בפני בקשת רשות להגן אשר הוגשה מפני תביעה בסדר דין מקוצר ובמסגרתה עותרת המבקשת למחיקת התביעה על הסף, למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.
העובדות הרלוונטיות
1. המשיב הינו תאגיד העוסק בעסקי בנקאות. המבקשת הינה לקוחה של המשיב, על שמה מנוהל חשבון מספר -----(להלן:
"החשבון") בסניף קסם של המשיב.
2. בכתב התביעה נטען כי המבקשת לא עמדה בהתחייבותה לפרוע את החוב אשר נוצר בחשבון ויתרת החוב מסתכמת, ליום 28.2.11, בסך של 92,795.83 ש"ח. במקור הוגשה התביעה על סך של 43,412.60 ש"ח אולם בבקשה לתיקון כתב התביעה טען המשיב כי בינתיים חולטה ערבות בנקאית אשר הועמדה לטובת המבקשת ולפיכך גדלה יתרת החוב בחשבון והתביעה תוקנה בהתאם.
טענות המבקשת וההליך
3. לטענת המבקשת, היא לא נטלה כלל אשראי מהמשיב, לא נטלה הלוואה ולא חייבת מאום למשיב. לכתב התביעה לא צורפו מסמכי פתיחת החשבון במלואם ולא צורפו דפי חשבון המעידים על אופן היווצרות החוב הנתבע ואף לא אודות חילוט הערבות. לפיכך, טוענת המבקשת שיש למחוק את התביעה על הסף בהיותה משוללת יסוד.
4. לחילופין, טוענת המבקשת כי נספח 1 לתביעה (מסמכי פתיחת החשבון) כולל את העמוד הראשון והעמוד האחרון בלבד של ההסכם, נספח 2 לתביעה (אישור שיעורי ריביות המשיב) נעדר זיקה למבקשת ונספח 3 לתביעה (תדפיס יתרת החוב בחשבון) איננו חתום ואיננו תואם את סכום התביעה. לפיכך, טוענת המבקשת שהתביעה איננה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר ויש למחוק את כותרת התביעה.
5. לחילופי חילופין, עותרת המבקשת לקבלת רשות להגן. לטענת המבקשת, מסמכי פתיחת החשבון כוללים תנאים מקפחים דוגמת ההוראות הקובעות לפיהן רישומי הבנק ייחשבו נכונים והזכות הנתונה לבנק לקבוע את שיעורי הריבית. המשיב אף פעל בחוסר תום לב כאשר לא גילה לה את משמעות הסעיפים המקפחים במסמכי פתיחת החשבון, שלכן הפר התחייבויותיו ודי בכך לדחיית התביעה. עוד טוענת המבקשת כי המשיב חסם בפניה את האפשרות לבדוק את מצב החשבון והגביל את פעילותה וזאת בחוסר תום לב.
ביחס להיווצרות החוב בחשבון, טוענת המבקשת כי כבר ביום 28.1.10 ניתנה החלטה בבית המשפט המורה לחלט את הערבות הבנקאית שהועמדה בחשבון אולם בפועל בוצע החילוט רק ביום 20.12.10. עיכוב זה הסב לה נזק של 9,000 ש"ח בגין עמלות ונזק של 21,111 ש"ח בגין שינויים בשער הדולר שכן הכספים להבטחת הערבות נשמרו בדולר ארה"ב. בנוסף, טוענת המבקשת כי ביום החילוט בוצעה המרת הכספים לשקלים לפי שער של 3.5765 ש"ח לדולר ארה"ב בעוד שהשער הנכון למועד זה היה 3.606 ש"ח ובכך נגרם לה נזק נוסף של 1,857 ש"ח. לשיטת המבקשת, ביום 31.12.09, סמוך למועד בו ניתנה הוראת החילוט, היה שווי הערבויות 361,933.15 ש"ח בעוד בחשבונה הייתה יתרת זכות של 357,415 ש"ח. ההפרש מסתכם בסך של 4,518 ש"ח בלבד. העובדות הללו להן טוענת המבקשת, מקימות לה הגנה טובה ומצדיקות מתן רשות להגן.
6. במהלך הדיון נחקרה המבקשת על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.
