תא"ק
בית משפט השלום בבאר שבע
|
50040-03-11
08/11/2012
|
בפני השופט:
יניב בוקר
|
| - נגד - |
התובע:
חגי בר-און
|
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשתו של המבקש כי אורה על הארכת המועד להגשת בקשה מטעמו לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בתיק זה, בהעדר הגנה, ביום 23/5/2011.
לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, בתגובת המשיב, בתשובה, בחקירתו של המבקש בפני ביום 17/6/2012 ובסיכומי טענות הצדדים שהוגשו בכתב, הגעתי למסקנה כי דין בקשתו להידחות.
אין חולק כי המבקש קיבל לידיו את האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל שנועד לביצועו של פסק הדין, לכל המאוחר, בחודש
9/11 (סע' 12 לתצהיר המבקש).
למרות זאת, הגיש בקשתו זו להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין רק ביום
13/3/2012.
המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין קבוע בחיקוק (תקנות 201 ו-214 לתקסד"א) והמבקש להאריכו נדרש להציג טעם מיוחד.
כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00
ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:
"
טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.
טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש
. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.
אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.
אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.
שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה
". (ההדגשה שלי - י.ב.).
אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך בערכאה ראשונה שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.
"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".
(בש"א (שלום עכ') 3163/06
פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).
ברם, בשני המקרים המדובר בטעם
מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור.
שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, כווקטורים, במקרה שלפנינו, לכיוונים מנוגדים:
"מקום ש
עוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום שבו נתן בעל
-הדין הודעה לבעל
-הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף.
ההודעה שללה את צפייתו של בעל
-הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאל). במקרים אחרים יגבר האינטרס של בעל
-הדין הטועה על הציפייה משום שציפייה כזו לא התגבשה, למשל עקב טעות דומה של בעל
-הדין האחר (בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל.
לעתים חשיבות האינטרס של בעל
-הדין הטועה תכתיב את התוצאה. " (בש"א 6708/00
אהרון נגד אהרון, פ"ד נ"ד (4) 702).
יש להזכיר בעניין זה גם את החלטתה של כב' הש' דורנר ברע"א 3588/00
אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה, דינים עליון 2000 (10) 34:
"
ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על-פי תקנות סדרי-הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן
מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר
המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו.". (ההדגשות שלי - י.ב.)