החלטה בתיק ת.א. 32450/04

1.         הנתבעת הייתה לקוחה של התובעת ורכשה 8 מכשירי מירס על מנת לעשות שימוש בשירותי התובעת על פי תנאי ההתקשרות.

            הסכמי ההתקשרות צורפו בהסכמה במהלך הדיון ואין מחלוקת כי נחתמו בידי הנתבעת. החוב נשוא התביעה מתחלק לסכומים הבאים:

            חוב בסך 11,469 ש"ח הינו לתקופה שבין 21.12.02 ועד 20.2.03 כאשר לגבי תקופה זו הוגש פירוט זמן אויר לגבי המכשירים.

            חוב נוסף בסך של כ- 5,000 ש"ח מתייחס לשתי חשבוניות נוספות לתקופה שבין מרס עד מאי 2003, כאשר בתקופה זו לא היה שימוש בפועל במכשירים, והחיובים הם על פי מה שנקבע בהסכמים כאשר המכשירים עדיין היו מחוברים.

            סכום נוסף בסך של 15,170 ש"ח מתייחס לדמי היציאה כפי שנקבעו בכל אחד מההסכמים.

מנהל הנתבעת מודה בחוב דמי היציאה כפי שנקבעו בהסכמים. מעיון בהסכמים עולה כי סך דמי היציאה הינו 10,100 ש"ח ולגבי שני הסכמים נוספים הסכים ב"כ התובעת ליתן רשות להגן שכן לא היה ברשותו הנספחים המציינים את גובה דמי היציאה.

2.         הנתבעת מודה כי התקשרה עם התובעת על פי ההסכמים, אך טוענת כי בשלב כלשהו הגיע נציג התובעת למשרדה וסוכם על מסלול עסקי המתאים לצרכיה על פי חבילה זולה יותר ממה שחויבה וכן סוכם כי שני מכשירים יחסמו לשיחות יוצאות.

            הנתבעת טוענת כי ההסכם לא בוצע, ולאחר בירור עם נציג התובעת סוכם כי הנתבעת תקבל זיכוי עבור שיחות שחויבו בשני המכשירים שהיו אמורים להיות חסומים אולם הדבר לא נעשה.

            עוד טוענת הנתבעת כי ביקשה לקבל העתק מההסכמים ופירוט והבהרות לגבי גובה החוב בנפרד לכל מכשיר ולא נענתה.

            בנסיבות אלו טוענת הנתבעת כי החוב בגין חשבוניות השימוש אינו תואם להסכם, ואין מקום לחייבה על פי גרסת התובעת.

3.         לגבי דמי היציאה המבוסס על ההסכמים בהם רשום סכום דמי היציאה, הסכים מנהל הנתבעת למתן פסק דין חלקי ולגבי שני המכשירים האחרים הסכים ב"כ התובעת ליתן רשות להתגונן.

            בנסיבות אלו זכאית התובעת לפסק דין חלקי לגבי דמי היציאה בסך של 10,100 ש"ח, וניתנת לנתבעת רשות להתגונן לגבי שני המכשירים האחרים על מנת שהתובעת תוכיח מהו סכום דמי היציאה אשר יש לחייב את הנתבעת בגין כל אחד מאותם מכשירים.

4.         הלכה פסוקה כי נתבע המבקש לקבל רשות להתגונן חייב לפרט את  טענותיו ובלשון ביהמ"ש "להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות".

            תצהיר הנתבעת אינו עומד בדרישת הפירוט. גם מבלי להכריע במחלוקת שבין הצדדים האם המציאה התובעת לנתבעת את העתקי ההסכמים אם לאו. אם אכן היו דרושים ההסכמים לנתבעת לצורך הגנתה, היה עליה לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה.

            מעבר לכך גם לאחר שהוצגו כל ההסכמים בדיון לא העלתה הנתבעת כל טענה חדשה, או כל פירוט לטענות אשר נטענו בתצהיר.

5.         עיקר גרסת ההגנה בסעיף 6 לתצהיר אולם הנטען בסעיף הינו כללי וסתמי ביותר, מבלי שצוין מהו אותו מסלול עסקי עליו הוסכם, מהי חבילה הזולה יותר ומה הפרש הסכומים בין החבילות.

            אין בתצהיר שום גרסה חשבונאית אליה ניתן להתייחס.

            באשר לטענה כי סוכם על חסימת שני מכשירים לשיחות יוצאות, לא ציינה הנתבעת באילו מכשירים מדובר, ומעיון בפירוט זמן אויר למכשיר עולה כי לפחות שניים  ויותר מבין המכשירים אין חיובים של זמן אויר יוצא, למעט חיובים אחרים לגביהם אין לנתבעת כל טענת הגנה.

6.         לגבי החשבוניות שאינן כוללות זמן אויר הרי שהחיוב נעשה על בסיס ההתחייבות בכל אחד מההסכמים, עד למועד הניתוק הסופי של המכשירים בגין אי תשלום.