אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה חדשה ותקדימית בענין סמכות בית הדין

החלטה חדשה ותקדימית בענין סמכות בית הדין

תאריך פרסום : 25/01/2010 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1011-10
24/01/2010
בפני השופט:
1. אורנית אגסי
2. נציגת ציבור (ע) יעל רייכמן
3. נציג ציבור(מ) אורי בירן


- נגד -
התובע:
לחמי סיגלית
עו"ד סימה וייס
הנתבע:
עירית ירושלים
עו"ד מאירה סלומון
החלטה

1.         המבקשת הגישה לבית הדין ביום 11.1.10 ערעור על החלטת בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מיום 4.1.10 בדבר הארכת השעייתה למשך 3 חודשים נוספים (להלן:"החלטת ההשעייה")

2.         המשיבה, עיריית ירושלים, התבקשה להגיש תשובתה לערעור ובתשובתה טענה טענות סף של דחיית הערעור, הן בשל העדר סמכות של בית הדין לדון בבקשה זו וכן בטענת שיהוי.

            המשיבה לא טענה טענות לגופו של ענין חלופיות, בשל הצורך לטענתה לדיון בטענת הסמכות כרף ראשון בטרם תידון הבקשה לגופה.

3.         המשיבה טענה לענין הסמכות בתשובתה כי הסמכות להשעות עובד נקובה בסעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח-1978 (להלן:"החוק") ולפיו בית הדין רשאי להורות על הארכות תקופת השעייה לפי בקשת ראש הרשות.

משההחלטה להשעיה התקבלה על ידי בית הדין למשמעת, טוענת המשיבה כי סוגית הערעורים על פסקי דין והחלטות של בית הדין למשמעת מוסדרת בסעיף 24 לחוק והיא נתונה לבית המשפט המחוזי שעל כן אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון או להתערב בערעור על החלטת בית הדין למשמעת.

המשיבה בטיעוניה עושה אבחנה וטוענת כי לבית הדין הסמכות לדון בהשעיית עובד, רק כאשר ההחלטה היא של ראש הרשות המקומית, אולם עת ניתנה על ידי בית הדין למשמעת, הרי שהסמכות קבועה בחוק לבית המשפט המחוזי.

כן טענה המשיבה טענה חלופית, כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב ונגועה בהשתק ומניעות שכן המבקשת הושעתה על ידי ראש העיר כבר  לפני כ-6 חודשים ואין היא יכולה היום לחלוק על תקינות החלטת ראש העיר בדבר ההשעיה.

4.         המבקשת השיבה לטענות המשיבה וביקשה לדחותן. המבקשת טענה כי החלטות בדבר השעיה שניתנות על ידי בית הדין למשמעת מהוות החלטות ביניים ואינן פסק דין ולפיכך אין מדובר בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת, כקבוע בסעיף 24 לחוק ובשל כך הסמכות היא לבית הדין לעבודה.

המבקשת הפנתה בטיעוניה לער"מ 9182/99 זינגר נ' עיריית ת"א (להלן:" זינגר") אשר ניתן בטרם התיקון לחוק, עת הייתה הסמכות לפי סעיף 24 נתונה לבית המשפט העליון בשבתו על ערעורים על רשויות מקומיות, שם נקבע על ידי הש' זמיר, כי זכות הערעור לבית המשפט העליון על פי סעיף 24 חלה על פסקי דין סופיים ולא על החלטות ביניים.

המבקשת אף הפנתה את בית הדין בטיעוניה לשני פסקי דין חדשים יותר של בית המשפט העליון בסוגיה זו. ער"מ 2474/05 ציון כהן נ' עיריית רמלה, (להלן:" כהן") בו שוב נקבע על ידי הנשיאה בייניש כי השעיית עובד על פי סעיף 20 לחוק הינה סעד ביניים המשמש להרחקת עובד הרשות ממקום עבודתו והחלטה זו אינה ניתנת לערעור בפני בית המשפט העליון.

כן אוזכר בג"צ 7668/07 המועצה המקומית כאבול נ' מ.י, (להלן:" כאבול")  בו התעורר שאלת הפורום המוסמך והמתאים לדון בעתירה, לאחר התיקון לחוק בסעיף 20, בג"צ בהכרעתו קובע כי נוצרה לקונה בחוק, שכן לא נקבעה מפורשות ערכאת הערעור על החלטת אב בית דין למשמעת בעניין הארכת השעיות עובד.

הנשיאה בייניש פירטה את טענות הצדדים לבג"צ בעניין זה, אך בחרה שלא להיזקק לשאלת הפורום הנאות והחליטה לדחות את העתירה לגופה.

הבסיס הנורמטיבי

5.         חוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח-1978 קובע בסעיף 20 באשר להשעיית עובד:

"20.בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג-1963 (להלן-חוק המשמעת), למעט סעיפים 19 עד 30, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בית הדין ועל ההליכים בבית הדין, וסמכויות בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים אלה:

(1) במקום האמור בסעיף 47(א), (א1), (ב), (ה), ו- (ה1) בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו הוראות אלה:

(א) החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים".

סעיף 24 לחוק הנ"ל קובע כך:

24. (א) פסק דין של בית הדין ניתן לערעור של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מידית למשרה אחרת כאמור בסעיף 23(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה - להורות על החזרה למשרתו; נתן השופט החלטה לפי סעיף זה, רשאי הוא גם לצוות על  השעיית העובד מתפקידו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