הבקשה :
1. לפניי בקשה הנתבעת - מועצה מקומית ראמה (להלן: "המועצה"), למחוק את כותרת התביעה דנן, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר ולחילופין - ליתן לה רשות להתגונן מפני התביעה כולה.
בכתב התביעה, שהוגש על ידי מקורות, חברת מים בע"מ (להלן: "מקורות"), תובעת מקורות מהמועצה, תשלום חוב בסך נטען של 9,400,526 ש"ח, בגין אספקת מים למועצה משנת 2005 ועד חודש אוגוסט, שנת 2010 (שאז החליפה המועצה את מקורות בספק מים אחר).
2. חובה של המועצה למקורות כולל, על פי הנטען, ארבע רכיבים, אלה: צריכה שוטפת, קרן שיקום, מעל לזכויות וריבית שנתית.
בכתב התביעה הובהר, כי לא נתבעים, במסגרתה, הרכיב של "מעל לזכויות" וכן לא נתבעת ריבית פיגורים על "מעל לזכויות", שכן אלה נדונים בפני ערכאה שיפוטית אחרת, ברמה העקרונית ועד שיוכרעו שם, אין מקורות תובעת אותם מהמועצה.
3. לכתב התביעה צורפו ההסכם שנחתם בין הצדדים לאספקת מים, חשבונות המים, מסמך יתרות פתוחות ללקוח (נספח ג') וכן כרטסת הנתבעת (נספח ד').
המועצה טוענת שהתביעה אינה מבוססת על ראשית ראיה בכתב, שכן החוזה אינו עונה על הנדרש בסעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות תשי"א-1950 וכן, כי היא איננה בסכום קצוב, שכן סכומה הוא פרי חישובה של מקורות, ללא אסמכתא לאופן החישוב וכי מדובר בחיובים שאינם סופיים.
מחיקת הכותרת :
4. דין הטענות לענין מחיקת הכותרת דחיה על הסף.
הטענה לפיה החוזה אינו עונה על הנדרש בסעיף 193(א) הנ"ל, נטענה על דרך הסתם, ללא שהובהר כיצד ומדוע אין החוזה עונה על הנדרש, בעוד שלכאורה, נראה כי החוזה הוא חתום כדין. טענה זו אף נזנחה ע"י ב"כ המועצה בסיכומיו.
גם הטענה השניה הנ"ל נזנחה בסיכומי ב"כ המועצה, מה גם שהחישובים מבוססים על חשבונות שנשלחו את המועצה והחשבונות עצמם מבוססים על צריכת המים ועל אופן החישוב האמור בהסכם, בעוד שבבקשה לא נטענה כל טענה ספציפית נגד חיובי הצריכה אשר בחשבונות.
לפיכך, אני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת.
5. אציין, כי בדיון שהתקיים ביום 10.10.12, העלה עו"ד פארס, ב"כ המועצה, טענת התיישנות לגבי חיובים לפני שנת 2005. עו"ד סלעית, בא כוחה של מקורות, התנגד להעלאת הטענה, אשר לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, ביינו, בבקשת הרשות להתגונן ועו"ד פארס הצהיר, כי "המועצה לא תגיש שום בקשה חדשה ושום מסמכים חדשים ולא נעלה טענת התיישנות לגבי התביעה הזאת. אבל אנו שומרים לעצמנו הזכות להגיש כל בקשה לרבות טענת התיישנות במידה וחברי יעלה דברים, טענות וראיות שלא הועלו על ידו בתביעה."
מאחר שטענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, לא היה מקום להעלותה או לדון בה ולאור הצהרת עו"ד פארס ממילא אין לכך כל נפקות.
דיון בטענות לגוף התביעה :
6. לגופה של התביעה טוענת המועצה מספר טענות אשר יידונו להלן.
ראשית טוענת המועצה, כי היא שילמה למקורות את חובה עבור הצריכה השוטפת - "במיוחד סכום הנחשב לסכום הקרן" וכי התביעה מוגזמת ומופרזת. כן נטען, כי תשלומים ששולמו ע"י המועצה נזקפו, ראשית כל, על חשבון ריבית הפיגורים ורק לאחר מכן, על חשבון החוב השוטף.
למעשה - מטיעוני המועצה עולה כי (למעט בענין אחד אליו אתייחס להלן), אין היא חולקת על רכיב הצריכה השוטפת, אשר בחשבונותיה של מקורות (וממילא לא הובא בבקשה פירוט בענין זה), אלא שלטענתה, חוב זה שולם על ידה כמעט במלואו.
7. אלא, שבחינת כרטסת החוב שנוהלה ע"י המועצה עצמה, מעלה כי אין בפי המועצה הגנה ראויה באשר לרוב החוב בגין הצריכה השוטפת;