף של כלל ההגבלות שהוטלו על החייב, כאמור, מבלי שנפרסו בפניי מלוא הנתונים בתיק זה.

זאת, בשים לב כאמור לחובה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בתום לב ולמשמעותה של הפרת חובה זו.                                 

ככל שהזוכה יסבור כי מן הראוי להטיל הגבלות על החייב בשנית, הרי שיראה לצרף תחשיב מלא ונכון של חשבונו של החייב, לטענת הזוכה, בכדי לקבל החלטה מושכלת.                              

עוד יצויין כי על פי הוראת החוק, ככל שהחייב מבקש לתקוף תקיפה משפטית את הקיזוז ושיעורו, הרי שהערכאה הראויה לשם כך הינה בית הדין האזורי לעבודה.

לפיכך, כל ההגבלות שהוטלו על החייב מכח הוראת סעיף 66א' לחוק, בטלות.

       קטוביץ שחר