תא"ק
בית משפט השלום טבריה
|
57102-05-11
05/02/2013
|
בפני השופט:
ברכה לכמן רשמת
|
| - נגד - |
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
|
הנתבע:
1. מוחמד אבו ג'נב
2. עטאף אבו ג'נב
|
| החלטה |
התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים על סך 60,109 ש"ח.
התביעה מסתמכת על הסכם הלוואה מיום 1/7/97 שנטלו הנתבעים מהתובע על סך 37,500 ש"ח (להלן: "ההסכם").
לטענת התובע, הנתבעים לא פרעו סכומי כסף שהיו חייבים לתובע מכוח ההסכם ולא פעלו לרשום זכויות חכירה בנכס על שמם במינהל מקרקעי ישראל ובכך מנעו מהתובע לממש את הנכס שהוצע כבטוחה להלוואה.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, נתמכת בתצהיר, ולאור היריעה הקצרה של העובדות הנטענות, הן יובאו לשם הנוחות בשלמות, כפי שנטענו בתצהיר:
"1. אנו מצהירים כי בחודש יולי 1997 קיבלנו מהתובע הלוואה בסך של 37,500 ש"ח בלבד ומאז שילמנו סכומים גדולים ע"ח ההלוואה הנ"ל בהתאם לדרישות השונות של התובע.
2. אנו מצהירים כי שילמנו את כל החוב בגין ההלוואה הנ"ל ולא נותרנו חייבים מאומה למשיב.
3. כמו כן אנו מצהירים כי חלה התיישנות על החוב הנ"ל מאחר ועברו 7 שנים מיום מועד פרעונו.
4. אנו מצהירים כי ביום 13/4/11 קיבלנו מכתב התראה ממחלקת גביית משכנתא מטעם התובע עם ציון סכום החוב בהלוואה הנ"ל נכון ליום 1/4/11 בסך של 62,623.92 בלבד.
5. אנו מצהירים כי המכתב הנ"ל מיום 13/4/11 סותר את הפירוט אשר צורף לכתב התביעה ואשר מעמיד את חוב המבקשים ע"ס 62,084 ש"ח סכום שאינו ריאלי ואינו הגיוני בהתחשב בסכום ההלוואה המקורי ובהתחשב בסכומים הגדולים אשר שולמו ע"י המבקשים ע"ח ההלוואה ובמיוחד בתקופה האחרונה.
6. אנו מצהירים כי לא צורף לכתב התביעה פירוט לתשלומים אשר שולמו על ידינו על חשבון ההלוואה נשוא התביעה הנ"ל."
המצהיר נחקר על תצהירו ובתום בחקירה ביקשו ב"כ הצדדים אורכה של 60 יום לבדיקת האפשרות להגיש בקשה לוועדה הבין משרדית ולבדיקת דף התשלומים של ההלוואה. עוד הסכימו ב"כ הצדדים, ככל שלא יגיעו להסכמות, יוגשו סיכומים בבקשת רשות להתגונן.
ביום 15/4/12, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב ולאחר שהנתבעים לא הגישו את הסיכומים מטעמם במועד שנקבע, ניתן כנגדם פסק דין ביום 5/6/12 שבוטל ביום 4/8/12 וניתנה החלטה חוזרת להגשת סיכומים.
הצדדים הגישו סיכומים מטעמם לתיק בית המשפט, ומכאן ההחלטה.
ההלכה הנוהגת בבקשה למתן רשות להתגונן, שהגנה אפשרית, ולו בדוחק, המועלית ע"י הנתבע ולא נסתרה בחקירתו תקנה לנתבע רשות להתגונן. טענה שאיננה מהווה הגנה, גם אם לא נחקר הנתבע עליה, איננה מקנה רשות להגן. עוד נקבע כהלכה פסוקה כי מי שמבקש להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר איננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, ואין הנתבע יוצא חובתו בהעלאת טענות סתמיות, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו (ראה ע"א 248/89
החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ'
Warner Home Video (Ltd) U.K. פ"מ מו(2) 273).
במסגרת החקירה הנגדית, נחקר נתבע מספר 1 על תצהירו. מהחקירה התברר כי לנתבעים היו בעיות בתשלומי החזר ההלוואה כבר מתחילת קבלת ההלוואה וגם אחרי הסדר פריסה לא עמדו הנתבעים בתשלומים השוטפים:
ש:במשך השנים היו לך בעיות בתשלומים כבר מתחילת ההלוואה
ת: נכון, חזרו הוראות קבע. היתה לי בעיה. קבלתי מכה בגב וקבלתי הבטחת הכנסה.
ש: בשנת 2008 היה לך חוב פיגורים מאוד גבוה והגשת בקשה לעזור לך בפריסה.
ת: נכון