אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תל"א 130248-93

החלטה בתיק תל"א 130248-93

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
תל"א
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
130248-93
17/07/2013
בפני השופט:
מיכל רובינשטיין - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
1. המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול (6869):
2. רחל זכאי עו"ד
3. גלית רוזובסקי עו"ד
4. אלי מינקוביץ' עו"ד
5. משה ליפקה עו"ד

הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. בעלי הזכויות בגוש הגדול

עו"ד רינה מיוחס
עו"ד עדי אברונין
החלטה

 בקשה מטעם ארבעה מהמנהלים: עו"ד רחל זכאי, עו"ד גלית רוזובסקי, עו"ד משה ליפקה ועו"ד אלי מינקוביץ' (להלן: " ארבעת המנהלים") מיום 9.6.2013 לאשר הסכמות שהושגו עם המדינה וליתן לאמור בהם תוקף של החלטה.

1. רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים :

ביום 4.3.2013 הוגשה לבית משפט זה בקשה למתן הוראות מטעם ארבעה מנהלים בגוש הגדול:  עו"ד רחל זכאי, עו"ד אלי מינקוביץ', עו"ד גלית רוזובסקי ועו"ד ד"ר מיכאל שפטלר. בבקשה צוין שהמדינה מבקשת מהמנהלים הסכמה להשתתפות הבעלים בהוצאות פינוי שדה דב (להלן: " השדה"), כתנאי לחתימת הסכם מפורט בין רשות מקרקעי ישראל (להלן: " רמ"י")) לרשות שדות התעופה (להלן: " רש"ת"). הסכום הנדרש מהבעלים עומד על לפחות 25,000,000 ש"ח, בעוד סך ההוצאות הכרוכות ביישום הסכם רמי-רש"ת עומד לטענת המדינה על 230 מיליון ש"ח.

עוד נאמר, כי עמדתה העקרונית של המדינה היא שעל הבעלים לשאת בעלויות העתקת התעופה האזרחית על פי חלקם היחסי בשטח (דהיינו 40 מיליון ש"ח) אלא שהמדינה כאמור "מסתפקת" בסכום נמוך יותר. ארבעת המנהלים אף הדגישו כי דרישת המדינה לוותה באמירה מפורשת, לפיה אי היענות תביא לדחיית פינוי השדה בשנים רבות. בבקשתם הראשונה הביעו המנהלים התנגדות לדרישה, לנוכח עמדתם כי התמורה שכבר קיבלה המדינה במסגרת התוספת להסכם משנת 2007 (להלן: " התוספת להסכם") העומדת על 50% מזכויות הבעלים בחלק המערבי של הגוש הגדול, משקפת כל הוצאה שתידרש לשם פינוי השדה, ובכלל זה כוללת תמריץ מספק לביצוע הפינוי. פרשנות תוספת ההסכם משנת 2007 מחייבת לדעתם את המסקנה כי המדינה התחייבה לשאת לבדה בכל עלויות הפינוי,  זאת עבור הזכויות שקיבלה.

המנהלים ביקשו מבית המשפט לקבוע מועד לדיון בבקשה על מנת לשמוע את עמדות מכלול הגורמים הרלבנטיים.

בנפרד מהבקשה לעיל, הגיש גם המנהל החמישי, עו"ד משה ליפקה (ביום 5.3.2013) בקשה למתן הוראות בדעת מיעוט. הלה  הביע עמדה שונה מזו של עמיתיו המנהלים. לתפיסתו, השיקול העיקרי שצריך להנחות אם להיענות לדרישת המדינה איננו שיקול משפטי בלבד הואיל ושיקולי ניהול מחייבים ראייה רחבה וקבלת החלטות במסגרת של ניהול סיכונים. בהתחשב בנסיבות כלכליות, פוליטיות ולאור תכניות נדל"ניות רחבות היקף שעתידות לצאת אל הפועל באזור המרכז, הוא סבור כי אם המנהלים ידחו את דרישת המדינה, הסכם רמ"י-רש"ת עלול שלא להיחתם וכך תיגרם דחייה ארוכה ובלתי נשלטת בפינוי השדה, שתסב נזק רב לאינטרס הבעלים. בנסיבות אלו, ראוי להסכים לדרישת המדינה בבחינת ה" רע במיעוטו", אף אם המנהלים סבורים שאין לכך הצדקה משפטית על פי ההסכמים הקודמים שנחתמו.  

המדינה הגישה תגובתה לבקשות, בה שטחה את עמדתה העקרונית לפיה קיימת הצדקה משפטית לדרישתה מהבעלים וסקרה את הפעולות שנעשו על ידה עד עתה על מנת לקדם את פיתוח החלק המערבי ופינוי השדה.

