אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 195/01

החלטה בתיק ת.א. 195/01

תאריך פרסום : 25/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
195-01,15368-05
11/07/2006
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - אגף המכס
עו"ד ס. בוקובצקי
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
הנתבע:
1. גיל אימפורט בע"מ
2. גיל ישראלי
3. אי גיל יבוא סוללות ומכשירים בע"מ

עו"ד ד. רז/ ד"ר ביין ואח'
החלטה

1.      בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ובהיעדר עילה. הבקשה מעוררת שאלה עקרונית באשר לתחולתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

אקדים ואומר, כי למרות אורכו של כתב התביעה המתוקן (בפעם השלישית), ולמרות המלל הרב בטיעוני המשיבים, הרי שעילות התביעה על רקע המעשים והמחדלים המיוחסים למבקשת אינן ממוקדות, מה שהקשה על בית המשפט במלאכתו. אעשה אפוא כמיטב יכולתי "לחדד" את עילות התביעה והעוולות המיוחסות למבקשת בכתב התביעה.

            העובדות הצריכות לעניין

2.         המשיבה 1 (להלן: המשיבה) היא יבואן של סוללות למגוון רחב של מוצרים, ולטענתה, כבשה במהלך השנים כ-40% מהשוק הרלוונטי.

            בשנת 1992, החלה המשיבה לייבא סוללות לטלפונים סלולאריים (להלן: הסוללות), ולטענתה, הייתה בין היחידים בארץ שייבאו סוללות לטלפונים סלולאריים באופן עצמאי, והמשלוחים הראשונים אותם ייבאה נמכרו מייד.

באותה עת, סווג המכס את הסוללות כ"מצבר" (פרט 85.07.3011 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין התשנ"ב-1991, להלן: צו המכס) ואילו המשיבה גרסה, שהסיווג המתאים הוא "חלקים המתאימים לשימוש בלעדי או עיקרי עם טלפונים סלולאריים" (פרט 85.25-85.28 לצו המכס). עקב סיווג המכס, נדרשה המשיבה לשלם סכומי מס נכבדים עבור הסוללות המיובאות. 

3.         המשיבה ניסתה לשנות את רוע הגזירה, וביום 15.3.1992 פנתה במכתב למר אסאקורה, ראש הועדה הבין-מכסית לסיווג טובין שמושבה בבריסל, בשאלה אם נכון יהיה לסווג את הסוללות לפי פרט 85.28-85.25 ולא לפי סיווג המכס. נציין, כי עמדת הועדה בבריסל רלוונטית לפרשנות צו המכס ולסווג הפריטים בו, לאור הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת בריסל.

            ביום 27.5.1992 קיבלה המשיבה מכתב תשובה ממר אסאקורה, בו נאמר כי תשובה עניינית לשאלתה נשלחה למר אוהב עמי, הממונה על יחידת הסיווג הארצית במכס, ועליה  לפנות אליו.

משלב זה התקיימו חילופי דברים בין המשיבה לבין מר אוהב עמי לבירור הסוגיה, שבמהלכם הודיעה המשיבה למר עמי במכתב מיום 4.10.1992, כי לאור רמת המחירים של הסוללות בשוק הישראלי, אין לה אלא להסיק שיבואנים אחרים של סוללות מייבאים את הסוללות לפי הפרט לו טוענת המשיבה, ובהיעדר יכולת לעמוד בתחרות עם היבואנים האחרים, ועל מנת להקטין את נזקיה, היא נאלצת להפסיק לייבא את הסוללות. נקדים ונציין כבר עתה, כי מהמכתב הנ"ל עולה שהמשיבה טענה להפלייה כבר באותו מועד.

4.         במקביל לתכתובת שהתנהלה בין הצדדים, הגישה המשיבה ביום 23.7.1992 תביעה לבית המשפט השלום בחיפה (ת.א. 11612/92) לפסק דין הצהרתי בנושא סיווג הסוללות (להלן: התביעה הראשונה). לטענת המשיבה, רק בעקבות מכתבה של המבקשת הנושא תאריך  26.1.1994, במסגרת הליכי גילוי המסמכים במשפט, נחשפה בפניה התכתובת המלאה בין מר אוהב עמי לבין ועדת בריסל, ונתברר לה שכבר ביום 25.7.1992 התקבלה תשובה מהועדה שיש לסווג את הפרטים כטענת המשיבה, מה שמעיד כי המבקשת ומר אוהב עמי מטעמה, נהגו עם המשיבה בחוסר תום לב (סעיף 4.29 לכתב התביעה המתוקן בתביעה כאן). 

