אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תת"ע 4433-09-12

החלטה בתיק תת"ע 4433-09-12

תאריך פרסום : 10/04/2013 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית המשפט לתעבורה ירושלים
4433-09-12
14/01/2013
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלון תומר
החלטה

בפני שתי בקשות שאוחדו.  הראשונה היא בקשה למחיקת כתב האישום מכוח טענה מקדמית על פי סעיף 149(10) לחוק הסדר הפלילי [ נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: " חוק סדר הדין הפלילי"). השנייה היא בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

על פי המתואר בכתב האישום ביום 12.07.12 בשעה 17:29 נהג הנאשם ברכב מסוג "סיאט" מ"ר 68-624-76 בכביש 1 לכיוון מחלף מעלה אדומים (להלן: " הרכב המשטרתי")

על פי הנטען  בכביש זה נסע באותה שעה השוטר עופר חזן (להלן: " השוטר חזן") ברכב משטרתי כשברכבו יושבת ביתו ושני אנשי שב"ס. השוטר חזן הבחין ברכב הנאשם כשהוא נוסע במהירות אחרי משאית, עוקף אותה בעקיפה מסוכנת, תוך שהוא סוטה מנתיב נסיעתו לכיוון הנתיב של הרכב המשטרתי, כתוצאה מכך הרכב המשטרתי נאלץ לבלום בלימת חירום, ולסטות לכיוון מעקה בטיחות אשר מוצב משמאל.

על פי המתואר השוטר חזן שהיה על מדים ועם אורות כחולים ברכב, הורה בידיו לעצור, אולם הנאשם לא ציית להוראתו. המשיך בנסיעה תוך שהוא מנסה לעקוף רכבים בשולי הכביש, פנה לכיוון מחלף מעלה אדומים וברח מהרכב המשטרתי. בשלב זה, איבד השוטר קשר עין עם רכב הנאשם והמשיך בנסיעה לכיוון מעלה אדומים. מספר דקות לאחר מכן הבחין השוטר ברכב הנאשם, והורה לו לעצור, אכן הנאשם עצר את רכבו.

בגין האירוע המתואר לעיל יוחסו לנאשמים סעיפים אישום : אי ציות להוראת שוטר, עבירה על תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 ועקיפה מסוכנת, עבירה על סעיף 47(ד) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961.

במועד דיון ההקראה הודיע לבית המשפט כי בכוונתו להגיש טענות מקדמיות עוד בטרם ייחל המשפט עניינו של הנאשם.

טענות ההגנה בקצרה

ביום 23.11.12 הגישה ההגנה בקשה למחיקת כתב האישום מכוח טענת ההגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. טוען הסניגור כי נפלו פגמים בהתנהלות המשטרה והתביעה. לטענתו התביעה  התרשלה בכך שלמרות שהשוטר חזן היה מעורב אישית ולא היה בתפקיד במועד האירוע התיק לא הועבר לפרקליטות ונשאר בידי התביעות.  לא זו אף זו, לטענת הסניגור, למרות שהיה על התביעה לבצע השלמות חקירה בעצמה, התביעה בחרה להעביר את התיק לשוטר חזן שיבצע את ההשלמה למרות מעורבות האישית. בנוסף טוען, כי כל חומר החקירה מתבסס על המזכרים של הנוסעים שהיו ברכב המשטרתי שלהם הייתה נגיעה אישית שכן מדובר בשני החברים של השוטר חזן ובבתו וכי אלו הם גם עדי התביעה. עוד טוען, כי הנאשם לא נחקרה באזהרה ולא מסר את תגובתו על שני סעיפי העבירה. כמו כן טוען, כי בדו"ח לא נרשמה תגובת הנאשם לעניין העקיפה אלא רק לעניין עבירת אי ציות. יתרה מזאת, למרות שחברו של הנאשם היה עימו ברכב הוא לא נחקרה ולא נגבתה ממנו הודעה. אך לא די בזה, לטענת ההגנה, למרות שהשוטר חזן מושעה מן המשטרה בחשד לביצוע עבירות שונות דבר זה לא הובא לידיעת ההגנה למרות שייתכן שהדבר רלוונטית לתיק של הנאשם. לטענת ההגנה בשל הפגמים שנפלו במהלך החקירה הנאשם יתקשה מאוד לנהל את הגנתו כדבעי. לפיכך, טוענת ההגנה כי התרופה היחידה לפגמים החמורים בתיק הינה ביטול כתב האישום ותו לא.

באשר לזמן הראוי בעניין ההגנה מן הצדק, לטענתה בהתאם להלכת בורוביץ, ניתן לדון במסגרת הטענות המקדמיות בפתיחת המשפט אולם אין זה כלל בל יעבור.

