תו"ב
בית משפט השלום בקריות
|
38775-10-12
22/02/2014
|
בפני השופט:
מוחמד עלי
|
| - נגד - |
התובע:
הועדה המקומית לתכנון ולבניה מעלה הגליל
|
הנתבע:
פרדי קרייף
|
| החלטה |
בפני בקשת הנאשם להארכת המועד לביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר הדין.
1. נגד הנאשם הוגש בתיק זה כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין הטעונים היתר ללא היתר ובסטייה מהיתר, לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). בכתב האישום תוארה הבניה שבוצעה על ידי הנאשם כלהלן: מבנה עץ ומרפסת מקורה התחומה בגדר עץ, בשטח של כ- 40 מ"ר; בניית בריכת שחיה בשטח כולל של כ- 20 מ"ר.
2. ביום 17.2.2013 ניתן גזר דין לאחר שהנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, והוטלו עליו עונשים שונים. בגזר הדין ניתן צו הריסה (להלן: הצו) לפיו המבנים מושא כתב האישום ייהרסו. ביצוע הצו עוכב למשך 12 חודשים.
3. בבקשתו דנן מבקש הנאשם להורות על עיכוב ביצוע הצו לתקופה נוספת של 12 חודשים. הנאשם טען בבקשתו כי הוא פנה למאשימה, שהפנתה את הטיפול בבקשה לוועדה המחוזית. לתמיכה בטענותיו, צירף הנאשם החלטת המאשימה מיום 2.1.2014, וכן מכתב של אדריכלית שהוא שכר את שירותיה, בו פורטו הפעולות שננקטו והצפי המתוכנן להמשך הטיפול בבקשה לקבלת היתר.
4. בהתאם להחלטתי מיום 19.1.2014 הבקשה הועברה לתגובת המאשימה, שלא הגישה תגובה.
5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושקלתי את טענות הצדדים ומאחר ולא ראיתי לקיים דיון במעמד הצדדים (ראו תקנה 4 ל תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008) אני סבור כי דין הבקשה להתקבל. אביא את נימוקיי:
6. הבסיס המשפטי לבקשת הנאשם מצוי בסעיף 207 לחוק התכנון והבניה הקובע כהאי לישנא: " בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".
7. ברע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה אונו, פ"ד נו (3) (29.4.2007) (להלן: פרשת סבן) נקבע כי בבוא בית המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה יביא במניין שיקוליו את אינטרס הפרט ואת אינטרס הכלל, תוך שבית המשפט עושה "איזון לשעה" בין הצורך לעמוד על קיומו של החוק ובין צרכיו של הפרט. בהקשר זה ראו גם רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית ת"א יפו פ"ד נא (4) 625 (להלן: פרשת בן חור). בפרשת סבן צוינו דברים אלה, שראוי כי נשים אותם לנגד עיננו בדיון בבקשות כגון אלה:
"תופעה תדירה היא שבית-משפט נותן ארכה לביצועו של צו הריסה מקום שעבריין-הבנייה יכול שיזכה בהיתר בנייה, ואולם לא רק כך ניתנת ארכה לעבריין-בנייה. אכן, מגוון המקרים רב הוא. סמכותו זו של בית-המשפט זכתה להדגש-יתר בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43) שעה שבית-המשפט זכה מפורשות בסמכות רב-פעמית לקבוע מועדים להריסת מבנה עבריין, על יסוד הנחה שעניינו של המבקש ארכה יישקל מעת לעת על-פי מצב הדברים - מאזן האינטרסים, בלשוננו - שיהיה בעת הידון הבקשה למתן ארכה נוספת"
ובהמשך:
"בית-המשפט אמור ליתן ארכה לעבריין-בנייה "אם ראה טעם לעשות כן", וטעם פירושו "טעם טוב".
8. ומהו "טעם טוב"? המבחן העיקרי להפעלת שיקול הדעת במסגרת עריכת האיזונים האמורים, עניינו בסיכויים לכך כי המבנה שלגביו ניתן צו ההריסה יזכה בהכשר ופרק הזמן הדרוש לכך. ראו: ע"פ 917/85 נימר נימר נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה ([פורסם בנבו], 9.3.2004). כמובן שעל העותר להפעיל את הסמכות שבסעיף 207 לחוק התכנון והבניה להביא לבית המשפט טיעונים הנתמכים בראיות, שיש בהם כדי להצביע על "טעם טוב" לתת ארכה כמבוקש על ידו.
9. הנאשם צירף החלטת המאשימה מיום 2.1.2014, לפיה הבקשה שהוגשה על ידו להסדרת הבניה הבלתי חוקית נדחתה. מעיון בנימוקי הדחייה עולה כי בדרך להכשרת הבניה קשיים תכנונים לא פשוטים. בין היתר צוין בהחלטה כי: "הועדה אינה רואה כל הצדקה לגרוע שטחים הללו [שטחים ציבוריים- שצ"פים ושפ"פים) על ידי אדם פרטי לטובת הסדרת עבירות בנייה שבוצעו על ידו".
10. מנגד, לבקשה צורף מכתב של האדריכלית ששכר הנאשם לטפל בהכשרת הבניה, שנושא תאריך 9.1.2014, בו צוין כי התכנית הועברה לוועדה המחוזית וכי על פי ניסיונה נדרשת כשנה "מהרגע שהוועדה המחוזית מקבלת את התכניות ועד לתוקף". כאמור, המאשימה לא הגישה תגובה וכל שעומד בפניי, דברי האדריכלית כי "התכנית תואמה והומלצה על ידי ועד המושב וקיבלה הסכמת [...] המועצה המקומית מעלה יוסף".
11. בנסיבות אלה, על מנת לתת בידי הנאשם אפשרות להסדיר את הבניה הבלתי חוקית ובשים לב לאופק התכנוני כעולה מהמכתב הנ"ל, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה למשך 12 חודשים מיום 17.2.2014.
המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ד, 22 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.