החלטה בתיק תיק הוצל"פ 12-20467-12-9

עניינה של החלטה זו בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 - ולמעשה: שתי טענות "פרעתי"  - כפי שיובהר להלן.   

1. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: 

א. פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה המבוצע בתיק הוצאה לפועל זה (ת"א 8045/05), ניתן ביום 30.8.2012 בתיק  (כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון).    

ב. צו עיכוב זמני ניתן ביום 7.10.2012 (כבוד השופטת לפין הראל).   

ג. עיכוב הביצוע בוטל ביום 10.12.2012 (השופטת קראי-גירון).  

ד. תיק הוצל"פ זה נפתח ביום 13.12.2012.

ה. ביצוע ההחלטה נושא  סעיף קטן ג עוכב בהחלטה מיום 13.12.2012 (השופטת קראי-גירון).       

ו. ערעור על פסק הדין (ע"א 47902-10-12) נדחה על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כבוד השופטים גריל, וילנר וטאובר) ביום 15.4.2013.                                                 

ז. בקשה לעיכוב ביצוע של פסה"ד נושא סעיף קטן ו נדחתה ביום 27.5.2013.                                                 

ח. 10,000 ש"ח שנדרשו החייבות להפקיד כתנאי לעיכוב הליכים הופקדו בהתאם להחלטתי מיום 23.7.2014 ביום 29.7.2013. מאז ועד עתה מעוכבים ההליכים בתיק, כאשר לאחר החלטתי מיום 8.10.2014 הועלה סכום הפיקדון ששולם על ידי החייבות לסך של 105,612.89 ש"ח.               

 לשם ההקלה והקיצור אפנה בהמשך החלטה זו להליכים הנזכרים לעיל תוך ציון הסעיף בלבד.  

2. טענת ה"פרעתי" הראשונה, תגובת הזוכה, וההצעה לסיום המחלוקת

ביום 23.7.2012 הגישו החייבות בקשה בטענת "פרעתי".

לטענת החייבות נפתח התיק בעת שהיו ההליכים מעוכבים, הואיל וביום 13.12.2012 הושב עיכוב הביצוע על כנו, על פי החלטה ה, אשר ביטלה את החלטה ג.

עוד טענו החייבות, כי ערובות בנקאיות שהופקדו על ידן כתנאי לעיכוב ההליכים נפרעו לאחר שעיכוב ההליכים בוטל, ובכך יש לראות למעשה פירעון של מלוא חיוביהן בפסק הדין.

טענת החייבות העיקרית, ולפיה נפתח התיק עת ניתנה החלטה ה המורה על עיכוב ההליכים, הופרכה בתגובת הזוכה מיום 5.8.2013. הוכח על ידי הזוכה, חד משמעית, כי פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל (ד) קדמה בכמה שעות להחלטה מאותו היום בעניין עיכוב ההליכים (ה), וממילא - בשעה שנפתח התיק לא היו ההליכים מעוכבים.

בהחלטתי, אף היא מיום 5.8.2013, קבעתי:

"בבקשתן טענו החייבות כי מכוח החלטת בית המשפט מיום 13.12.2012, היום שבו נפתח התיק, עוכבו ההליכים, ובעת מתן פסק הדין בערעור מומש העירבון ונפרע למעשה החוב.         

טענת החייבות כי פתיחת התיק הייתה מאוחרת לעיכוב ההליכים, ועל כן התיק "נפתח באיסור", נדחית מינה ובה בתגובת הזוכה, אשר צירפה אסמכתאות מספקות לכך שפתיחת תיק ההוצאה לפועל בלשכה זו ביום 13.12.2012 קדמה להחלטת בית המשפט מאותו היום בנוגע לעיכוב הביצוע.