התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים, תביעה ע"ס 2,762 ש"ח.
התובע טען בכתב תביעתו, כי ביום 11.2.02 בשעה 9:00 לערך נסע ברכבו באבן יהודה ברח' המייסדים בציר מערב מזרח וכאשר רכבו היה מקביל לרכב הפוגע, כאשר הנתבעת מס 1 היתה הנהגת ברכב הפוגע, לפתע בתנופה פראית נפתחה ע"י הנתבעת מס 1 דלת הרכב הפוגע ואשר חבטה ברכב וגרמה לנזקים.
התובע טען, כי הרכב הפוגע חנה בניגוד לכללי הזהירות הנדרשים על פי המקום ותנאי הדרך והתנועה וכי הנתבעת מס' 1 פתחה את הדלת בחוסר זהירות ובאי תשומת לב לתנאי התנועה באותו זמן.
התובע טען בנוסף, כי בנסיבות העניין לא ניתן היה לצפות שהנתבעת מס' 1 תעשה פעולה כה חסרת זהירות.
התובע צרף לכתב תביעתו חוות דעת של השמאי וכן חשבון שכ"ט השמאי.
הנתבעות הגישו כתב הגנה והנתבעת מס' 2 טענה, כי במועד הרלוונטי של התאונה, היא היתה הבעלים של הרכב "הפוגע".
בסעיף 4.1 בכתב ההגנה טענה, לפיה, דובר היה בשעה 10:30 בבוקר וכי הנתבעת מס' 1 החנתה את הרכב של הנתבעת מס' 2 במקום המותר לחנייה, בתוך מפרץ חנייה ברח' המייסדים וכי במועד קרות התאונה המנוע של הרכב היה דומם.
כמו כן נטען בכתב ההגנה, כי הנתבעת מס' 1 עמדה לצאת מהרכב לענייניה ולפני שפתחה את דלתה לפני שיצאה מהרכב, הביטה במראות הרכב ומבעד לחלון על מנת לראות שהדרך פנויה.
הנתבעות הוסיפו וטענו בכתב ההגנה, כי מאחר והנתבעת מס' 1 לא ראתה אף רכב בסביבתה, פתחה את הדלת לשם יציאה מרכב הנתבעת, אך לפתע הגיח רכבו של התובע מעבר לסיבוב, במהירות מופרזת וסטה לכיוון רכב של הנתבעת מס' 2 היות ושיירה של כלי רכב נעה בכיוון הנגדי לו וכתוצאה מכך פגע רכבו של התובע בדלת השמאלית של רכב הנתבעת מס' 2 ובתוך כך שבר את המראה הימנית של רכבו.
בסעיף 4.4 בכתב ההגנה נטען, כי הדלת של הרכב של הנתבעת 2 היתה פתוחה מזה זמן מה בטרם הגיח התובע כאמור.
בסעיף 4.5 בכתב ההגנה, עילות הגנה שונות אודות אירוע התאונה בשל חוסר זהירותו של התובע עצמו.
הנתבעת מס' 1 מלאה טופס דיווח על התאונה ובתיאור המקרה צוין, כי לאחר שהנתבעת מס' 1 הסתכלה היטב, לפני שפתחה את הדלת והסתכלה במראות ולא היה אף רכב בכביש, פתחה את הדלת ולפתע מעבר לסיבוב הגיע רכב במהירות עצומה ונכנס בדלת בפראות.
הנתבעת מס' 2 הגישה כתב תביעה שכנגד בסך של 7,212 ש"ח כנגד התובע/הנתבע שכנגד, כאשר נטענו בכתב התביעה שכנגד טענות אשר זהות בכתב ההגנה בתוספת טענות בנוגע לנזק שנגרם לנתבעת מס' 2 בפועל.
התובע לא הספיק להגיש כתב הגנה מאחר וטרם הגיע מועד לצורך הגשת כתב ההגנה שכנגד, אך יחד עם זאת, הנני קובע, כי יש לראות את המפורט בכתב התביעה כטענות הגנה במסגרת התביעה שכנגד.
עיינתי בתמונות אשר הוגשו ע"י הצדדים ומהם עולה בברור, כי הרכב של הנתבעת לא חנה במפרץ אלא במקום חניה, ככל הנראה מותר, בסמוך ובקרבת הקניון ברח' המייסדים.
עיון בתמונה שהוגשה ע"י הנתבעות מגלה, כי אכן קיים משולש אשר סמוך למקום קרות התאונה במרחק של כ 5 מכוניות מהפניה ימינה לרח' המייסדים ועד למקום שבו חנה הרכב של הנתבעת מס' 2.
לאור זאת, לא נראה סביר כי התובע נסע במהירות אשר עלתה מעבר למהירות אשר צויינה ע"י התובע בעדותו במהלך הדיון, קרי, במהירות של 40-50 קמ"ש.
בדו"ח האירוע אשר הוכן ע"י הנתבעת מס' 1, לא צוינה כלל טענה אודות השארת הדלת פתוחה מספר דקות על מנת להתאוורר ברכב, כפי שהנתבעת מס' 1 העידה במהלך הדיון.
בנוסף לכך נטען בכתב ההגנה, כי הנתבעת מס' 1 חנתה במקום החנייה, הביטה במראות ומבעד לחלון על מנת לראות שהדרך פנויה וכיוון שלא ראתה אף אחד בסביבתה, פתחה את הדלת לשם יציאה מרכב הנתבעת וכן נטען, כי באותו רגע לפתע הגיח רכבו של התובע.