מונחת בפניי בקשת התביעה הצבאית לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
כתב האישום והבקשה
הנאשם נעצר לראשונה ביום 10/12/11. התביעה הצבאית הגישה את כתב האישום בעניינו ביום 22/12/11 ויחד עמו ביקשה, כי בית המשפט יורה על המשך מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. ביום 25/12/11 נערך הדיון בבקשה בפניי.
כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו ארבעה פרטי אישום: פרט האישום הראשון מייחס לו עבירה של
אימונים צבאיים בלא היתר, בגין כך שבשנת 2004 נפגש עם אדם בשם ג'האד אחמד ג'מיל דויכאת. במהלך אותו מפגש ירה הנאשם באמצעות רובה מאולתר דו-קני שהיה ברשותו והסביר לאותו ג'האד כיצד להפעילו. פרט האישום השני מייחס לנאשם עבירה של
סחר בציוד מלחמתי, כיוון שבמועד מאוחר יותר העביר הנאשם את אותו כלי ירייה מאולתר לידי אותו ג'האד, על מנת שהאחרון ייצר באמצעותו כלי ירייה דומה. בחלוף שבוע ימים הושב כלי הירייה לידי הנאשם. בפרט האישום השלישי מיוחסת לנאשם עבירה של
נשיאה, החזקה וייצור נשק ללא היתר, בגין שני אירועים - האחד, במהלך שנת 2008 החזיק הנאשם בכלי נשק מאולתר ובכדורים לנשק מסוג M-16 והשתמש בהם לירי באוויר יחד עם אדם ששמו ראיס ג'ארח מרוח עבדאת, אותו הדריך הנאשם כיצד להשתמש בכלי הנשק המאולתר; באירוע אחר, בחודש מרץ 2009, החזיק הנאשם באקדח ללא היתר. פרט האישום הרביעי מייחס לנאשם גם כן עבירה של
סחר בציוד מלחמתי בשתי הזדמנויות שונות - באחת, מכר הנאשם לידי אדם בשם השאם סעיד יוסף עואד 65 כדורים לכלי נשק מסוג M-16 בתמורה ל- 100 ש"ח, קודם ליום 23/08/05; בשנייה, מכר הנאשם את הנשק המאולתר האמור בחלקו הראשון של פרט האישום השלישי לידי האדם ששמו ראיס.
טענות הצדדים
לעמדת התביעה, קיימת בתיק תשתית ראייתית מספקת להוכחת כל אחת מן העבירות המיוחסות לנאשם. הראיות כוללות עדויות מפלילות בנוגע לכל אחד מפרטי האישום. התביעה הדגישה, כי כל אחד מן העדים זיהה את הנאשם באמצעות פרטים מזהים. התביעה הדגישה, כי לנאשם שני שמות משפחה ידועים והפנתה לדברי אחיו של הנאשם, שאישר זאת בדיון שהתקיים בעניינו לפניי. התביעה סברה, כי יש לראות במכלול העדויות המפלילות מסכת ראייתית אחת, על אף שמדובר באירועים מנקודות זמן שונות. חיזוק נוסף ראתה התביעה בכך שהנאשם אישר שהוא מכיר את מרבית העדים, למרות שהכחיש את ההפללות שאלה ייחסו לו.
בנוסף, סברה התביעה, כי
המסוכנות הנשקפת מכל אחת מן העבירות המיוחסות לנאשם מצדיקה כשלעצמה את מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, על אחת כמה וכמה בהצטברותן של העבירות יחדיו. התביעה היתה ערה לכך שחלף פרק זמן משמעותי מאז ביצוע חלק מן העבירות, אולם טענה, כי חזרתו של הנאשם לבצע מעשים נוספים, גם אם האירוע האחרון המיוחס לו התרחש לכאורה לפני כשלוש שנים, מלמדת על מסוכנותו.
נוסף לכל אלה, לעמדת התביעה,
קיים חשש להימלטות הנאשם מאימת הדין, נוכח תקופת המאסר המשמעותית הצפויה להיגזר עליו במידה שיורשע. התביעה הפנתה בטיעוניה אל פסיקה שלדעתה תומכת בטיעוניה האמורים.
הסנגור טען, כי אין מקום להורות על מעצרו של הנאשם וביקש לשחרר את מרשו בתנאים. טענותיו של הסנגור הופנו הן כלפי קיומן של ראיות לכאורה והן כלפי קיומן של עילות מעצר במקרה זה.
הסנגור טען, כי באירוע המתואר בחלקו השני של פרט האישום השלישי לא ניתן לייחס לנאשם שימוש באקדח שנטען שהחזיק בידו, אך גם לא ניתן לייחס לו החזקה של אקדח, כיוון שלא ברור, אם החפץ שאחז בו אכן היה כלי ירייה.
אשר לכלי הנשק המאולתר, המופיע בחלקו הראשון של פרט האישום השלישי ובחלקו השני של פרט האישום הרביעי, הפנה הסנגור לתיאור של אותו כלי בדברי עד תביעה מס' 4 וטען שמאותו תיאור עולה שדובר בפיסת עץ עליה הורכב באמצעות גומייה צינור שאורכו 20 ס"מ. מכאן עולה, לטענתו, שכל האירועים המיוחסים לשימוש בכלי זה היו מעשי משובה שלא נשקפת מהם מסוכנות.
