החלטה בתיק תא"ק 35872-12-11

בענין : בקשת רשות להתגונן

1.         התובע הגיש ביום 20/12/11 נגד המבקשים ונגד ארבעה נתבעים נוספים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 53,822 ש"ח בגין יתרת חוב הלוואה על סך 100,000 ש"ח שניתנה על ידי התובע לנתבעת 3, חברת אוטו מיטל שיווק בע"מ (להלן : "החברה") ביום 29/8/06. הנתבע 4 הוא הנרי מארק בנואיש (להלן: "הנרי"). הנתבע 6 הוא שמואל סעדון (להלן: "שמואל"), בעלה של המבקשת 1 פני סעדון (להלן: "פני"). המבקש 2, פליקס סעדון, הוא בנם של שמואל ופני (להלן: "פליקס").

2.         המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן במסגרתה העלו 4 טענות אשר ידונו לפי סדרן. יודגש כי ביום 3/7/12 התקיים דיון בבקשה במסגרתו נחקרה פני על האמור בתצהירה ונשמעה עדותו של שמואל, שנכח באולם, לבקשת ב"כ התובע. בגמר חקירתם של פני ושמואל, ויתר ב"כ התובע על חקירתו של פליקס, שלא התייצב לדיון בשל מצבה הבריאותי של אישתו. כיוון שגם ב"כ הנתבעים לא התייצב לדיון, איפשרתי לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב והצדדים עשו כן.

3.         הטענה הראשונה הינה כי המבקשים הם ערבים מוגנים שלא ניתן לפעול נגדם כל עוד רשם ההוצאה לפועל לא קבע כי מוצו ההליכים נגד החברה, שהיא החייבת העיקרית. צודק ב"כ התובע כי אין ממש בטענה זו לאור סכום ההלוואה, 100,000 ש"ח להחזרתה ערבו המבקשים. סכום זה גבוה מהסכום המירבי הקבוע בסעיף 19 לחוק הערבות.

4.         הטענה השנייה הינה כי התובע התנהג באופן בלתי חוקי כאשר בחר שלא כדין לזקוף את מלוא הפיקדון שהיה בחשבון החברה על סך 60 אלף ש"ח על חשבון הלוואה אחת בלבד מבין מס' הלוואות בחשבון ובכך פגע בערבים להחזר ההלוואה נשוא התביעה בתיק זה. טענה זו קרסה במסגרת חקירתה הנגדית של פני ושמואל . התברר כי שמואל ומארק היו צריכים לדעת שאותם כספי פיקדון בסך של 60 אלף ש"ח הועברו לכיסוי הלוואה אחרת שכן מידע בעניין זה נמסר להם במפורש בסעיף 15א של תביעה קודמת שהגיש התובע נגדם ונגד נתבעים אחרים במסגרת תיק אזרחי 4721-05-09. פני אישרה בהגינותה כי הטענה שהועלתה בעניין הפיקדון מתבטלת לאחר שמתברר כי כספי הפיקדון הועברו לכיסוי הלוואה אחרת (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 13-15).

5.         הטענה השלישית הינה כי התובע לא הודיע לערבים שהחברה לא פורעת את החוב החודשי השוטף כסדרו. כידוע הפרת חובת הגילוי מקימה לערב הגנה כדי הנזק שנגרם לו בעקבות אי מסירת המידע הנ"ל. במקרה שלפנינו אישרה פני בהגינותה כי גם אם היתה יודעת שהחברה לא עומדת בהחזרי ההלוואה זמן קצר לאחר שהחברה הפסיקה לשלם, לא היה באפשרותה להיכנס בנעליה של החברה ולשלם את החזרי ההלוואה החודשיים (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 22 עד עמ' 4 לפרוטוקול שורה 9). דברים דומים אמר שמואל לגבי בנו פליקס . לפיכך גם טענה זו אינה מקימה למבקשים הגנה אפשרית מפני התביעה.

6.         הטענה הרביעית הינה כי לכתב התביעה לא צורפו מסמכים מהותיים לרבות תדפיס המעיד על יתרת החוב, מסמכים בדבר ההלוואות השונות שניתנו לחברה, הבטחונות שקיבל התובע כנגד מתן ההלוואות והכספים שנגבו במסגרת התביעה הקודמת. המבקשים טוענים כי כבר מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה ניתן להתרשם כי התובע העניק לחברה אשראי בסכומים גדולים מבלי לדרוש בטחונות נאותים ובכך הביא לאי פרעון ההלוואה להחזרתה ערבו המבקשים. דין טענה זו להידחות משני טעמים . ראשית, נתבעים הטוענים כי חסרים להם מסמכים כדי לפרט כנדרש את טענות ההגנה במסגרת בקשת רשות להתגונן, צריכים לפנות בעניין זה לתובע ולבקש מסמכים ספציפיים. ככל שהתובע לא יענה לפנייתם על הנתבעים לפנות בעניין זה לבית המשפט. נתבע שלא עושה כן לא יוכל להעלות טענות בענין זה בגמר הדיון בבקשת הרשות להתגונן . כך בפרט כאשר מדובר בנתבעים מיוצגים כמו במקרה שלפנינו. שנית, הטענה לפיה היקף הבטחונות שדרש התובע מהחברה לא היה מספיק, לא פורטה במידה הנדרשת למתן רשות להתגונן. יתרה מזאת, שמואל בחקירתו טען כי מי שגרם להסתבכות הכלכלית של הנתבעים היה שותפו מארק שהכניס אותו לכל מיני אשליות והביא יועץ עסקי שהפיל אותם (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 22-24).

7.         אשר על כן, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את המבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח.

ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימתי נגד הנתבעים 1 ו - 2 בהתאם לאמור בכתב התביעה בצירוף ההוצאות שנפסקו בהחלטה זו.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ג, 30 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.