ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
52831-04
21/05/2006
|
בפני השופט:
חיים טובי
|
| - נגד - |
התובע:
ש.א. מועדונים בע"מ
עו"ד א. בומבך ואח'
|
הנתבע:
אוצר מפעלי ים בע"מ
עו"ד י. עזגד ואח'
|
| החלטה |
בפני בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעת המשיבה, בה עתרה לפינוי ולסילוק ידה של המבקשת ממושכר המצוי בשטח בנמל תל אביב.
מבוא ורקע.
1. המשיבה הינה חברה ממשלתית המחזיקה ומנהלת את המקרקעין המצויים בתחום נמל תל אביב (להלן -
"הנמל").
בחודש דצמבר 1996, זכתה המבקשת במכרז שערכה המשיבה להפעלת מיזם עסקי בתחום הנמל (להלן -
"המכרז").
2. בתאריך 15.04.97, בעקבות זכיית המבקשת במכרז, נחתם בינה לבין המשיבה חוזה הרשאה (להלן -
"חוזה ההרשאה" או
"החוזה") לפיו ניתנה למבקשת רשות שימוש במבנה 26 א' ששטחו 450 מ"ר (להלן -
"המבנה" או
"המושכר") לתקופה של 7 שנים, החל מיום חתימתו של החוזה (להלן -
"תקופת ההרשאה").
מטרת השימוש נקבעה בחוזה לשם הפעלת עסק של מועדון אירועים וריקודים (להלן -
"העסק").
יצויין, כי על פי הוראות החוזה התחייבה המבקשת לשלם דמי הרשאה שנתיים, זאת בנוסף לתשלומים אחרים הקבועים בסעיף 38 (ג) לחוזה (להלן -
"התמורה").
3. זאת לדעת, כי לבד מההליך הנוכחי התנהלו ומתנהלים בין הצדדים מספר לא מבוטל של הליכים בכל הקשור לחוזה ההרשאה והתנהלות הצדדים על פיו. בין היתר, תלויות ועומדות בפני בתי המשפט השונים, התביעות הבאות:
א. תביעת המשיבה לסילוק ידי המבקשת מהמבנה (ומשטחים אחרים) נוכח הפרה נטענת של חוזה ההרשאה וביטולו כדין (ת.א. 182281/02).
תביעה זו המתנהלת בפני בית משפט זה טרם הוכרעה (להלן -
"תביעת הפינוי הראשונה").
ב. תביעה כספית, על סך 9 מיליון ש"ח, אשר הוגשה על ידי המבקשת לביהמ"ש המחוזי כנגד עיריית ת"א והמבקשת, בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב מחדלי המבקשת והעירייה.
ומנגד, תביעה כספית של המשיבה כנגד המבקשת והערבים לה, בגין החיובים הכספיים המגיעים - לטענתה - מהמבקשת על פי חוזי ההרשאה.
4. עוד יש לידע, לשלמות התמונה העובדתית, כי ביום 22.02.01 נסגר עסקה של המבקשת ולמן מועד זה ועד הנה, לא מתנהלת במבנה פעילות עסקית כלשהי.
אין חולק כי החל מחודש מאי 2000, חדלה המבקשת לשלם למשיבה תמורה כל שהיא בגין חזקתה במבנה.
העתירה ובקשת הרשות.
5. בתביעה שבכאן, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, עתרה המשיבה להורות למבקשת לפנות את המבנה ולהחזיר את החזקה בו לידיה, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ מטעמה.
המשיבה סומכת תביעתה על עילה אחת ויחידה והיא: תום תקופת ההרשאה על פי החוזה.
לטענתה, הואיל ותקופת ההרשאה נקבעה בחוזה למשך 7 שנים החל מיום חתימתו, הרי שתקופה זו חלפה עברה לה כבר ביום 15.04.04.
בהעדר זכות למבקשת להמשיך ולהחזיק במבנה מעבר למועד האמור - כך למשיבה - המשך חזקתה של זו במבנה, נעשית שלא כדין תוך הסגת גבול במקרקעין ומן הדין להורות על סילוק ידה הימנו.