הסנגור הדגיש, כי חלק מן העבירות המיוחסות לנאשם הן מהשנים 2004 ו-2005, שעה שהיה כבן 16. העבירה האחרונה המיוחסת לו לכאורה היא משנת 2009 ולאחריה לא ביצע הנאשם עבירות נוספות, ביטחוניות או פליליות. עברו נקי וזו הפעם הראשונה שהוא עומד לדין. במהלך התקופה האמורה הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה ובימים אלה הוא ממתין לקבלת עבודה כמורה ברשות הפלשתינית. עוד הדגיש הסנגור, כי מכלל המעשים המיוחסים לנאשם לא נגרם כל נזק.
ראיות לכאורה
השלב הראשון בבחינת בקשת התביעה, יוקדש לבחינת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת כל אחד מפרטי האישום המיוחסים לנאשם.
אשר לפרטי האישום הראשון והשני, שעניינם אימונים צבאיים בנשק מאולתר וסחר באותו ציוד מלחמתי משנת 2004, הופלל הנאשם על ידי עד תביעה מס' 3, ג'האד אחמד גמיל דויכאת, אשר מסר באמרתו מיום 25/10/11, כי אדם בשם מונתצר אלקאדי כבן 24 שנים מעוורתא, פועל ולומד באלקודס הפתוחה, הראה לו כיצד לירות ברובה צינור עם שני קנים ובהמשך אף העביר את אותו כלי לרשותו למשך שבוע ימים, על מנת שיכין כלי ירייה דומה. הנאשם שלל באמרתו היכרות עם אותו עד והכחיש את הדברים שמסר אותו עד כנגדו.
חלקו הראשון של פרט האישום השלישי, שעניינו החזקה של כלי נשק מאולתר ושימוש בו בשנת 2008, נסמך על עדותו של עד תביעה 4, ראיס ג'ארח מורוח עבדאת. עד זה תיאר באמרתו מיום 4/04/11, כי במהלך חורף 2008 יחד עם חבר, ששמו מנתצר חאלד קאדי כבן 23, רווק, תושב עוארתא, סטודנט, שלמד עמו באוניברסיטת אלקודס הפתוחה בשכם, נהגו השניים לאסוף כדורי M-16 ממחנה האימונים שליד בסיס צה"ל בחווארה. את אותם כדורים נהגו לירות באמצעות כלי נשק מאולתר, שהיה דומה לאקדח והיה שייך לאותו חבר. בתחילת שנת 2009 רכש העד את הכלי האמור מידי אותו חבר בתמורה ל-100 ש"ח, כדי לנסות ולייצר כלי דומה, כפי המתואר בחלקו השני של פרט האישום הרביעי, העוסק בסחר באותו נשק מאולתר בתחילת שנת 2009. הוא וחבר אחר השתמשו באותו כלי לירי באוויר. כשניסה העד לפרק את הכלי כדי ללמוד כיצד הוא מורכב, לא הצליח להרכיבו מחדש והשליכו לפח. הנאשם אישר בעדותו, כי הוא מכיר את העד, אך שלל את ההפללות שייחס לו. טענתו של הסנגור, לפיה התיאור של כלי הירי ככלי מאולתר מלמד שדובר במעשה משובה ולא בעבירה פלילית, איננה עולה בקנה אחד עם השימושים שנעשו באותו כלי באמצעות כדורים המיועדים לכלי נשק מסוג M-16 ועם התמורה הכספית שהעביר העד לידי הנאשם בתמורה להעברת הכלי לידיו. ההגדרה הרחבה של "כלי נשק" בסעיף 230 (א) לצו בדבר הוראות בטחון ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע - 2009 כוללת בתוכה "כלי ירייה", המוגדר באותו סעיף כ- "
כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. ומונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי-נשק כזה שהותקן או סוגל... וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור... אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא". בהגדרה זו נכלל גם כלי ירייה מן הסוג, שמיוחס לנאשם שימוש וסחר בו.
חלקו השני של פרט האישום השלישי, שעניינו החזקה של אקדח ללא היתר בשנת 2009, נסמך על אמרתו של עד תביעה 2 מיום 3/04/11, שלפי דבריו, שמע קולות ירי בשכונה עוארתה ולאחריהם ראה מספר בחורים חמושים, ביניהם מונתצר חאלד אלקאדי בן 25, אחיו של מסלם, שהחזיק אקדח בידו. כפי שטען הסנגור, אותו עד לא ייחס לנאשם שימוש בכלי הנשק ועל כן אף התביעה לא ייחסה לנאשם שימוש שכזה. אכן, לא ניתן מדבריו של עד זה לדעת אם דובר בכלי נשק ממשי, שהיה מסוגל לירות ולהרוג. אלא שכאמור, הוראת הסעיף האמורה איננה דורשת שהכלי יהיה מסוגל לירות. מעבר לכך, בשלב הראייתי שבו אנו נמצאים, התקהלות של מספר בחורים חמושים, שמיעת קולות ירי בסמוך לכך וירי של אחד מהם בנוכחות העד, מחזקים את עדותו של עד זה במידה מספקת. הנאשם אישר בחקירתו, כי הוא מכיר את העד, אך גם את דבריו האמורים של עד זה שלל באמרתו.
חלקו הראשון של פרט האישום הרביעי, מייחס לנאשם מכירת 65 כדורי M-16 לעד תביעה 5 בתמורה ל-100 ש"ח, כפי שמתאר עד זה באמרתו מיום 17/09/05. הנאשם אישר היכרות עם עד זה, אך שלל את ההפללות שייחס לו.