החלטה בתיק תל"א 6011/04

(בבקשת החייב - בקשה מס' 77 בתיק זה)

מבוא

1.         בפניי בקשה מיום 20.9.2011 אשר הוגדרה בקשה דחופה למתן רשות להגשת תביעה.

בבקשה עותר החייב ליתן לו רשות להגיש תביעה נגד כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ          (להלן: "כלל") במסגרתה יינתן פסק דין הצהרתי לפיו בטלות תניות הויתור על הזכות          לדיור חלוף הקבועות בהסכם ההלוואה או בשטר המשכנתא עליהם חתם החייב. מדובר         בהסכם בנוגע לדירה ברחוב קפלן 35 - נהריה, הידועה כגוש 18174 חלקה 200 תת חלקה 1             (בעבר גוש 18174 חלקה 22,23) (להלן: "הדירה בנהריה").

2.         לבקשה לא צורף תצהיר ואין בה כל פירוט נדרש מספק המתייחס לשאלות הבאות:

            -           סיכוי הצלחת התביעה.

            -           התועלת בניהול הליך התביעה להליכי הפש"ר במסגרתם מוגשת הבקשה.

            -           שאלת תשלום ההוצאות בגין ניהול הליכי תביעה זו אם תנתן הרשות המבוקשת.

3.         בבקשה כן הוסבר במפורש כי המניע להגשתה הוא רצון לעתור במסגרת הגשת הבקשה       למתן צו מניעה אשר לא יאפשר פינוי החייב, בנו, רעיית הבן וילדיהם מהדירה בנהריה, בלא           שיוסדר להם דיור חלופי.

4.         בדיון אשר התקיים גם בבקשה זו בפניי ביום 26.1.2012 הוברר כי עסקינן בחייב אשר קיימת לגביו מחלוקת האם הוא ממלא אחר חובותיו בהליך בכל הנוגע להגשת דוחות ומסמכים ולביצוע תשלומים לקופת הכינוס. לשם כך נתנה לחייב ארכה להגשת דווח באשר למילויו           אחר חובותיו כחייב בהליך.       

בנוסף ניתנה לחייב, לבקשתו, ארכה לסכם עמדתו בנוגע לבקשה דנן.

            בדיון הצהיר ב"כ החייב כי החייב חזר להתגורר בדירה בנהריה בחודש אוגוסט 2011 והודה           כי קודם לכן לא התגורר בדירה.

            ב"כ החייב הגיש תגובה משלימה ואולם לא צורף לתגובה משלימה זו תצהיר כלשהו התומך            בטענת החייב, במיוחד לא הוגש תצהיר התומך בטענת החייב כי שב להתגורר בדירה        בנהריה בחודש אוגוסט 2011.

            עניין זה תמוה במיוחד מאחר ובמועד הגשת התגובה המשלימה ידעו ב"כ החייב והחייב      עצמו כי אחת מנקודות המחלוקת העיקריות הרלוונטיות לבקשה היא השאלה האם          התגורר החייב בדירה בנהריה במועדים הרלוונטים לבקשה זו. בן החייב והחייב ידעו כי            לטענת המתנגדים לבקשה החייב עצמו, על פי תצהירים ומסמכים שהגיש מטעמו בבקשות             האחרות לבית המשפט העליון (בתיק בר"ע 4640/2011), הצהיר כי אינו מתגורר בדירה        בנהריה.

            ב"כ החייב כן צירף לתגובה המשלימה תצהיר בנו של החייב מיום 14.8.2011. תצהיר החייב            מיום 14.5.2011 (צ"ל כנראה 14.8.2011). בשני התצהירים לא מצויין ולו ברמז כי החייב             חזר להתגורר בדירה בנהריה ומתי.

5.         לבקשת החייב דנן התנגדו ב"כ הכונ"ר, בתגובתה מיום 5.10.2011; הנאמן בהליכים דנן      בתגובתו מיום 4.10.2011 וכונס הנכסים בתיק ההוצאה לפועל וב"כ הנושה המובטחת כלל,  נגדה מבוקש בבקשה דנן היתר להגשת תביעה (להלן: "עו"ד גיל דן").

            יצויין כי עו"ד גיל דן לא התייצב לדיון אשר התקיים גם בבקשה דנן ביום 26.1.2012 ואולם             פרוטוקול הדיון וההחלטה מאותו יום הועברו בהסכמת הצדדים לידי עו"ד גיל דן. בעקבות             כך זה בחר להגיש תגובה מפורטת בכתב לבקשה ביום 1.2.2012.

            לאחר הגשת תגובת עו"ד גיל דן ניתנה החלטה ביום 2.2.2012, המתירה לכל צד       מעוניין (בבקשה 77) להוסיף טיעון מטעמו עד יום 6.2.2012 שעה 10:00. זאת כדי לאפשר        לבית משפט זה ליתן החלטתו בסמוך למועד זה בהתחשב בסד הזמנים שנקצב בנוגע      להחלטה זו. סד הזמנים נובע מן העובדה שאינה שנויה במחלוקת, כי במועד כתיבת החלטה            זו נקבע כבר מועד לביצוע הליכי הפינוי הדירה בנהריה ליום 12.2.2012.

6.         ב"כ החייב הגיש תגובה לתגובת עו"ד גיל דן כבר ביום 2.2.2012 אשר נמסרה באופן אישי    באולם בית המשפט. התגובה כללה בקשה להחזיר לעו"ד גיל דן תגובתו משום שזו הוגשה          באיחור וללא נטילת רשות, ותגובה מספקת המפנה תשומת לב בית משפט זה להחלטת כב'         בית המשפט המחוזי בעניין הדירה בנהריה מיום 5.2.2009.