בהמשך, ולאור האמור בהודעות המנהלים והמדינה, קיימתי דיון ביום 17.3.2013, בו  נשמעו עמדות המנהלים, המדינה ובעלי הזכויות. במהלך הדיון התברר כי חלה תפנית בעמדות המנהלים. לבד מעו"ד שפטלר, שהתנגד נחרצות לדרישת המדינה, יתר המנהלים הפגינו גמישות, והסכימו לשקול היענות חלקית, במטרה לתמרץ את המדינה לפנות את השדה בהקדם. משנחלקו הדעות, קבעתי דיון נוסף ליום 5.5.2013, והוריתי למדינה לנצל את הפרק הזמן שנותר כדי לבחון לעומק את העלויות הכרוכות בפינוי והאם בעתיד צפויות להתעורר דרישות תשלום נוספות מהבעלים בגין פינוי השדה.

בעקבות הדיון שהתקיים המלצתי לצדדים במסגרת החלטה נוספת מיום 18.3.2013,  לנסות להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט, אך ככל שהדבר לא יצלח זימנתי לדיון הנוסף את המנהלים הקודמים, עו"ד פרופ' יובל לוי ועו"ד אייבי נאמן, אשר ייצגו את הבעלים בעת החתימה על התוספת להסכם - וזאת נוכח השאלה המתעוררת בדבר פרשנותה.

בדיון שהתקיים ביום 5.5.2013 עלה כי למעט עו"ד שפטלר, כל ארבעת המנהלים האחרים הביעו הסכמה להשתתפות בהוצאות הפינוי. אף נאמר שהושגו הסכמות עקרוניות עם המדינה באשר לגובה ההשתתפות, לפיהן הבעלים ישלמו סך של 20 מיליון ש"ח, צמוד למדד. במקביל, כל צד ישמור על עמדותיו באשר לפרשנות תוספת ההסכם. לנוכח התפתחויות אלו, ביקשו ארבעת המנהלים שלא להכריע בשלב זה בפרשנות התוספת להסכם - היינו אם המדינה התחייבה במסגרתה שלא לבוא בדרישות נוספות לבעלים.

מנגד, עו"ד שפטלר, שהגיש דעת מיעוט, נותר איתן בדעתו כי אין להסכים להשתתפות הבעלים, מנימוקיו שיוצגו להלן בהרחבה. 

בדיון טענו גם המנהלים הקודמים, עו"ד אייבי נאמן ועו"ד פרופ' יובל לוי,  שציינו כי אומד דעת הצדדים בעת חתימת התוספת להסכם היה שעם קבלת 50% מזכויות הבעלים מתמצות דרישות המדינה וכי היא לא תבוא בדרישות נוספות בקשר לפינוי. יחד עם זאת, הביע עו"ד נאמן את עמדתו כי טוב עשו המנהלים שהגיעו להבנות עם המדינה, שכן יש בכך לשרת את אינטרס הבעלים.

בתום הדיון הוחלט כי טיוטת ההסכם החדש בין המנהלים למדינה תוגש בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעה מטעם ב"כ הפרקליטות, עו"ד רינה מיוחס, בדבר אישור הנהלת מינהל מקרקעי ישראל את ההסדר עם רש"ת ועל עקרונותיו. לאחר שיוגש החומר הרלבנטי, הוא יועבר לידיעת הצדדים, בכללם בעלי הזכויות, ולאחר קבלת הערותיהם תינתן החלטת בית המשפט.

ביום 28.5.2013 הגישה המדינה את ההודעה הנדרשת, בה נאמר כי הנהלת מינהל מקרקעי ישראל החליטה לאשר את טיוטת ההסכם עם רש"ת, בכפוף לכך שבית המשפט יאשר את ההסכמה שהושגה בין המדינה למנהלים.  בנוסף, הוצגו עקרונות הסכם רמ"י-רש"ת, כדלקמן:

" א. רש"ת מתחייבת לא לבקש להאריך את צו רשות שדות התעופה תש"ן - 1989, מעבר ליום 30.6.2016 (להלן: "הצו").

ב. רש"ת מתחייבת כלפי רמ"י, (וכלפיה בלבד), להפסיק את כל הפעילות התעופתית - אזרחית בשדה דב לא יאוחר מיום פקיעתו של הצו ביום 30.6.2016, כך שהשדה יתפנה בהתאם למועד שנקבע בהחלטת ממשלה 5188, קרי לא יאוחר משנת 2018.

ג. המינהל ישא בעלויות בינוי חליפי (עלויות פינוי) בסך 230 מיליון ש"ח צמוד למדד.

ד. היה והשלמת התשתיות הנדרשות לקליטת התעופה המסחרית בנתב"ג, תתעכב מכל סיבה שאינה תלויה ברש"ת ו/או בשל החלטת ממשלה ו/או בשל עיכוב אישור תכניות מתאימות ברשויות התכנון להעתקת הפעילות לנתב"ג, יסכימו הצדדים (המדינה ורש"ת) על מועד פינוי חליפי."

להודעת המדינה צורפה גם טיוטת הסכם שנוסחה בין ארבעת המנהלים שבדעת רוב למדינה (להלן: " ההסכם") לעניין השתתפות הבעלים בהוצאות הפינוי. להלן עיקרי ההסכם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