החלטה בתיק תיק הוצל"פ 03-16948-04-3

בפני בקשת החייבת בטענת "פרעתי".                            

עובדות                                                     

1. ביום 23 בפברואר 2004 נפתח ע"י הזוכה כנגד החייבת תיק הוצל"פ מספר 0309317049, למימוש משכנתא אשר נרשמה על זכויות החייבת (בין היתר) על זכויותיה במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 6122, הנמצאים ברח' רבי עקיבא 11 בני ברק (להלן - "תיק המשכנתא" / "המקרקעין" בהתאמה).  עוה"ד צנטלר מונה במסגרת תיק המשכנתא ככונס נכסים למימוש המשכון שנרשם כאמור על זכויות החייבת ואחרים במקרקעין.     

2. ביום 22 ביוני 2004 נפתח תיק ההוצאה לפועל דנן, לביצוע פסק דין הכספי, אשר ניתן לטובת הזוכה וכנגד החייבת, ביום 25 במאי 2004, ע"י כב' בית משפט השלום בירושלים ת.א 5057/04. במסגרת  ההליכים בתיק, הוטל עיקול על זכויות החייבת במקרקעין.

3. ביום 21 ביולי 2004 הוגשה על ידי החייבת המרצת פתיחה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו למתן פסק דין הצהרתי לביטול המשכנתא הרשומה על המקרקעין.  במסגרת ההליך האמור, ניתן לבקשת החייבת צו לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא על זכויותיה.   

4. ביום 20.09.04, ניתן צו למינוי עוה"ד צנטלר ככונס נכסים במסגרת התיק דנן למימוש העיקול שנרשם כאמור על זכויות החייבת במקרקעין, וביום 07.03.05, אושר מכר זכויות החייבת במסגרת התיק דנן.                                                      

5. המקרקעין מומשו באופן הבא: אושר מכר המקרקעין לקונה; מכר זכויותיה של החייבת בוצע באמצעות תיק זה מכח מימוש העיקול על זכויותיה במקרקעין (שכן על מימוש זכויותיה מכח המשכנתא הוחל צו עיכוב הליכים ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א), ומכר זכויותיהם של יתר בעלי הזכויות במקרקעין אושר במסגרת תיק המשכנתא. במסגרת הבקשה לאישור מכר, הבהיר כונס הנכסים כי חלקה של החייבת בנכס יימכר במסגרת התיק דנן, כאשר אם תוכרז המשכנתא על זכויותיה כבטלה, תיזקף התמורה ע"ח החוב נשוא התיק דנן, ואילו אם תדחה המרצת הפתיחה תזקף התמורה ע"ח החוב בתיק המשכנתא.                  

6. עפ"י דיווחי הכונס בתיקים, עד ליום 02.10.05 הועברה לידו מלוא התמורה בעד הנכס, בסך 765,000 דולר, כאשר חלקה של החייבת בתמורה עמד עד 37.5% מן הסכום האמור. לכן והואיל ובעניינה של החייבת הוטל צו מניעה, ניהל כונס הנכסים הנהלת חשבונות נפרדת בכל הנוגע לחלקה בתמורה. עפ"י דו"ח הכונס מיום 19.12.05, ביום 02.10.05 הוחזקו בקופת הכונס 1,139,729 ש"ח +18,750 דולר, אשר היוו חלקה של החייבת בתמורה.                                

7. ביום 26.10.05, נחתם צו לאישור העברה עפ"י סעיף 34 א' לחוק המכר במקרקעין, במסגרת תיק המשכנתא, אשר במסגרתו אושר גם העברת זכויות החייבת במסגרת מימוש העיקול על זכויותיה. עוד עפ"י דוחות הכונס, ביום 10.10.05, הועבר סך 1,300,000 לזוכה בתיק המשכנתא, מתוך חלקם של יתר החייבים בממכר, ואילו חלקה של החייבת המשיך להיות מוחזק בידיו.                            

