הקדמה
-
1. עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית הוא שבית המשפט מסיים את מלאכתו ו"קם מכיסאו" עם מתן פסק דין המכריע במחלוקת בין הצדדים. בכך, בא לידי ביטוי העקרון של "גמר המלאכה". עקרון זה בא להבטיח ודאות, יציבות, בטחון משפטי, יעילות וחסכון במשאבים. לעקרון זה יש מעט חריגים, ביניהם סמכות תיקון טעויות טכניות בפסק דין (טעות סופר או פליטת קולמוס); סמכות לשנות את פסק הדין ביום מתן פסק הדין וכל עוד "לא קם בית המשפט מכיסאו"; וסמכות רשם הוצאה לפועל לבקש הבהרת פסק הדין לשם ביצועו (ר' ע"א 9085/00
שטרית אברהם נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5), 462, 475).
2. הבקשה שלפני מעלה במישור העקרוני את השאלה מתי יעשה רשם ההוצאה לפועל שימוש בסמכות המוענקת לו על פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 וידרוש מבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, הבהרת פסק דין לשם ביצועו.
רקע והליכים קודמים
-
3. כנגד החייבת, מועצה מקומית ********, נפתח ביום 04.06.2010 בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת תיק איחוד מס' 10-99832-10-3 (להלן -
תיק האיחוד הראשון).
4. במשך תקופה ארוכה לא עמדה החייבת בצו התשלומים שנקבע לה ובשל כך ניתנו לחייבת התראות ואורכות לשלם פיגוריה ולעמוד בצו התשלומים, אך לשווא, ובהחלטתי מיום 01.06.2012 הוריתי על פיזור תיק האיחוד הראשון אשר כלל בעת הפיזור 166 תיקים וסכום החוב הכולל בו עמד על 20,858,988 ש"ח.
5. ביום 26.06.2012 הגישה החייבת "בקשה דחופה להחייאת תיק האיחוד" אשר נדחתה על ידי בהחלטה מפורשת. מאוחר יותר, הגישה החייבת בתיק פרטני 10-05762-02-5 בקשה חדשה לאיחוד תיקים וביום 07.08.2012 הוריתי על הקמת תיק איחוד "שני" לחייבת בכפוף לתשלום חד פעמי של מליון ש"ח.
באותה החלטה קבעתי לחייבת צו תשלומים מדורג לפיו היה עליה לשלם צו תשלומים זמני של 1.5% מסך חובותיה
החל מיום 05/09/2012 ובכל 05 לחודש שאחריו, והוריתי כי צו התשלומים יוגדל החל מיום 05/01/2013 ל- 3% מסך חובותיה של החייבת.
החייבת שילמה את הסך של מליון ש"ח בהתאם להחלטתי הנ"ל, וביום 21.08.2012 נפתח לה תיק איחוד חדש מס' 10-99791-12-5 בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת (להלן -
תיק האיחוד השני).
6. ביום 23.08.2012 הגישה החייבת בקשה לביטול עיקולים שהוטלו בתיקים הפרטניים הכלולים בתיק האיחוד השני, על חשבונה בבנק דקסיה.
בהחלטתי מיום 25.08.2012, דחיתי את בקשת החייבת מנימוקים שונים לרבות אי תשלום צו התשלומים הראשון בתיק. באותה החלטה ציינתי כי
"אין בזמן הקצר אשר חלף בין מועד תשלום הסך של מליון ש"ח ועד למועד זה בכדי ללמד על כך שלא קיימת סכנה שהחייבת לא תשלם בעתיד את חובה בתיק".
ביום 03.09.2012 הגישה החייבת בקשה למתן אורכה להפקדת כספים במסגרת תיק האיחוד ב- 30 יום כך שהתשלום הראשון יבוצע ב- 05.10.2012 במקום 05.09.2012. החייבת ציינה בבקשתה כי הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתי הנ"ל מיום 25.08.2012. בהחלטתי בבקשת החייבת מיום 11.09.2012 קבעתי בין היתר כי
"לאחר שבחנתי את בקשת החייבת וערכתי איזון בין זכויות החייבת לזכויות הנושים השונים, ונוכח הגשת בקשת רשות ערעור, ולפנים משורת הדין, הנני דוחה את מועד צו התשלומים הראשון בתיק ליום 27.09.2012. .........".
- ביום 24.09.2012 התקיים דיון בבית משפט השלום בנצרת בבקשת רשות ערעור על החלטתי במסגרת ת.א. 10251/12. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמות ובהתאמה נתן כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן את ההחלטה הבאה (להלן -
ההחלטה נשוא ההבהרה):
"הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שאני מבטל את העיקולים שניתנו במסגרת תיק הוצאה לפועל ....
התשלום הראשון שנקבע בהחלטת כב' הרשם נשוא הערעור ליום 05.09.2012 יידחה ליום 05.10.2012".
- ביום 28.11.2012 הגישה החייבת בקשה לביטול עיקולים וטענה כי אין לה פיגורים בתיק האיחוד. החייבת ציינה בבקשתה כי היא משלמת לפי צו התשלומים בתיק אשר נדחה בחודש שלם בעקבות הערעור והחלטת כב' השופט סרחאן מיום 24.09.2012.
בהחלטתי בתיק באותו יום ציינתי את הדברים הבאים:
"עיון בהחלטה בערעור מיום 24.09.2012 מראה כי מועד "התשלום הראשון" הוא שנדחה, ואין להסיק מכך ששאר התשלומים נדחו גם הם. באותה החלטה נשוא הערעור נרשם מפורשות ש"התשלום הראשון שנקבע בהחלטת כב' הרשם נשוא הערעור ליום 05.09.2012 יידחה ליום 05.10.2012", ובעניין זה ההחלטה ברורה".
- בעקבות החלטתי הנ"ל, הגישה החייבת לבית משפט השלום בנצרת בקשה להבהרת החלטתו, וכב' השופט הבכיר סרחאן דחה ובצדק בהחלטתו מיום 10.12.2012 את בקשת החייבת משלא פעלה בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל בעניין הבהרת פסק הדין מאחר ובית המשפט "קם מכיסאו". לאור זאת, הגישה החייבת ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להפנייתה לקבלת הבהרה של ההחלטה מיום 24.09.2012.