חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק תת"ע 10131-11-11

: | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
10131-11-11
24.1.2012
בפני :
אהרן האוזרמן

- נגד -
:
ליאורה ברינברג
עו"ד דוד קולקר 		:
מדינת ישראל
החלטה

הובאה בפני בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]          תשמ"ב-1982,  "עיון בחומר חקירה"  [להלן: "סעיף 74 (א)"].

ב"כ המבקשת עותר כי אתן בידו צו לחייב את המשיבה למסור  לידיו:

א.  מכשיר "ינשוף" [מס' 109]  ומיכל הכיול [בלון גז] הצמוד לו

ב.   צילומי פלטים עוקבים, של בדיקות שבוצעו במכשיר זה,  לפני ואחרי הבדיקה שנערכה למבקשת

ג.   מסמכים הנמצאים במעבדת המשיבה, בכלל זה: "תיק המכשיר" המלא, ו-"קלסר מיכלי הכיול"

הבקשה על טעמיה הועברה לתגובת ב"כ המאשימה, אשר הגיבה עליה בכתב, תוך שהיא מנמקת התנגדותה לבקשה.

המסגרת הדיונית:

המסגרת הדיונית לבקשה  כאמור נמצאת  בסעיף 74 (א) לחסד"פ,  הקובע כי:

 "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו ...,  לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".       [ההדגשה שלי,  א.ה.]

ביהמ"ש העליון בבש"פ 10283/09 אליק לדר נ' מ"י חזר וקבע לאחרונה פעם נוספת, את ההלכה הנוהגת מזה שנים רבות, לפיה המבחן העיקרי בו נבחנת כל ראיה הנאספת בחקירה, בטרם תעמוד בתנאי הסף של סעיף 74 (א) כאמור, היא מבחן הרלוונטיות   של אותה ראיה - לאישום או להגנה האפשרית של הנאשם.

ההכרעה במידת הרלוונטיות של ראיה נעשית  באופן פרטני ונבחנת על פי תכליתה של הוראת סעיף 74(א) לחסד"פ והיא - קיום זכותו של הנאשם למשפט הוגן.

בבש"פ 9322/99 מסארווה נ' מ"י , פ"ד נ"ד (1) 376, מדגישה כב' השופטת (כתוארה אז) בייניש, כי ביסוד זכות העיון בחומר החקירה עומדת זכותו של נאשם למשפט הוגן, תוך שהיא מציינת:

" כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי הינו חומר חקירה".

נקבע בפרשנות מרחיבה של ביהמ"ש העליון כי "חומר חקירה" הוא גם ראיות השייכות באופן הגיוני " לפריפריה של האישום", אשר להן עשויה להיות רלוונטיות לאישום או לניהול ההגנה.

בבג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל , פ"ד ל"ט (4) 124), בו נקבע מבחן הרלוונטיות לראשונה, נקבעה בנוסף גם  נקודת המוצא לפיה:

"... קביעת "חומר חקירה" צריכה להיות מודרכת על ידי כללי השכל הישר".

לא יכול להיות ספק, כי כל מקרה צריך להבחן לגופו על פי " מבחן השכל הישר ", נוסף על תנאי הרלוונטיות, בשאלה האם החומר המבוקש הוא "חומר חקירה" הנוגע  לאישום, אם לאו.

כבר בבג"צ  233/85   אל הוזייל , סייג בית המשפט  העליון, את שיקול דעתו של ביהמ"ש בבדיקת "רלוונטיות" חומרי החקירה להגנת הנאשם,  בקבעו:

 " אולם במסגרת השימוש בשיקול הדעת כאמור, אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של "חומר החקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהם לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>