החלטה בתיק תא"ק 3697-02

לפניי בקשה לעיכוב הליכים או ליתר דיוק: לביטול החלטה שניתנה לעיכוב הליכים.

הרקע לבקשה:

1. המשיב הגיש בקשה לביטולו של פסק דין שניתן על ידי כב' הרשם (כתוארו אז) שטרנליכט ביום 16.2.03.
2. לטענת המשיב, יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו "מתוך חובת הצדק" שכן דבר קיומו של פסק הדין נודע לו, לטענתו, רק סמוך להגשת בקשתו לעיכוב ההליכים. המשיב טוען כי כתב התביעה מעולם לא הומצא לו,  כי לא זומן כדין לדיון בבית המשפט וכי פסק הדין לא הומצא לו ולא נמסרה לו האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו. המשיב מפנה שימת הלב לכך שהמען המופיע בכתבי בי דין שהוגשו על ידי המבקשת לבית המשפט הם ברחוב דרך נמיר 37 תל-אביב; מקום בו לא היה למבקש מען רשום כעולה מתמצית רישום שצורפה לבקשה. עוד נאמר כי המשיב לא היה מיוצג בהליכים בפניי בית המשפט ע"י עו"ד מיכאל עטייה  והלה לא קיבל ממנו ייפוי כוח לייצגו. על כן לא ניתן להסיק מידיעת עו"ד  עטייה אודות ההליכים על ידיעת המשיב.
3. המבקשת טוענת בתגובה כי יש לבטל את עיכוב ההליכים שניתן כסעד לשעה וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית, נאמר לא התבקש עיכוב ביצוע פסק הדין אלא רק "עיכוב הליכים". סעד זה מוסמך לתת רשם ההוצאה לפועל ולא בית המשפט. עוד נאמר כי החלטה זו, יהא תוקפה כאשר יהא, ניתנה במעמד צד אחד ומן הדין והצדק לבטלה. עוד נאמר כי המשיב לא פירט בבקשתו את סיכויי תביעתו, אם יש לו כאלה, והסתפק בטענה בעלמא כי יש לו סיכויי הגנה טובים.
4. לגופו של עניין: לטענת המבקשת היה המשיב מיוצג כדין בידי עו"ד עטייה במעמד הדיון שבסופו נתן בית המשפט פסק דין בין היתר נגד המשיב. המשיב השתהה איפוא למעלה מ-8 שנים בהגשת בקשה זו, במהלכם, נטען, ידע על פסק הדין והליכי ההוצאה לפועל מכוחו. המשיב אף לא הגיש ערעור על פסק הדין כך שפסק הדין הפך למעשה חלוט. עוד נאמר כי על ידיעת המשיב אודות ההליך נגדו ניתן להסיק בין היתר מכך שבכתבי בי הדין מטעם המשיב ואחיו נחזים השניים להיות מיוצגים בין היתר על ידי עו"ד מיכאל עטייה וכי המשיב אף חתם על תצהיר במסגרת בקשה למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן (גם בה נאמר במפורש כי " המבקשים (כהגדרתם בכותרת, היינו המשיב ואחיו) מיוצגים על ידי "ב"כ עוה"ד.... מיכאל עטיה מרחוב....). כן נאמר בסעיף 1 לבקשה כי " המבקשים דלעיל יהיו מיוצגים לצורכי בקשה זו, בהתאם למפורט בכותרת הבקשה וכתובתו למסירת כתבי בי-דין תהא הכותרת המפורשת לעיל". בקשה זו גם נתמכה לכאורה בתצהירו של המשיב עצמו המאושרת כדין על ידי עו"ד עטיה מיום 12.12.02. נמצא, טוענת המבקשת, כי מדובר בלא פחות מהודאת בעל דין בקיום הייצוג בהליך המשפטי. עוד נאמר כי עו"ד עטיה עצמו לא העלה במהלך הדיון טענה או הסתייגות מן המצג לפיו הינו מייצג בהליך את המשיב ואחיו.  גם בית המשפט שנתן את פסק הדין התייחס אל המשיב ואחיו כאל המבקשים - הנתבעים וזאת מבלי שהובעה כל הסתייגות גם מניסוח זה ולא התבקש תיקון פסק הדין. מכיוון שפסק הדין ניתן במעמד עו"ד עטייה שייצג את המשיב כאמור, טוענת המבקשת כי המשיב מוחזק כמי שידע על פסק הדין במועד בו ניתן. במצב דברים זה, בו נכח פרקליטו של המשיב באולם בעת מתן פסק הדין לא ניתן לראות בפסק הדין כאילו ניתן במעמד צד אחד אלא כהחלטה שניתנה במעמד שני הצדדים. במקרה כזה, תרופתו של המשיב היא כמובן בערעור על פסק הדין ולא בהגשת בקשה לביטולו. עוד נאמר, ביחס לתום ליבו של המשיב, כי  המשיב העלים מבית המשפט כי שכר דירה בדרך נמיר 137 ת"א. נאמר, כי משלא טרח המשיב לעדכן את משרד הפנים בכתובתו הרשומה בדרך נמיר בת"א, אין תימה כי כתובת זו לא הופיעה ברשימת כתובות המגורים של המשיב.
5. המשיב, בתגובה לטענות המבקשת, טוען כי תצהירו החד משמעי של עו"ד עטייה לפיה לא ייצג אותו בהליכים נשוא הבקשה די בו. המבקש הגדיל לעשות וציין כי אינו חתום על גבי התצהיר שבו מאומתת חתימתו על ידי עו"ד עטייה. לטענתו, חתימה זו הינה מזויפת!! לדבריו, "כיצד זה ייתכן כי עו"ד שאישר בתצהיר כי לא ייצג את המבקש בהליכים, הגיש תצהיר מטעמו של המבקש - הדבר טעון בירור יסודי ומעמיק". (סעיף 28 לתגובה).  לגבי הדירה בדרך נמיר בת"א נאמר כי המבקשת מתעלמת מכך שההסכם הגיע אל קיצו ביום 31.8.03 תוך מתן זכות למשיב לסיימו קודם לכן והלכה למעשה לא שהה המשיב במושכר במועד בו בוצעו ביקורים במקום.
6. המבקש "נזכר" להעלות מקצת טענות הגנתו לגופה של התביעה רק בתשובה לתגובה וציין כי "ספק מקנן בליבו אם כתב הערבות עליו ביקשה המבקשת להתבסס נחתם על ידו".

