תפ"ח
בית המשפט המחוזי בנצרת
|
16325-03-13
10/11/2013
|
בפני השופט:
ד"ר אברהם אברהם סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רובא דקה
|
הנתבע:
1. פלוני (עציר)
2. אלמוני (קטין)
עו"ד סעיד חדאד
|
| החלטה |
לאחר שתוקן כתב האישום איננו רואים עוד כל טעם להותרת צו איסור הפרסום כמות שניתן. על הואיל וכך אנו מתירים פרסום של גזר הדין, אך אוסרים פרסום כל פרט, העשוי להביא לזיהויה של המתלוננת. בכלל זה אנו אוסרים פרסום כל פרט מזהה של הנאשם, כיוון שהדבר עשוי להביא לזיהויה של המתלוננת.
<#12#>
ניתן והודע היום ז' כסלו תשע"ד, 10/11/2013 במעמד הנוכחים.
|
|
|
|
ד"ר אברהם אברהם, סגן נשיא
|
אסתר הלמן, שופטת
|
בנימין ארבל, שופט
|
|
|
|
גזר דין
נאשם מס' 1
כב' סגן הנשיא ד"ר א' אברהם
האישום
1. בגדרו של הסדר טיעון הודה הנאשם מס' 1 (להלן
הנאשם) והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, שזו תמציתו:
הנאשם (יליד 1962, נשוי ואב לחמישה ילדים) המתלוננת (קטינה ילידת 1996)
,...
בשנת 2012 ביקש הנאשם להינשא למתלוננת, וזו סירבה. במהלך תקופה של כשנה שבאה לאחר מכן איימו הנאשמים על המתלוננת כי יפגעו בה, יהרגו או ישרפו אותה. בתוך אותה שנה שב הנאשם וביקש את ידה של המתלוננת, אך אמה סירבה. אבי הנאשם מס' 2, ...., פנה לנאשם מס' 1 וביקשו לחזור בו מהצעת הנישואין ולהתרחק מן המתלוננת.
חודשים אחדים אחר כך, בחודש פברואר 2013, נודע לנאשם כי המתלוננת עומדת להתארס. כיוון שכך איים עליה הנאשם, בבוקר יום ה- 18.02.2013, כי יהרוג וישרוף אותה.
באותו יום, סמוך לשעה 23:30, הקיש הנאשם מספר פעמים על חלון חדרה של המתלוננת, וכשזו פתחה את החלון שפך הנאשם חומצה הידרוכלורית לעבר פניה, ונס מן המקום. בני משפחתה שנזעקו למקום פינוה לבית חולים כשהיא סובלת מכוויה פנימית בדרכי הנשימה העליונות, שגרמה לבצקת שחייבה את הרדמתה משך כשבוע ימים. שפיכת החומצה גרמה נזק לעיניה, והיא נזקקה לניתוחים שנעשו בניסיון להציל את מאור עיניה. כתב האישום מציין, כי בעת הזו רואה המתלוננת בעין אחת, ועינה האחרת מצויה בטיפול ובשיקום.
2. בשל האירועים הללו הואשם הנאשם בכתב האישום המתוקן בעבירות של
חבלה בכוונה מחמירה (סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן -
חוק העונשין),
ואיומים (סעיף 192 לאותו חוק).
3. כאמור, בגדרו של הסדר טיעון הודה הנאשם והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בהסדר לא באה הסכמה לעונש שיש להשית על הנאשם, לבד מן ההסכמה ולפיה המאשימה תבקש לשכנע, כי העונש הראוי לגזור על הנאשם הוא 15 שנות מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, בעוד שההגנה תוכל לטעון לפי שתרצה.
4. להשלמת הרקע הצריך לנו נציין, כי הנאשם מס' 2 הואשם בעבירת איומים, ובגדרו של הסדר הטיעון הוא הודה והורשע בעבירה זו, ונגזרו עליו ששה חדשי מאסר וחצי, המהווים את תקופת שהייתו במעצר (לצד מאסר מותנה).