דיון
7. טענתה הראשונה של המבקשת הינה למעשה טענה לסילוק התביעה על הסף בהיותה "משוללת כל יסוד ועילה". טענה זו איננה ברורה והמבקשת איננה מבהירה את הבסיס בתקנות עליו היא מתבססת. ככל שטוענת המבקשת להיעדר עילה, הרי טענה שכזו בודקים על יסוד כתב התביעה ובהנחה שיוכחו כל הטענות שנטענו בכתב התביעה. ברור כי ככל שיוכחו טענות המשיב בכתב התביעה תתקבל התביעה ודי בכך לצורך קיומה של עילת תביעה. יתר טענות המבקשת אינן מצדיקות סילוק התביעה על הסף וממילא שאף לא מתן רשות להתגונן בגין טענות אלו.
8. טענתה השנייה של המבקשת הינה למחיקת כותרת, כאשר לטענת המבקשת לא הציגה המשיבה ראשית ראיה בכתב לפי הנדרש בתקנות.
לעניין הראיה בכתב הנדרשת מבנק לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר, בהתאם להלכה הפסוקה הדרישה היא מצומצמת ודי בפרוט ההסכמים ובפרוט היתרה הסופית. ככל שהמסמכים אשר צורפו אינם מספיקים לנתבע לשם התגוננות כראוי, באפשרותו לדרוש מסמכים נוספים ובאם אלו לא יימסרו לו כי אז אפשר ויהיה זכאי לקבל רשות להגן בשל אי מסירת המסמכים.
לכתב התביעה צורף הסכם פתיחת החשבון וזה נושא את חתימת המבקשת ודי בו להוות ראשית ראיה בכתב לצורך הגשת התביעה בסדר דין מקוצר. המבקשת איננה טוענת כלל בבקשתה כי היא זקוקה למסמכים נוספים או שנמנעה ממנה גישה למסמכים כלשהם. בסיכומיה, טענה המבקשת כי יש ליתן לה רשות להתגונן שאז גם תבדוק את מסמכי הבנק אולם אין כל טענה לחוסר במסמכים בבקשת הרשות להגן, לא הוגשה בקשה בעניין זה לבית המשפט וב"כ המבקשת הודתה שאף לא נעשתה פנייה בעניין זה למשיב.
עוד טוענת המבקשת כי הסכם פתיחת החשבון לא צורף במלואו לכתב התביעה אלא צורפו העמוד הראשון והעמוד האחרון בלבד. עובדתית, כן אכן נהג המשיב אך מעשית - אינני מוצא כל הבדל בין מצב זה לבין טענה לחוסר במסמכים. הדרישה מתובע בסדר דין מקוצר הינה לראשית ראיה בחתימת הנתבע וכזו - יש בפני. המבקשת איננה כופרת בחתימתה על אותו הסכם שהוצג העמוד האחרון שלו. לו סברה המבקשת שאותם עמודים חסרים כוללים תניות בעלות נפקות לבירור המחלוקות או לחישוב חובה, ולמצער לו בקשה המבקשת רק לבדוק שמא יש בתניות החוזה סעיפים רלוונטיים שכאלו, הרי שאיש לא מנע ממנה לדרוש את ההסכם השלם מהמשיב. המבקשת לא עשתה כן ולא תישמע בטענה שכזו כעת.
לא מצאתי ממש גם בטענות בדבר הקשר בין הסכום הנקוב בדף החשבון לסכום התביעה, כאשר מובהר בכתב התביעה שההפרש בסך 6,147.37 ש"ח מבטא בסך הכל תחשיבי ריבית. לא מצאתי ממש גם בטענה בדבר היעדר חתימה מאשרת על גבי דף החשבון. אותה דרישה לראשית ראיה בכתב קוימה בהמצאת ההסכם הכולל את חתימת המבקשת. תדפיס החשבון איננו חייב להיות בצורה ספציפית או באישור ספציפי. התדפיס מבטא את גרסת המשיב לחוב, באפשרות המבקשת להציג גרסה אחרת בבקשת הרשות להגן אך לא ניתן לטעון שאין בצורתו משום עמידה בתקנות לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר.
9. טענתה השלישית של המבקשת הינה למתן רשות להתגונן.
מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בבקשת רשות להגן עול ההוכחה המוטל על המבקשת מצומצם. המבקשת לא נדרשת בשלב זה להראות כיצד תוכיח את גרסתה ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשת או את סיכויי הצלחתה בתיק העיקרי. די לה למבקשת בשלב זה להראות כי יש בידיה טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייבת המבקשצ להיכבד ולפרט את טענותיה. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.