דיון והכרעה

7. אקדים ואומר כי מכיוון שגרסאות הצדדים לא עברו את מבחן החקירה הנגדית הרי שקביעותיי לצורך הכרעה בהליך זה הן לכאורה בלבד.  עוד אומר כי לטעמי הגם שתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט לעכב הליכי הוצאה לפועל אגב אגב דיון בבקשה לביטול פסק דין הרי שאין מניעה כי החלטה על עיכוב שניתנה במעמד צד אחד
8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לעכב את ההליכים כנגד המשיב אולם זאת כנגד הפקדה כספית של  מלוא סכום פסק הדין שניתן נגד המשיב.  אלה טעמיי.
9. עיקרה של המחלוקת בין הצדדים בהליך זה נוגעת לסוגיית ייצוגו או אי ייצוגו של המשיב בהליך שהתקיים לפניי כב' הרשם (דאז) שטרניליכט. גרסת המשיב הנתמכת לכאורה בתצהירו של עו"ד עטיה היא, כי עו"ד עטיה לא ייצג את המשיב בהליכים בבית המשפט.  גם אם טענה זו היא נכונה - וכפי שיפורט ניתן למצוא שלל אינדיקציות נוגדות - הרי שלא הורם הנטל להראות כי המשיב, כפי טענתו, לא היה מודע להליך המשפטי המתנהל נגדו.
10. אפתח באינדיקציות לכך שלכאורה יוצג המשיב על ידי עו"ד עטיה בהליך המשפטי לפניי כב' הרשם שטרנליכט. 

