אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 2734-03-08

החלטה בתיק תא"ק 2734-03-08

תאריך פרסום : 20/09/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום עפולה
2734-03-08
24/07/2012
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
בן שלוש כרמלה
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
החלטה

1.    לפניי בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לתיקון כתב ההגנה, שהוא התצהיר שהגישה המבקשת בתמיכה לבקשת רשות להתגונן, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

2.    התובע (להלן: "המשיב") הגיש ביום 13.03.08 תביעה כספית בהליך של סדר דין מקוצר כנגד המבקשת ושלושה נתבעים נוספים, בגין ערבותה לחייבת, 'בשן- חברה קבלנית לבנייה בע"מ', ע"ס כולל של כ- 2.5 מליון ש"ח, כאשר עתר המשיב לחיובה של המבקשת - היא הנתבעת 2 - בסך של 1,077,458 ש"ח מכוח חתימתה על כתב ערבות מתמדת להבטחת כל חוב של החייבת מוגבלת בסכום של 950,000 ש"ח מיום 19.12.99.

3.    בקשה למחיקת כותרת שהגישה המבקשת נדחתה בהחלטה מיום 12.11.08. ביום 23.12.08 קיבלה כבוד הרשמת בקשת המבקשת לגילוי מסמכים שכללה, בין היתר, דרישה לפירוט התמורה שנתקבלה ממימוש הנכס של המבקשת בתיק ההוצל"פ מספר 26-01736-06-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). עוד התירה כבוד הרשמת למבקשת לצרף תצהיר משלים מטעמה לאחר המצאת המסמכים המבוקשים.

4.    בבקשת רשות להתגונן, התגוננה המבקשת מפני התובענה וטענה, בין היתר, כי בעת קבלת ההלוואה, בוצע זיוף לצורך קבלת דבר במרמה שכן החברה החייבת לא הייתה פעילה וחשבונה היה מוגבל, כאשר מורשית החתימה של החברה במועדים הרלוונטיים לא חתומה על ההלוואה ובעלי החברה עזבו את הארץ. עוד נטען, כי למרות שההלוואה לא שולמה מאז חודש 9/01, השתהה המשיב בהגשת התביעה והגישה חודש לפני תום תקופת ההתיישנות. לאחר דיון בבקשה, בהתאם להחלטה מיום 25.11.09, ניתנה למבקשת רשות להתגונן מפני תביעה זו לעניין הטענות בדבר זיוף החתימה על ההלוואה, או קבלת הלוואה במרמה בנסיבות שחשבון החברה החייבת היה מוגבל ובעלי החברה כבר עזבו את הארץ כשנה לפני מתן ההלוואה, כל זאת בכפוף לקביעה שתצהיר המבקשת ישמש ככתב הגנה.

5.    בבקשתה הנוכחית, עותרת המבקשת כי יותר לה להגיש כתב הגנה מתוקן בתובענה על ידי הוספת טענות נוספות כדלקמן:

א.    אי עריכת שומה מעודכנת לנכס הנמצא בגוש 17532, אזור תעשייה נצרת עילית וזאת בטרם             הקמת ההלוואה מיום 25.04.01 לחברה החייבת.

ב.    רשלנות מטעם המשיב או מי מטעמו במכירת הנכס, הן בכל הקשור למחיר בו נמכר הנכס   והן באי עמידה מטעם המשיב או כל מי שבא מטעמו על השגיאות היסודיות בתמחור או הערכת שוויו האמיתי של הנכס.

ג.     בעקבות מכירת הנכס ע"י המשיב או מי מטעמו באמצעות הליכי כינוס במסגרת תיק           ההוצל"פ יוצא, כי המבקשת, כך לטענתה, שילמה את חובה למשיב בהתאם לכתב הערבות         שבגינו נתבעה בהליך דנן, וזאת לאור העובדה שהנכס שנמכר הינו בבעלות המבקשת- כך         שהוא מכסה תחילה את חובו של בעל הנכס עצמו.

ד.    המשיב העניק את ההלוואה לחברה החייבת ע"ס 2,085,000 ש"ח, זאת בטרם עמד על מחירו האמיתי של הנכס במועד מתן ההלוואה, מבלי שהיה בידו שומה עדכנית למחיר הנכס וקבלת בטחונות מספיקות לכיסוי חוב החברה, ובכך העמיד את המבקשת בפני סיכון ממשי בדבר העדר בטחונות מספיקים לכיסוי החוב.

