לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת ביום 30.8.10 לאחר שכתב ההגנה שהוגש מטעמה נמחק בשל אי קיום צווים והחלטות של בית המשפט.
הרקע לבקשה
1. השתלשלות העניינים בתיק זה חריגה במיוחד מבחינת התנהלותה של המבקשת, המחדלים הרבים שדבקו בהתנהלות זו והזלזול הבוטה שהפגינה כלפי בית המשפט, המועדים וההחלטות שניתנו על ידו.
2. נגד המבקשת ניתנו שלושה פסקי דין ; שניים מהם בוטלו והשלישי עומד בבסיס הבקשה דנן. פסק הדין הראשון ניתן ביום 6.7.09 לאחר שהמבקשת והנתבע הנוסף, בנה צחי כהן (להלן: "הנתבעים"), לא נענו לצו להשיב על שאלון. בעקבות מתן פסק הדין, הוגשה בקשה לביטולו. בהחלטה מיום 17.9.09 ציינתי, כי על אף ארכות רבות שניתנו לנתבעים, הם לא השיבו לשאלון ובשל כך נאלצו התובעים להגיש בקשה למחיקת כתב הגנתם ומתן פסק דין בהעדר. גם לאחר הגשת הבקשה למחיקת כתב ההגנה, ניתנו לנתבעים ארכות נוספות לקיים אחר הצו, אך הם לא עשו כן. בשל כך הגישו התובעים בקשות נוספות למחיקת כתב ההגנה ולמתן פסק דין בהעדר. הנתבעים ביקשו שוב ארכות, בקשותיהם נענו ואף על פי כן הם לא השיבו לשאלונים. בעקבות זאת, הגישו התובעים בקשה נוספת למחיקת כתב ההגנה, הבקשה הועברה שוב לתגובת המבקשת והנתבע הנוסף, אך הפעם הם בחרו שלא להגיב עליה. לאור המחדלים כמתואר לעיל ובהעדר תגובה לבקשה, נמחק כתב הגנה שהוגש על ידי הנתבעים וניתן נגדם פסק דין אשר מקבל את התביעה. על אף מחדליהם הרבים של המבקשים כמתואר לעיל, ביטלתי את פסק הדין, חייבתי את המבקשת והנתבע הנוסף בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וקבעתי את התיק לישיבת הוכחות וסיכומים בעל פה ליום 26.1.10.
3. גם לאחר ביטול פסק הדין, הנתבעים לא מסרו לתובעים תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים, על אף קיומו של צו למתן תצהירים כאמור. בשל כך, הגישו התובעים שוב בקשה למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים ולמתן פסק דין בהעדר נגדם. גם בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעים ונמסרה להם ביום 7.12.09, אך הם בחרו להתעלם ממנה, לא הגישו תגובה לבקשה ולא ביקשו הארכת מועד למתן תצהיר תשובות ותצהיר גילוי מסמכים. על יסוד האמור בבקשה ובהעדר תגובה מטעם הנתבעים, הוריתי על מחיקת כתב הגנתם, ונתתי נגדם פסק דין המחייב אותם, בין היתר, לשלם לתובעים סכום של 59,575 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
4.
התובעים לא השלימו עם פסק הדין מאחר שלא נפסק להם מלוא סכום התביעה ולפיכך הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. הנתבעים לא התייצבו לדיון בערעור על אף שהוזמנו כדין ובשל כך, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור בהעדר הופעה, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, על מנת לתת פסק דין על סמך התביעה, או לנמק מדוע אין לתת פסק דין כאמור.
5. בעקבות החזרת הדיון לבית משפט השלום, שבתי ובחנתי את הבקשה למתן פסק דין ואת תצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם התובעים. על יסוד הנטען בבקשה, בכתב התביעה ובתצהירי התובעים, ניתן על ידי פסק דין מיום 30.8.10, אשר מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
גם הפעם הגישו התובעים ערעור על פסק הדין, בטענה כי בית משפט זה לא פסק להם מלוא סכום התביעה. הנתבעים שוב לא התייצבו לדיון בבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, ובהמלצת ההרכב שישב בדין, חזרו בהם התובעים מהערעור וערעורם נמחק.
6. פסק הדין מיום 30.8.10 עומד, כאמור, בבסיס הבקשה דנן.
7. מחדלי המבקשת נמשכו גם לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, המבקשת לא העבירה את הבקשות לביטול פסק דין ולעיכוב ביצועו לתובעים, ובשל כך נאלצו התובעים להגיש לבית המשפט בקשה לדחיית הבקשות על הסף מהטעם שהמבקשת לא המציאה להם עותקים מהבקשות. בהחלטה מיום 19.6.11 הוריתי למבקשת למסור עותק מהבקשה לביטול פסק הדין ועותק מהבקשה לעיכוב ביצוע לידי המשיבים באופן מיידי, ולהמציא לתיק בית המשפט אישור על ביצוע המסירה עד 26.6.11. עוד ציינתי בהחלטה, כי אם לא יוגש אישור מסירה כאמור, אורה על מחיקת שתי הבקשות.
על אף שההחלטה נמסרה לידי ב"כ המבקשת ביום 30.6.11, המבקשת לא פעלה בהתאם לאמור בה, לא מסרה עותק מהבקשות לידי התובעים ולא הגישה אישור מסירה כנדרש. לאור האמור, ולאור מחדליה המתמשכים של המבקשת, הוריתי בהחלטה מיום 10.7.11 על מחיקת שתי הבקשות - הבקשה לביטול פסק הדין והבקשה לעיכובו.