בעוד התביעה הראשונה תלויה ועומדת, הגישה בשנת 1996, חברת יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ, שייבאה באותה עת סוללות לטלפונים סלולאריים, תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בסוגיה זהה, הנוגעת לסיווג הפרט ולפרשנות צו המכס. ביום 15.12.1998 קיבל בית המשפט המחוזי את טענת יורוקום לעניין הסיווג, ודחה טענות אחרות שלה שאינן מענייננו. ביום 19.6.2001 אישר בית המשפט העליון פה אחד את קביעת בית המשפט המחוזי בסוגיית הסיווג  (להלן: הלכת יורוקום).

5.         ויהי לאחר הדברים האלה, וכחמש שנים לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם, נתן בית המשפט השלום בחיפה (כב' סגן הנשיא כ. ח'יר) ביום 3.1.2002 את פסק דינו בתביעה הראשונה (להלן: פסק הדין), ועל פיו קיבל את התביעה בהסתמך על הלכת יורוקום.  ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי על פסק הדין נמחק בהסכמה.

[במאמר מוסגר: ספק בעיני אם מלכתחילה הייתה לבית משפט השלום הסמכות העניינית לדון בתביעה לסעד הצהרתי לגבי הסיווג הנכון של הסוללות לפי צו המכס. נושא זה לא הועלה על ידי מי מהצדדים ואין טעם להידרש לו בשלב זה].

6.         הלכת יורוקום היתה רלוונטית ליבואנים נוספים של סוללות לטלפונים סלולאריים מלבד המשיבה. לטענת המשיבה, המבקשת הגיעה להסדר מפלה עם חלק מאותם יבואנים, ככל הנראה בתקופה שלאחר פסק דין יורוקום בבית המשפט המחוזי ולפני ההכרעה בערעור בבית המשפט העליון. לפי אותו הסדר, התאפשר ליבואנים לשחרר את הסוללות כשהן מסווגות לפי הפרט הנטען על ידם, בתנאי שיפקידו בטוחות להבטחת תשלום הפרשי המיסים, וזאת עד להכרעה בבית המשפט העליון בערעור המדינה על פסק הדין. עובדות אלו, למדה המשיבה מפסק הדין בבג"צ 3/00 שניתן ביום 15.2.2000, אליו צורף ההסדר עם העותרת שם, סמיקום לקסיס בע"מ. לטענת המשיבה, נודע לה אודות הסדר זה דרך  העיתונות רק בשנת 2002.

7.         עוד לפני שניתן פסק הדין בתביעה הראשונה, ולפני שניתנה הלכת יורוקום בבית המשפט העליון, הגישה המשיבה ביום 31.1.2001 את התביעה שלפנינו, תוך שהיא נסמכת על קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין יורוקום.

בכתב התביעה נטען, שעילות התובענה הן העובדות שבבסיס המרצת הפתיחה שהתנהלה בבית משפט השלום (ת.א. 11612/92), דהיינו פעולות בחוסר תום לב של המבקשת ושל מר אוהב עמי מטעמה וחיוב במס שלא כדין, לאור פרשנות שגויה של צו המכס. המשיבה עתרה להשבת המס ששולם ביתר ולפיצוי בגין הפסד רווחים ועוגמת נפש.

            ביום 27.5.2004 הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה, ועתרה להגדלת סכום התביעה ל-18,000,000 ש"ח (לצורכי אגרה) ולהוספת עילת תביעה של עוולה חוקתית ומינהלית ועוולות נוספות, עקב הפליה שלטונית בין המשיבה לבין יבואנים אחרים. תיקון העילות בכתב התביעה התבקש לאור ההכרעה בהלכת יורוקום בבית המשפט העליון, לאור מתן פסק הדין בתביעה הראשונה ודחיית ערעור המבקשת על אותו פסק דין, וגילוי עובדות חדשות. בנוסף, טענה המשיבה, שהתביעה המקורית הוגשה בטרם התגבשו נזקיה וראוי לאפשר לה להגדיל את סכום התביעה. עוד ביקשה המשיבה לצרף את התובע 2 לתביעה. ביום 27.6.2004 נעניתי לבקשה (בש"א 8624/04).

            ביום 6.7.2005 הגישה המשיבה בקשה לתיקון נוסף של כתב התביעה על ידי הוספת התובעת 3, חברת אי. גיל יבוא סוללות ומכשירים בע"מ, וביום 15.8.2005 נעתרתי לבקשה (בש"א 9805/05).

            נציין כי בעוד כתב התביעה המקורי התמקד בפרשנותו של צו המכס, ונתבע בו סעד של השבת מס ששולם ביתר, הרי שכתב התביעה המתוקן מתמקד בהתנהגות המבקשת ומר אוהב עמי מטעמה, בהליכי הבירור מול המשיבה ומול ועדת בריסל, ובהסכמים והסדרים מפלים לכאורה, שעשתה המבקשת עם יבואנים מתחרים בתקופות כאלו ואחרות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