ה.    השיהוי באי הגשת תביעה בזמן אמת הביא לטפיחת החוב והתווספות ריבית והצמדה, באופן המעניק למבקשת זכות קיזוז של הסכומים שנתקבלו ממכירת הנכס, אשר עד עצם היום לא קוזזו.

6.    נטען, כי המבקשת הינה תושבת חו"ל שמפאת אי יצירת קשר רציף עם באת-כוחה הקודמת התמקדותה בביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוא כנגדה, היא לא הביאה את מלוא טענותיה כדבעי בבקשת רשות להתגונן. לגרסתה, במעמד הגשת בר"ל לא היה מצוי בידי המבקשת מלוא החומר הדרוש וכי זה הובא לעיונה רק לאחר הגשת הבר"ל מטעמה וצילום תיק ההוצל"פ על-ידי בא כוחה החדש. לטענתה, מעיון במסמכים אלה, שצורפו לבקשה, מעלה תהייה רצינית המגיעה עד כדי חשד לקנוניה או רשלנות במכירת הנכס במחיר הנמוך בעשרות מונים מהמחיר שהבנק העריך בעת מתן ההלוואות הראשוניות בשנת 1997. לשיטתה, קיים חוסר היגיון בולט בעקבות מכירת הנכס בעלות של 272,000 $ (השווה לסך 1,115,200 ש"ח לפי ערכו בתאריך 01.06.07 מועד מכירת הנכס), חרף ערכו בשמאות שנערכה ע"י שמאים מטעם הבנק בתאריכים 24.07.1997 ו- 29.12.1997, שם נקבע שיווי הנכס בסך של 1,130,000 דולר (והשוואה לשתי חוות דעת שמאיות נוספיות שהוגשו ע"י המשיב מתאריכים 7.10.05 ו- 19.04.07). לדעתה, המחיר שנתקבל עקב המכירה של הנכס ע"ס 1,115,200 ש"ח מהווה פירעון מלוא לחובה של המבקשת שעמד במועד הגשת התביעה בתאריך 13.03.08 ע"ס 1,077,458 ש"ח.

7.    המבקשת ניסתה לשכנע בתשובה לתגובת המשיב מדוע אין בבקשת התיקון דנן כדי לסרבל את ההליכים או לגרום נזק למשיב, כטענתו. לטענת המבקשת, אין כל חשש שזכויות המשיב ייפגעו מאחר וטרם התקיימה בתיק ישיבת הוכחות. במידה והתיקון יותר ע"י בית המשפט,  הרי שתינתן ממילא למשיב הזכות להגיש תצהיר משלים. בנוסף, התרת התיקון תאפשר לבית המשפט לעמוד על מלוא העובדות האופפות פרשייה זו ותסייע בידיו להכריע בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת.

8.    מנגד, טען המשיב כי בפני המבקשת הונחו כל המסמכים הדרושים לצורך הגנתה עוד לפני הדיון בבר"ל והיא נמנעה מלהעלות טענות אלו כבר באותו שלב מקדמי של הדיון. יתרה מזו, היא אף לא הגישה תצהיר משלים מטעמה חרף ההזדמנות שניתנה לה לעשות כן באותם שלבים מקדמיים של ההליך. לטענתו, התרת התיקון יש בה כדי לסרבל את ההליכים, הואיל וכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לדיון הוכחות. לאור זאת, ביקש המשיב לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות משפט בשל התארכות ההליך.  

9.    אחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני מחליטה להעתר לבקשה, כפי שיפורט להלן.

10.              בהתאם לתקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 התצהיר אשר צורף לבר"ל משמש כתב הגנה, מקום בו ניתנת רשות להתגונן לנתבע. לפיכך, על התצהיר לכלול את מלוא הטענות אשר מבקש הנתבע להעלות על מנת להתגונן מפני התובענה אשר הוגשה כנגדו, ואין בעל דין יכול להוסיף טענות הגנה כרצונו, מבלי שביקש את רשות בית המשפט לכך והביא נימוקים לכך.

