החלטה בתיק ת.א. 223880/02

1.         המשיבה הגישה כנגד המבקשת וכנגד נתבעים נוספים כתב תביעה בסדר דין מקוצר  בגין יתרת חוב של 444,723 ש"ח בחשבונה של נתבעת 1, להק שירותי הובלה (1996) בע"מ  (להלן:"החברה").

            עילת התביעה כנגד המבקשת נסמכת על כתב ערבות עליה חתמה המבקשת ביום 20.1.99 ולפיו הינה ערבה לחובותיה של החברה עד לסכום של 200,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן.

2.         המבקשת טוענת כי על פי בקשתו של בן זוגה לשעבר, נתבע 2, פתחה ביום 20.1.99 חשבון בבנק המשיבה הפקידה בו סך של 292,600 ש"ח אשר קיבלה ממכירת דירה, ובאותו היום שיעבדה סך של 200,000 ש"ח לטובת החברה ובנוסף העבירה לחשבון החברה סך של 80,000 ש"ח.

            בחקירתה בביהמ"ש אישרה המבקשת כי ידעה שהיא משעבדת לטובת חשבון החברה סך של 200,000 ש"ח, ולטעמה לא היה צורך בבטוחה נוספת כמו הערבות ואולם המבקשת אינה מכחישה כי בפועל  חתמה על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה.

3.         בשל סכסוכים עם בן זוגה פנתה המבקשת לבנק בחודש ספטמבר 99', ביקשה לסגור את חשבון העו"ש שלה ובאותו מועד הועבר בגין השעבוד סך של 99,000 ש"ח לחשבון החברה, ונציגת הבנק בשם שוש הודיעה לה כי אינה חבה לבנק כל סכום נוסף והשעבוד לחוב החברה מסולק.

            מוסיפה המבקשת וטוענת כי מספר חודשים לאחר סגירת חשבון העו"ש הודיעה לה נציגת הבנק כי נותרה יתרת זכות בחשבון העו"ש, על מנת שתמשוך את הכסף כפי שעשתה, ולו היה חוב ערבות לחברה לא הייתה המשיבה מאפשרת לה למשוך את הכסף.

4.         המבקשת רואה בחתימתה על כתב הערבות כחלק משעבוד לו הסכימה ומצביעה על הזהות בין סכום הערבות לבין הכספים אשר הפקידה בחשבון העו"ש שלה, 200,000 ש"ח.

            כמו כן עולה מגרסתה של המבקשת כי בספטמבר 99' עת ביקשה לסגור את החשבון הייתה יתרת החוב בחשבון החברה כ- 99,000 ש"ח סכום שהועבר מחשבון העו"ש שלה ובכך התבטלה הערבות, ואם נוצר לאחר מועד זה חוב כתוצאה מפעילות בחשבון החברה, הרי שאין היא אחראית או ערבה לחוב זה לאחר שיתרת הפיקדון בסך כ- 101,000 ש"ח שוחררו לה על ידי הבנק.

            גרסתה של המבקשת נתמכת בדפי חשבון העו"ש שלה ובכתב עיכבון וקיזוז עליו חתמה ביום 21.1.99 לטובת חשבון החברה, המצביע על הקשר בין שיעבוד חשבון העו"ש לטובת חשבון החברה לבין כתב הערבות לחשבון החברה.

5.         גרסתה של המבקשת לא נסתרה בחקירתה הנגדית ובוודאי שלא התמוטטה עד כי ניתן לומר שלא עלה בידה להציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק.  כמו כן ברור כי סכום התביעה מהמבקשת אינו תואם את סכום הערבות על פי כתב הערבות, ואף אין התייחסות לכאורה לסכום של 99,000 ש"ח אשר הועברו לחשבון החברה ונראה כי הבנק אינו רואה סכום זה כפירעון של חלק מסכום הערבות. 

            נראה כי המבקשת משתמשת במונח "שיעבוד" כמשמעותו "ערבות", בסכום של 200,000 ש"ח ואילו במועד סגירת החשבון בספטמבר 99', היה בחשבון החברה חוב בגובה הערבות לא הייתה לה כל טענה אילו היה הבנק מעביר את מלוא סכום הערבות לחשבון החברה. אולם משהיה חוב החברה באותו מועד, כנראה, נמוך יותר הועבר סך של 99,000 ש"ח בלבד והמבקשת שוחררה מערבותה, או כפי שהיא מתבטאת מהשעבוד. 

            ב"כ הבנק טען כי על פי נוסח כתב הערבות מדובר בערבות גם לחובות עתידיים וכן לתנאי הקבוע בכתב הערבות ולפיו אין הוא גורע מבטוחות אחרות אם יינתנו ולכן אין להוציא מכלל אפשרות קיומן של בטוחות מגבילות שאין האחת  מבטלת את השנייה.

            טיעונו המשפטי של ב"כ המשיבה אין בו כדי להביא לדחיית הבקשה וטיעון זה יוכל להישמע בסוף ההליך במסגרת מכלול הטענות אשר יובאו , שכן הטיעון נסתר על ידי גרסת המבקשת ולפיה שוחררה מהערבות בחודש ספטמבר 99' בעת שהועבר לחשבון החברה הסך של 99,000 ש"ח למרות שבחשבונה היה סכום של 200,000 ש"ח.

6.         לטעמי הציגה המבקשת הגנה אפשרית אשר בגינה יש ליתן לה רשות להתגונן ואיני מקבל אף את עתירותיו החילופיות של ב"כ המשיבה למתן פסק דין חלקי בגין יתרת סכום הערבות, ואף לא להתנות מתן הרשות להגן בהפקדה כספית.

            ניתנת למבקשת רשות להתגונן התצהיר ישמש כתב הגנה.

            הוצאות הבקשה ייקבעו בפסק הדין.

            ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים הדדי ולעיון במסמכים ולהשלמת כל ההליכים המקדמיים  עד ליום 10.5.05.

            נקבע לקדם משפט לתאריך 29.5.05 בשעה 11:30.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.