זאת ועוד, בבקשה לעיון בחומר חקירה שהגישה ההגנה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין, מבקשת ההגנה למסור לידה את רישומו המשמעתי של השוטר חזן ולמחלקה לחקירות שוטרים את תיק החקירה וכתב האישום בעניינו של השוטר, תוך שהיא מפנה לפס"ד רלוונטיים בעניין.

תגובת המאשימה בקצרה

בתגובה שהגישה המאשימה ביום 10.12.12 מסכימה המאשימה כי אכן בשלב השלמת החקירה נפלו פגמים. ואכן הסוגייה מעלה לא מעט בעיות וכי יופקו בעניין לקחים. עם זאת, מציינת המאשימה כי בקשת הגנה למחיקת כתב אישום בטענה של הגנה של הצדק הינה קפיצת מדרגה ואינה רלוונטית, מאחר שעסקינן בשאלות של משקל העדויות ומהימנותן שמקומן להתברר במהלך המשפט ולא בהמשך. לטענתה, גם אם נניח שטענת ההגנה מוצדקת מקומה להתברר לאחר שמיעת כלל הראיות בתיק וסיכומי הצדדים ולאחר שבית המשפט התרשם מהצדדים ולא לפני. זאת ועוד, לגרסת המאשימה לאחר שהתקבלו ההשלמות בתיק, הוחלט שהתיק יישאר בטיפול התביעות ולא יועבר לפרקליטות.

באשר לעניין אי גביית הודעה מהנאשם, לטענת התביעה הדבר מהווה יתרון לנאשם שכן עומדת באפשרותה למסור גרסה הנוחה לו כאוות נפשו. לגרסתה, אי גביית הודעה מהנאשם אינה מהווה נזק להגנתו אלא נהפוך הוא, כאמור. לטענת המאשימה, הטענה היחידה שלכל היותר יכולה להתקבל היא בעניין אי חקירת הנאשם בטרם גיבוש ההחלטה על הגשת כתב האישום.

באשר לעניין העקיפה, התשובה גלומה בחומר הראיות.

דיון - טענת הגנה מן הצדק

מקורה של ה"הגנה מן הצדק" במשפט האנגלי ועניינה מתן סמכות לבית המשפט להפסיק הליכים כנגד נאשם כאשר הרשות פעלה שלא כדין. זאת בלא להתייחס לשאלת ביצוע העבירה בפועל. 

הפסיקה בארץ אימצה את דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" בעניין בע"פ 2910/94  יפת ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 221, בעמ' 371. בעניין ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, (6), 776, בעמ' 807 (להלן: "פרשת בורוביץ"), נקבע מבחן "הפגיעה הממשית בתחושת הצדק", הכולל שלושה שלבים:

"שאלת החלתה של הגנה מן הצדק על מקרה נתון טעונה בחינה בת שלושה שלבים: בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה נדרש בית-המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, שהעיקריים שבהם פורטו לעיל, תוך שהוא נותן דעתו על נסיבותיו הקונקרטיות של ההליך שבפניו. בתוך כך עשוי בית-המשפט לייחס משקל, בין היתר, לחומרת העבירה המיוחסת לנאשם; לעוצמת הראיות (הלכאוריות או המוכחות) המבססות את אשמתו; לנסיבותיהם האישיות של הנאשם ושל קורבן העבירה; למידת הפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן; לחומרת הפגיעה בזכויות הנאשם ולנסיבות שהביאו לגרימתה; למידת האשם הרובץ על כתפי הרשות שפגעה בהליך או בנאשם וכן לשאלה אם הרשות פעלה בזדון או בתום-לב. ברי כי בגיבוש האיזון בין השיקולים הנגדיים ייחס בית המשפט לכל אחד מהשיקולים את המשקל היחסי הראוי לו בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון. כך למשל ככל שמעשה העבירה חמור יותר, יגבר משקלו של האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, וככל שמעשה הרשות שערורייתי יותר, ופגיעתו בנאשם ובזכויותיו חמורה יותר, יגבר משקלו של האינטרס הציבורי שבשמירת זכויותיו של הנאשם ובריסון כוחה של הרשות. בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום. בין היתר, עשוי בית המשפט לקבוע כי הפגיעה שנגרמה לנאשם, אף שאינה מצדיקה את ביטול כתב-האישום שהוגש נגדו, מצדיקה היא את ביטולם של אישומים ספציפיים, או תהא ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע. כן עשוי בית-המשפט לקבוע כי תיקון הפגיעה יכול שייעשה במסגרת בירורו של המשפט, כגון בבירור שאלת קבילותה של ראיה שהושגה תוך שימוש באמצעים פסולים. (ההדגשות אינן במקור - א.ט).

במסגרת תיקון 51 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק") מיום 15.5.2007, עוגנה בחוק דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" במסגרת סעיף 149 (10) לחוק, הקובע בזו הלשון:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