ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
1154-07,1209-02
07/08/2008
|
בפני השופט:
צפת צילה
|
| - נגד - |
התובע:
אבו עאדיה והיב
|
הנתבע:
קרנית -קרן לפיצוי נפגעי ת"ד
עו"ד ליאור ליפא
|
| החלטה |
המבקש הינו צד ג', בתביעת פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ד-1975,
בת.א 1209/02, עותר לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 8/1/07 בהסכמה שבין המשיבה (הנתבעת), לתובע (להלן "פסק הדין").
התובע, קטין, נפגע בתאונת דרכים, שנגרמה ע"י מכונית בבעלות המבקש כשהייתה נהוגה ע"י אחיו, קטין באותה עת (להלן "הנהג"), אשר נהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.
הנתבעת (המשיבה בבקשה זו), "קרנית"-קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הגישה הודעת צד ג' כנגד המבקש וכנגד הנהג באמצעות הוריו, אפוטרופסיו הטבעיים. הנהג התווסף גם כנתבע 2 בכתב התביעה המתוקן.
צדדי ג' ונתבע 2 לא הגישו כתב הגנה למרות שבוצעה מסירה כדין, וגם לא התייצבו לדיונים.
ביום 8/1/07 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שבין התובע לנתבעת (המשיבה) וכן ניתן פסק דין כנגד צדדי ג' (המבקש) בהעדר כתב הגנה.
הבקשה דנן הוגשה ביום 21/6/07. בבקשה זו כאמור, עותר המבקש, צד ג' 2 , לבטל את פסק הדין שניתן נגדו. לטענתו, הוא אינו נושא באחריות פלילית או אזרחית בגין האירוע נשוא ההתדיינות, שכן אמנם הוא בעליו של הרכב הפוגע, אך התאונה אירעה בעת שהרכב נלקח ע"י אחיו, הנהג, ללא ידיעתו וללא רשותו. המבקש מאשר כי התביעה נמסרה לאחותו שגרה עימם באותו מתחם, אך הוא סבר כי מדובר בתביעה כנגד אחיו הנהג, ולראיה לא הוגש נגדו כתב אישום בעוד שאחיו נידון והורשע בבימ"ש לנוער.
לטענת המבקש דבר קיומו של פסק הדין נודע לו כאשר נמסרה לו הודעת תשלום קנס.
הנתבעת מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, היה על המבקש להגיש בקשתו לביטול פסק דין תוך 30 יום מיום שהומצא לו פסק הדין ואילו במקרה דנן המבקש נקב במועדים סתמיים ובלתי ברורים כיום קבלת פסה"ד ומבלי לתמוך זאת בראיות, מה גם שהמבקש היה מודע היטב להליכים שכן אחיו הנהג מתגורר עימו והוא בחר להתעלם ולא הגיש כתב הגנה מטעמו. עוד טוענת המשיבה כי הגנתו של המבקש קלושה וזאת מאחר והותיר את הנהג ברכבו עם מפתח ובכך נתן לו רשות מכללא ודי בכך בכדי להטיל עליו אחריות בנזיקין.
בבא ביהמ"ש להחליט באם לבטל פסק דין שניתן ללא הגנה, עליו לשקול האם בפי המבקש סיבה כבדת משקל ומוצדקת מדוע לא התגונן ולא התייצב ומה הם סיכויי ההצלחה של הגנתו. ככל שהתשובה לאחת השאלות יותר משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש ליחס לתשובה האחרת, הגם ששתיהן נבחנות לגופן, אם כי המשקל שיש לתת לסכויי ההגנה חשוב וכבד יותר (רע"א 442/89
עלאדין נ. מדינת ישראל, מג (3) 824; ע"א 64/53
כהן נ. יצחקי, ח' 395).
בענייננו, לא שוכנעתי כי יש לקבל את טענת המבקש בעניין מחדלו מלהגיש כתב הגנה. מאידך, נראה כי יש ממש בטענות הגנתו לגוף התביעה, ולעניין זה הוא אינו חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה אלא די לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. המבקש טען כי אחיו הנהג נטל את הרכב ללא רשותו ולא בידיעתו ועל כן אינו חב כל אחריות. יצויין כי חיזוק לטענה זו נמצא בגמר דין שהוגש במסגרת הראיות, שניתן כנגד הנהג בבימ"ש לנוער, בגין התאונה נשוא התובענה, בתד. 000102/02 מיום 24/6/04, בה נקבע כי הנהג נמצא אשם על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו, עת נטל את הרכב ללא רשות הבעלים- אבו עדייה ואהיב (אחיו). מכאן כי הגנתו של המבקש אפשרית וקיים סיכוי להצלחתה ומשכך הכף נוטה לכיוון ביטול פסק הדין. יחד עם זאת המבקש זלזל בהליכי ביהמ"ש, הוא לא הגיש כתב הגנה במועד ובכלל, וגם לא ברור מתי נודע למבקש דבר קיומו של פסק הדין והאם עמד במועד להגשת בקשת הביטול בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. מכל מקום מחדלו של המבקש גרם למשיבה הוצאות נוספות ומיותרות ולפיכך יש להתנות את ביטול פסה"ד בתשלום הוצאות המשיבה.
אשר על כן מתקבלת הבקשה, פסק הדין שניתן כנגד המבקש, ביום 8/1/07, יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה ושכ"ט בא כוחה בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין וזאת עד ליום 1/9/08.
על המשיב להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהיום.
הליכי ביצוע שננקטו כנגד המבקש בהוצל"פ בגין פסק הדין שבוטל, יעוכבו בשלב זה למשך 60 יום מהיום.
ניתנה היום כא' בתמוז, תשס"ח (24 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.