טענות הצדדים
8. בבקשה לביטול פסק הדין טענה המבקשת, כי היא ידעה על קיומו של פסק הדין רק בחודש 5/2011, זאת כאשר קיבלה הודעה על עיקול רכבה. לעניין הסיבה העומדת מאחורי מחדליה טוענת המבקשת, כי הבקשות שהגישו התובעים, כפי שתואר בהרחבה לעיל, והחלטות בית המשפט באותן בקשות הומצאו לעו"ד פנינה ולרי, אשר ייצגה אותה בעבר. לטענתה, עו"ד ולרי לא יידעה אותה בהליכים המתנהלים בתיק ולכן היא לא יכולה היתה לקיים אחר ההחלטות והצווים שניתנו. לעניין סיכוי ההגנה טענה המבקשת, כי התביעה הוגשה נגדה על סמך כתב ערבות, עליו נטען כי היא חתמה, לשאת בחובות צחי כהן הנובעים מחוזה השכירות שנחתם בינו לבין התובעים. לטענתה, היא לא חתמה על שום כתב ערבות, והחתימה על כתב הערבות שצורף לכתב התביעה, ושמתיימרת להיות חתימתה, זוייפה.
לעניין אי המצאת עותק מהבקשה לביטול פסק הדין והבקשה לעיכובו לידי התובעים טענה המבקשת, כי בהחלטה מיום 13.6.11 בה הוריתי על העברת הבקשות לתגובת התובעים, היא לא נדרשה להמציא את הבקשות לתובעים ולהציג אישור מסירה, כך שההחלטה מיום 19.6.11 בה היא נדרשה לעשות כן סותרת את ההחלטה הקודמת. מכל מקום, כך נטען, המבקשת עשתה מאמצים רבים להמצאת הבקשות לידי התובעים במועד, אך לא הצליחה.
9. התובעים טענו, כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין חלף זה מכבר, ועל כן יש למחוק את הבקשה על הסף מאחר שלא הוגשה בקשה להארכת מועד והמועד להגשת הבקשה לא הוארך. הם הוסיפו, כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין הוא מועד שנקבע בחיקוק ועל כן רשאי בית המשפט להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו. לטענתם, המבקשת קיבלה את פסק הדין ביום 6.9.10, ועל כן היה עליה להגיש את הבקשה עד 6.10.10, לכל המאוחר. מאחר שהבקשה לא הוגשה במועד ולא הוגשה בקשה להארכת מועד, דין הבקשה להימחק על הסף. לגופו של עניין טענו התובעים, כי המבקשת ובנה הפגינו זלזול בוטה ומתמשך בהחלטות ובצווים שניתנו, ועל כן אין להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין.
דיון והכרעה
10. תיארתי באריכות בפרק "הרקע לבקשה" את השתלשלות העניינים בתיק זה כדי לעמוד על המחדלים הרבים שדבקו בהתנהלות הנתבעים, לרבות המבקשת. כפי שתואר בהרחבה לעיל, כבר מתחילת שנת 2009 מנסים התובעים לקדם את הדיון בתיק, ומנגד הנתבעים עושים כל שניתן כדי לעכב את הדיון בתיק ולמנוע כל התקדמות בו. לנתבעים ניתן פרק זמן של יותר משנה וחצי כדי לקיים אחר ההליכים המקדמיים, אך הם בחרו להתעלם באופן בוטה מהחלטות בית המשפט, לא מילאו אחר הצווים למתן תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים. לנתבעים ניתנו ארכות רבות לקיים אחר הצווים וההחלטות, אך אלה בחרו שלא לנצלן. המבקשת אף בחרה, לאחר חודשים רבים של הפרת הצווים, שלא להגיב לבקשות למחיקת כתב ההגנה שהוגש מטעמה ולא הותירה בפני בית המשפט ברירה, אלא למחוק את כתב הגנתה ולתת פסק דין נגדה.
כפי שתואר לעיל, פסק הדין הראשון שניתן נגד המבקשת בוטל על אף מחדליה הרבים, אך גם לאחר מכן המחדלים נמשכו, המבקשת לא צייתה להחלטות, לא עמדה במועדים, לא הגיבה לבקשות ובעצם זלזלה והתעלמה מכל אלה, כאילו ההליך המשפטי כלל לא מעניין אותה. המבקשת אף לא התייצבה לדיונים בבית המשפט המחוזי, לא הגיבה לערעורים שהוגשו על ידי התובעים, והתעלמה גם מההליך שם.
11. המגמה לא השתנתה גם לאחר הגשת הבקשות לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצועו ; המבקשת לא פעלה בהתאם לתקנות ולא מסרה עותקים מהבקשות לתובעים. בשל כך נאלצו התובעים להגיש בקשה למחיקת הבקשות על הסף. בעקבות הגשת הבקשה ניתנה על ידי החלטה מיום 19.6.11 המורה למבקשת באופן מפורש למסור את הבקשות לתובעים ולהמציא לתיק בית המשפט אישור מסירה. גם החלטה זו לא קיימה המבקשת, עובדה שהביאה למחיקת הבקשות.