8. בדו"ח כונס אשר הוגש בתיק דנן, ביום 27.03.06, נכתב כי למכר הנכס נפתח חשבון נאמנות, אליו נכנסו תקבולי המכירה וממנו שולמו ההוצאות והמיסים השונים. הריבית על הכספים המוחזקים נזקפה לחשבון וממנו גם שולמו דמי הניהול של החשבון. הובהר במסגרת הדו"ח, כי כספי התמורה בגין חלקה של החייבת בממכר מוחזקים בחשבון הנאמנות וזאת עד למתן הכרעת ביהמ"ש המחוזי בהמרצת הפתיחה ובעטיו של צו המניעה שניתן בהליך האמור. עוד דווח, כי מלוא חלקם בתמורה של יתר החייבים בתיק המשכנתא, אשר בעניינים לא הוטל עיכוב הליכים, הועבר לידי הזוכה. ביום הגשת הדו"ח האמור, הוחזקו ע"י הכונס 900,115 ש"ח +18,750 דולר, המהווים חלקה של החייבת בתמורה.                             

9. עפ"י החלטת כב' הרשמת אבמן-מולר בנומרטור ט041347115ט, הומצא הדו"ח לתגובת החייבת, בתוך 7 ימים, אולם תגובה כאמור לא נמסרה.                                                      

10. ביום 2 באוגוסט 2007 ניתן פסק הדין הצהרתי בבית המשפט המחוזי, אשר הצהיר על בטלות המשכנתא שנרשמה על זכויות החייבת במקרקעין. אף שהגיש הזוכה בתיק המשכנתא ערעור לביהמ"ש העליון על פסק הדין, לא נתבקש עיכוב ביצוע.                         
11.  על כן, ביום 24 בדצמבר 2007 העביר כונס הנכסים את סכום כספי התמורה בסך של 1,037,047 ש"ח אשר הוחזקו בקופת הכינוס, לידי הזוכה בתיק דנן, ובתיק בוצעה הקטנת חוב בתיק האמור.     

טענות הצדדים                                               

טענות החייבת                                               

12. לטענת החייבת היה על כונס הנכסים להעביר אל הבנק את כספי התמורה בתאריך 02 באוקטובר 2005, כאשר יתרת החוב בתיק דנן עמדה ע"ס 783,801 ש"ח ולא להחזיק בידיו את התמורה עד למתן פסק הדין במסגרת המרצת הפתיחה, וכי לו היה נעשה כאמור, היה נותר לזכות החייבת סך של 196,173 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 02.10.05.                                                  

13. החייבת טוענת, כי הואיל והזוכה הגיש הבקשה להקטנת חוב רק  בשנת 2007, תפח החוב, וכך אף נותרה לחייבת יתרת חוב כלפי הזוכה וזאת לאחר תשלום סך 1,037,427 ש"ח.                         

14. לטענתה החייבת, כפי שהובאה במסגרת תשובתה לתגובת הזוכה  לבקשה בטענת "פרעתי", משהוכרזה המשכנתא כבטלה מדעיקרא, ומשלחייבת היה חוב נוסף כלפי הזוכה יש לזקוף כל תקבול שהתקבל ע"י כונס הנכסים לטובת חובה של החייבת במועד קבלת כל תקבול ותקבול. עוד טען ב"כ החייבת, כי לחייבת היה הסדר דיוני עם הזוכה ברוח הדברים הללו. לעניין זה, מפנה ב"כ החייבת לדו"ח כונס הנכסים מיום 16.12.07, ובפרט לסעיף 3 בו, במסגרתו נכתב כי מתנהלת הנהלת חשבונות נפרדת עבור חלקה של החייבת בתמורה , כך שאם תתקבל תביעת החייבת ייזקף הסכום לטובת חובה האישי, נשוא התיק דנן, ובאם תדחה תזקף לזכות החוב בתיק המשכנתא.          

15. במסגרת הדיון שהתקיים בפני, הצביע ב"כ החייבת על העובדה כי הזוכה בשני התיקים הרלוונטיים הוא אותו זוכה וב"כ הזוכה מונה בשני התיקים ככונס נכסים, כך שלמעשה כונס הנכסים פעל מטעם הזוכה. לכן,  לטענתו היה על כונס הנכסים להעביר הכספים לידי הזוכה, כבר באוקטובר 2005, וזאת על חשבון החוב בתיק דנן, ולאחר מתן פסק הדין - ככל שהייתה נדחית המרצת הפתיחה, ניתן היה לבצע התחשבנות בהתאם. לטענת ב"כ החייבת, התנהלו הזוכה ובא כוחו בחוסר תום לב, עת החזיקו את הכספים בחשבון נאמנות ונתנו לחוב בתיק דנן לתפוח, בה בעת שהיה ברור שהכספים יגיעו בסופו של דבר לידי הזוכה, מכח חוב זה או אחר של החייבת כלפיו.