א.      בבקשה למחיקת כותרת ו/או למתן רשות להתגונן שנחזית להיות מוגשת על ידי "ויטוריו נימני, ת"ז... ואילן נמני (המשיב) ת"ז..." נאמר כי מבקשים אלה מיוצגים  " כולם ע"י עוה"ד יוסי אלפסי ו/או.. ו/או מיכאל עטיה" (הדגשה הוספה). ברור כי אילו היה רק מר ויטוריו נמני מיוצג על ידי עו"ד עטיה לא היה מקום לציין מפורשות כי "כולם" מיוצגים על ידי עו"ד עטיה. זאת ועוד: מגוף הבקשה עולה כי אין מדובר בפליטת קולמוס לא מוצלחת שכן נאמר מפורשות כי " המבקשים דלעיל יהיה מיוצגים לצורכי בקשה זו....".  ובהמשך:  נכתב שוב כי " המבקשים יטענו כי טענותיהם המפורטות מעלה הינן טענות המזכות את המבקשים..." (סעיף 9 לבקשה).

ב.       פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם שטרנליכט ניתן בתום הדיון בבקשה. ניתן לצפות כי עו"ד עטיה כמי שאמון על הגנתו של אחד המבקשים בלבד ולא על הגנת שניהם יעמיד את בית המשפט על הטעות שבמתן פסק דין נגד שניהם. מעיון בפרוטוקול עולה כי הדבר לא נעשה במהלך הדיון ולכאורה אף לא מאוחר יותר במסגרת בקשה מתאימה. 

ג.        עו"ד עטיה טען בתצהירו כי לא ייצג אלא את מר ויטוריו נמני אולם לא צירף ייפוי כוח מקורי לתמוך בטענה מאוחרת זו הסותרת את האמור בכתובים שצוטטו לעיל שהם פרי עטו של עו"ד עטיה עצמו.   

11. כפי שצוין לעיל, לטעמי לא הורם הנטל להראות כי המשיב לא היה מודע להליך המשפטי בעקבותיו ניתן נגדו פסק דין, כטענתו. אסביר: טענת המשיב כי חתימתו זויפה אינה מתיישבת עם הצהרת עו"ד עטיה בשולי התצהיר כי " הנני מאשר כי ביום... הופיע בפני מיכאל עטיה, עו"ד במשרדי שברחוב... מר אילן נמני המוכר לי באופן אישי ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת... אישר את נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה".  (הדגשה במקור). עו"ד עטיה לא ציין בתצהירו כי לא אימת את חתימת המשיב בתצהירו התומך בבקשת הרשות להתגונן אלא טען רק כי לא ייצג אותו.  טענת המשיב בדבר זיוף חתימתו בתצהיר מייחסת בעקיפין לעו"ד עטיה הצהרה כוזבת בדבר אותנטיות חתימת המשיב על התצהיר. נטל הראיה המוטל על המשיב המייחס כאמור לעו"ד עטיה הצהרה כוזבת לצורך הליך משפטי תלוי ועומד נדרש לכמות ואיכות ראיות משמעותית הרבה יותר מטענה בעלמא בתצהיר לפיה חתימתו בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן זויפה. (ראו: ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 589)
12. מכאן, שגם אם תתקבל טענת המשיב כי לא היה מיוצג על ידי עו"ד עטיה במסגרת הדיון לפניי כב' הרשם שטרנליכט, עדיין לא הורם הנטל להראות כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי תצהיר שניתן לצורך התגוננות בהליך המשפטי לאו חתימתו היא.  בהתאם, לא ניתן לקבוע כי הורם הנטל להראות כי המשיב, כטענתו, לא ידע דבר וחצי דבר אודות ההליך המשפטי משך שנים ארוכות.
13. לאור האמור,  ובשים לב לסיכוייה הלכאוריים של בקשת המשיב לביטול פסק דין להתקבל אני סבור כי עיכוב זכותה של המבקשת להמשיך נגד המשיב בהליכי הגבייה על פי פסק הדין תהיה רק כנגד הפקדת מלוא קרן פסק הדין בתיק בית המשפט. בנוסף, וללא כל קשר לתוצאה בבקשת המשיב, אני קובע כי המשיב ישלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 1500 ש"ח.