ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
109738-99,153921-06
02/05/2006
|
בפני השופט:
חיים טובי
|
| - נגד - |
התובע:
1. חרזי ציון
2. חרזי שוכר נפתלי
3. חרזי שוכר סופיה
4. שחב משה
5. ממיה יצחק
6. ממיה חגית
7. קמאח נועם
עו"ד א. בן שמחון ואח'
|
הנתבע:
אפרתי רומה
עו"ד מ. הרצוג ואח'
|
| החלטה |
1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי שניתן בבית משפט זה (כב' השופט ד. ארנסט) ביום 24.11.05 (להלן -
"פסק הדין"), לפיו ניתן צו המורה למבקשים לפנות את המבנים ושטחי הקרקע המוחזקים על ידם, המצויים בכפר שלם שבדרום תל אביב ושהינם בבעלות המשיבה (להלן -
"המקרקעין").
2. בפסק הדין קבע ביהמ"ש כי למבקשים, או מי מהם, אין זכות חוקית, המוכרת על פי הדין, להחזיק במקרקעין ובשל כך הורה על פינויים.
בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי הם רכשו מעמד של בני רשות במקרקעין, הואיל ואלה האחרונים לא הוכיחו כי ניתנה להם הרשאה מפורשת להחזיק במקרקעין ואף לא השכילו להוכיח חזקה בהם באופן רצוף משך שנים רבות.
לבסוף דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי יש להתנות פינויים מהמקרקעין בתשלום פיצויים מטעמי צדק, הואיל ובנסיבות העניין לא יהא זה צודק להתנות הפינוי בתנאים כלשהם, לרבות תשלום פיצויים.
עם זאת ולפנים משורת הדין, הורה ביהמ"ש על עיכוב הפינוי משך 90 יום על מנת לאפשר בחינת זכאותם של מי מהמבקשים לפיצוי, על פי חומר שיוגש על ידם תוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.
יודגש, כי עיכוב הפינוי ניתן לצורך בחינת זכאותם של המבקשים (ויתר הנתבעים שם) לפיצויים, אם בכלל.
3. בבקשה דנן, אשר הוגשה ביום 08.02.06, עתרו המבקשים להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין זאת עד למתן פסק דין בערעור, אשר הוגש על ידם לביהמ"ש המחוזי בע"א 1091/06 (להלן -
"הערעור").
לטענת המבקשים (בבקשה זו כמו גם בערעורם), שגה ביהמ"ש עת קבע בפסק דינו כי המבקשים לא רכשו מעמד של בני רשות במקרקעין, חרף חזקתם הממושכת במקרקעין.
עוד טענו המבקשים כי שגגה יצאה מלפני ביהמ"ש בקבעו כי על פי ההלכה הפסוקה ניתן לבטל רישיון חינם בכל עת, בלא כל פיצוי, אף אם רכשו המבקשים מעמד של בני רשות במקרקעין.
בשל הטענות האמורות ולנוכח העובדה כי עסקינן בפינוי המבקשים ממבנים המשמשים למגוריהם, מן הדין - כך למבקשים - להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, כמבוקש.
מנגד, טענה המשיבה בתגובתה מיום 16.03.06, כי יש לדחות הבקשה נוכח סיכוייו הקלושים של הערעור ולאור כך שעיכוב ביצועו של פסק הדין יפגע קשות בזכות הקניין שלה במקרקעין.
שעה שקבע ביהמ"ש כי למשיבה אין זכות להחזיק במקרקעין - כך למשיבה - יש לאפשר לה לממש זכויותיה בהם, לאלתר.
משניתנה תשובת המבקשים לתגובה (24.04.06), הגיעה עת ההכרעה.
4. כידוע, שניים הם השיקולים שעל בית המשפט לבחון בדונו בעיכוב ביצוע:
א. סיכויי ההצלחה בערעור.
ב. אם יזכה המבקש בערעור לאחר שפסק הדין בוצע, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב המצב לקדמותו.
[א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי; מהדורה שביעית תשס"ג, הוצאת סיגא עמ' 527].
"בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין יש לערוך איזון בין האינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו כפי שנקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של המפסיד להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור, בהתנגשות בין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס הזוכה, שכן ההנחה היא כי פסק הדין בו נקבעו זכויותיו הוא נכון. הנחה זו באה לידי ביטוי בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 הקובעת; הגשת ערעור לא תעכב ביצוע ההחלטה עליה מערערים".
[ בש"א 4403/94
רחל ויצמן ואח' נ' מסודי דאודי, תק-על 94 (3) 2278].