אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א 23803/06

החלטה בתיק ת.א 23803/06

תאריך פרסום : 17/03/2008 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
23803-06,168120-06
26/10/2006
בפני השופט:
מארק - הורנצ'יק דליה

- נגד -
התובע:
1. יאיר גולדפינגר
2. גדעון גולדפינגר

עו"ד עופר שפירא
הנתבע:
ניר מנור
עו"ד זיו עירוני
החלטה

1.                  זו בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחלופין לעיכוב ההליכים בה נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד.

2.                  המבקשים והמשיב הם בעלי מניות בחברה בפירוק באמצעות חברות שבבעלותם.

3.                  המבקשים החזיקו באמצעות חברה שבבעלותם ב55% ממניות החברה שבפירוק.

המשיב החזיק באמצעות חברה בשליטתו ב22.5% ממניות החברה שבפירוק, וביתרת 22.5% המניות החזיק מר עופר שמיר. בעת פעילותה של חברה, לפני כניסתה להליכי הפירוק, נטלה החברה שבפירוק הלוואות ואשראים שונים מבנק הפועלים והגדילה את מסגרת האשראי שלה בשני מליון ש"ח. להבטחת פירעון האשראי הזה, חתמו המבקשים והמשיב ביום 21.07.02 וביום 2.9.02 על כתב תיקון לכתב התחייבות למסגרת אשראי/כתב התחייבות וערבות לקבלת אשראי עבור החברה שבפירוק, החל מיום 07.03.02.

4.                  ביום 22.05.03 הגיש המבקש 1 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיב בבית המשפט השלום בתל אביב בת.א 33610/03 ובה תבע מן המשיב לשפות אותו בגין סכומים ששילם לבנק בהיותו ערב לאשראי האמור. המשיב הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה ובית המשפט החליט ליתן לו רשות להתגונן. תביעה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט. התקיים בה דיון הוכחות ובו נחקרו כל עדיי הצדדים. בסיום הדיון החליט בית המשפט על הגשת סיכומים בכתב ואלה כבר הוגשו - האחרון בהם ביום 3.07.06. הצדדים ממתינים לקבלת פסק הדין בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר.

5.                  ביום 02.04.06 הגיש המשיב התביעה הכספית שבתיק זה על סך מליון ש"ח.

6.                  טוענים המבקשים כי - התביעה הזו, המתבררת בשלב זה בפניי, היא תביעה מאוחרת העוסקת באותם נושאים בהם עוסקת התביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר ועל נושאים המועלים על ידי המשיב בתביעה שבפניי זהים העניינים הנידונים בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר, לפיכך נכון וצודק לסלק את התביעה הזו שבפניי.

7.                  עמדת המשיב היא כי בכתב התביעה בתיק שבפניי הוסיף התובע המשיב מספר עובדות נוספות לאלה שנידונות בתביעה שראשיתה בסד"מ, וכתוצאה מכך אין המדובר בעינייננו בעילות זהות. לטענתו - בתביעה שראשיתה בסד"מ נתבע המשיב דכאן, מכוח חתימתו על כתב ערבות ולנושא זה אף הוגבלו כתבי טענותיהם של המבקשים דכאן. עוד טוען הוא כי - בתיק שבפניי, טענות המשיב הנן להטעייה, הצגת מצגי שווא, אשר גרמו למשיב נזקים רבים כמפורט בכתב התביעה. על כן, טוען המשיב, כי הואיל והעילות בתיק שבפניי ובתביעה שראשיתה בסד"מ הנן שונות בתכלית, אין כל מקום לעכב את ההליכים בתיק דנן עד להכרעה בתביעה שראשיתה בסד"מ. לטענתו - לא יהיה בה הכרעה בתיק האחר כדי לייתר את התביעה דכאן.

8.                  בנוסף, טוען המשיב כי - גם אם ייקבע שעל המשיב דכאן לשלם למבקשים סכום כלשהו על פי כתב הערבות בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר - אין בכך  לטענתו - כדי למנוע ממנו מלהמשיך את תביעתו שבפניי, ולדרוש את הפיצוי המתאים עבור הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, על ידי המבקשים במעשיהם ו/או במחדליהם כנטען בכתב התביעה.

9.                  אומר מייד, המבחנים לעיכוב והעמדת ההליכים בשל "הליך תלוי ועומד" פורשו בפסיקה באופן רחב. לא נדרשת זהות וחפיפה מוחלטת בין כלל הנושאים הנידונים בהליכים השונים. די בכך ש שאלה מהותית דומה היא שעומדת להכרעה בהליכים.