11.ככלל, בתי המשפט נוקטים בגישה ליברלית, לפיה ראוי לאפשר לצד לתקן את כתבי הטענות,  כל עוד לא נגרם נזק לבעל-דין שמנגד אשר אינו יכול לבוא לכדי תיקון בדרך של פסיקת הוצאות. מקורה של גישה זו נעוץ בתפיסה לפיה אין למנוע מבעלי הדין לפרוש לפני בית המשפט, הדן בעניינם, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה ביניהם, אף אם תחילה כשלו בכך (בר"ע 1383/03 בשן ניר נ' כרמל מערכות מיכלים בע"מ (21.06.04)).

12.              הלכה פסוקה היא, שכאשר עסקינן בתביעות שהוגשו בסדר דין מקוצר, זכאי התובע להביא את תביעתו לבירור מהיר, ולכן יש לבחון האם התיקון לא מתבקש מתוך שיקולים טקטיים המכוונים לדחיית המועד בו תתברר התביעה. ברם, אין בכך כדי למנוע מנתבע לתקן את תצהירו כדי לאפשר הכרעה בכל השאלות השנויות באמת במחלוקת בין הצדדים (ר"ע 67/86 גד-שט שותפות לבניין ולהשקעות נ' עבודי, פד"י מ(1) 444)). במקרה כגון דא, השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול, הוא האם התיקון יביא בפני בית המשפט את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים.

13.              עיון בכתב ההגנה, החלטת הרשמת בבר"ל מיום 25.11.09, ובבקשה שבפני מעלה כי המבקשת מעוררת כיום טענות הגנה "חדשות" שלא עלו במסגרת כתב ההגנה מטעמה, קרי: בתצהיר התומך בבר"ל, למעט טענת השיהוי במועד הגשת התביעה. כבר בבר"ל ייחסה המבקשת למשיב טענת זיוף ומרמה בדבר מתן ההלוואה עצמה, בעוד שהיום היא מעלה טענות הגנה נוספות ואשר עיקרן הוא באופן מכירת הנכס לטובת פרעון המשכנתא, ובמיוחד ערכו של הנכס והשומה שיש לאמצה לצורך קביעת שוויו. במסגרת טיעון זה, מייחסת מבקשת למשיב רשלנות בצירי זמן שונים עובר למתן ההלוואה, במועד עריכת השמאות לנכס לצורך פירעון ההלוואה וצורת עריכת השומה ונסיון מטעם המבקשת לתקוף שומה זו בטענה, כי ערך הנכס האמיתי עולה על סכום השומה ואף אינו מתיישב עם שתי חוות דעת שהתקבלו ע"י המשיב לפני מתן ההלוואה, טענת הפטר, קיזוז וטענת שיהוי בהגשת התביעה שהביאה לצבירת ריבית והצמדה בערכים גבוהים יותר, כל זאת בחוסר תום לב מטעם המשיב המגיעים לכדי רשלנות. כאמור, טענות אלו לא בא זכרן במסגרת כתב ההגנה המקורי מטעמה.

14.              מעיון בתיק עולה, כי המבקשת קיבלה לידיה מסמכים הנוגעים לסוגיית מכר הנכס, רק לאחר שנעתרה הרשמת לבקשתה לחיוב המשיב בגילוי מסמכים, שעיקרי ביניהם היה זה הנוגע למכר הנכס. משכך, סבורה אני כי מתן רשות לתיקון כתב ההגנה והגשת תצהיר מתוקן, שיכלול טענות אלו, הינו ראוי בנסיבות העניין ויש בו כדי לאפשר דיון מלא ומקיף בכל השאלות המהותיות השנויות במחלוקת, וזאת על אף ששומה היה על המבקשת, חרף מגוריה בחו"ל, לעמוד על טיב הטענות שהיא מעלה באמצעות בא-כוחה (לשעבר) והחובה המוטלת עליה לעמוד בקשר ישיר וענייני עם בא-כוחה (לשעבר), שאת שירותיו המקצועיים היא שוכרת, על מנת לייצגה ולהביא בפני הערכאה השיפוטית את כל טענותיה הענייניות במעמד הגשת בר"ל. זאת, בשים לב לרשות שניתנה לה להגיש תצהיר משלים לאחר המצאת המסמכים לידיה בעקבות הגשת בקשה לגילוי מסמכים כמפור למעלה. יוער, כי אין באמור לעיל משום הבעת דעה בדבר סיכוי קבלתן של טענות חדשות אלו. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