10.              ברע"א 9/75 שיך סולמאן מוחמד אל עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פדי כ"ט (2) 477 - נקבע לעניין זיהוי העילות שאין הכרח כי תהא חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית.

11.              ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדר קפלן, תק- על 2002 (1) 860, נקבע, כי לשם ההחלטה לעכב את ההליכים בתובענה מפאת הליך תלוי ועומד, על בית המשפט לשקול שיקולים של יעילות הדיון, יעילות המערכת המשפטית, חיסכון במשאביי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות.

12.              העיקרון של " הליך תלוי ועומד" מבוסס גם על ההשוואה בין העילות. על פי העיקרון זה  אפשר להעמיד את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין הצדדים. העיקרון הזה תכליתו מניעת הכבדה מיותרת על היריב וכן מניעת הטרדה של בית המשפט בהליך כפול. מאחר והמבחן ליישומו של כלל " הליך תלוי ועומד" קשור בהגדרת "העילה" בשתי התביעות המקבילות בין אותם בעלי דין, הרי כאמור- ההלכה הפסוקה היא כי - אין זה הכרחי שתהא חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשוים לידון בשתי התובענות. העיקר הוא שבשתיהן עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה (ראה: בספרו של כבוד הנשיא השופט א. גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי מהדורה שמינית בעמוד 110-109).

13.              השוואת כתבי הטענות בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר, עם כתבי הטענות בתביעה שבפניי, מעלה כי המשיב אשר אינו חולק על האותנטיות של המסמכים שהוצגו בפניי בית המשפט בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר, אשר בה אף ניתן לזהות בהעתקה מושלמת של טענותיו בתביעה שבפניי; מסקנתי היא כי התביעה שבפניי איננה אלא הליך כפול ומקביל של התביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר. שתי התביעות דומות ביותר, מבוססות על מערכת עובדות זהה, פרשת הראיות זהה ובהן ידונו סוגיות זהות. המשיב איננו מסביר בתגובתו המונחת בפניי מדוע לא יואיל וימתין להכרעת בית המשפט בתביעה שראשיתה בסד"מ, על מנת שתמנע חלילה קביעה סותרת ולחלופין ניתן יהיה להזקק להשתקי פלוגתא ו/או מעשה בית דין.

14.              מוסיף המשיב וטוען בסעיף 9 לתגובתו כי ההכרעה שתינתן בתביעה שראשיתה בסד"מ לא תייתר את הדיון בתביעה שהוגשה בתיק שבפניי. אינני מקבלת את הטענה. עיון והשוואת כתבי הטענות מעלה כי בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר, שטח המשיב בפני בית המשפט את טענותיו העולות בתביעה שבפניי. הכרעת בית המשפט בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר, תחייב את הצדדים, תיצור מעשה בית דין, ותמנע הדיון באותן סוגיות שנידונו והוכרעו, ובכלל זה אותן סוגיות אשר המשיב מבקש להעלות לדיון מקביל כאן.

15.              שוכנעתי, לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות בשתי התובענות, כי יפים לענייננו דבריו של כב' השופט בועז אוקון בה.פ. 3336/04 בש"א 946/05 צח אורני נ' Western Steel Svenska AB תק - מח 2006 (1) 2146 נ לאמור:

" שני ההליכים סובבים סביב סכסוך שהתגלע בין בעלי המניות במשיבה 2, כאשר כל אחד מהם מתמקד בהבט אחר של הסכסוך. קיום שני הליכים מקבילים העוסקים באותו סכסוך, עלול להוביל להכרעות סותרות והוא אינו יעיל, הן מבחינה מערכתית והן מבחינת בעלי הדין.  על יסוד האמור לעיל אני מחליט להעמיד את ההליכים...".

16.              במקרה שלפנינו, מעלה המשיב אותן טענות ממש, אותה מערכת עובדתית ונסיבות אותו סכסוך. ברור שקיום הליך בתיק זה במקביל בקיום הליך בתביעה שראשיתה בסד"מ יש משום הכבדה על בית המשפט ועל הצדדים ועלול להביא להכרעות סותרות.

17.              משיקולי יעילות הדיון, יעילות עבודתו של בית המשפט, חסכון במשאבי זמן והוצאות,  מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות, אני רואה לעכב את הדיון עד למועד ניתן פסק דין חלוט בתביעה שראשיתה בסדר דין מקוצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