החלטה בתיק תא"ק 25507-04-12

1.       בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש ביום  5.06.12.

ביום 18.04.12 הגיש המשיב תביעה כספית על סך של 83,350 ש"ח כנגד המבקש בגין ערבותו לחיובי החייבים העיקריים כלפי המשיב.

ביום 5.06.12 ובהיעדר בקשת רשות להתגונן, ניתן פסק הדין כנגד המבקש.

2.       לטענת המבקש, נודע לו לראשונה על ההליך המשפט נגדו רק ביום 2.10.12, עת קיבלה אמו בדואר רגיל בכתובת מגוריה ברחוב אסתר המלכה 10/15 בחיפה מסמכים וביניהם כתב התביעה. בעקבות זאת, פנה המבקש למזכירות בית המשפט בכדי להגיש בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן, אלא שאז נמסר לו כי כבר ניתן פסק דין בתיק. עיון באישור המסירה הנמצא בתיק בית המשפט, מעלה לטענת המבקש כי כתב התביעה הומצא אז לכתובת אמו הנ"ל ולא בכתובתו שלו ברחוב אסרת המלכה 28/1 בחיפה.

מוסיף וטוען המבקש כי אמו, בת 63 מתגוררת לבדה ואינה קוראת בעברית ובשנה האחרונה מצבה הבריאותי התדרדר ובין היתר סובלת מירידה בזיכרון. לאחר שהציג בפניה את אישור המסירה היא לא זכרה אם חתמה על מסמך כלשהו בתאריך 3.05.12 המופיע על גבי האישור אך טענה כי החתימה אינה שלה.

באשר לסיכויי הגנתו, טוען המבקש כי הוא ערב בנוסף לשני ערבים אחרים רק למשכנתא ואינו ערב להלוואה הנוספת ועל כן כספי מכירת הדירה היו אמורים לכסות תחילה את המשכנתא בסך 205,000 ש"ח ובמידה והיה נשאר חוב, המבקש ערב מוגן רק לשליש ממנו.

ועוד, טוען המבקש כי המשיב לא צירף הסכם מכירת הדירה אך ממסמך חישוב יתרת ההלוואה עולה כי הדירה נמכרה בסך של 123,881 ש"ח בעוד ששוויה של הדירה בשנת 2008 עמד על לא פחות מסך 500,000 ש"ח. 

מוסיף וטוען המבקש כי המשיב לא הודיע לו כדין כערב מוגן על הפיגור בתשלום המשכנתא ודי בכך בכדי לפטור אותו מהחוב בהתאם לחוק הערבות. כן לא הודיע לו על כוונתו להעמיד את המשכנתא לפירעון מוקדם. עוד נטען כי המשיב לא הודיע לו על פתיחת ההליכים המשפטיים כנגד החייבים.

זאת ועוד, לטענת המשיב כל עוד לא התקבלו כל המסמכים לגבי הליכי מכירת הדירה לא ניתן להתייחס לסכום החוב בפועל ולחלקו של המבקש כערב מוגן בחוב ומפנה לבקשה שהגישו החייבים בתיק העיקרי לביטול פסק הדין נגדם ובמסגרתה טענו כי חובם עמד לאחר מכירת הדירה על סך של 90,000 ש"ח ועל כן וגם בהנחה שאין למבקש הגנה, יוצא כי חובו לא עולה על סך 30,000 ש"ח בלבד שכוסה על מכירת הדירה.

3.       המשיב מתנגד לבקשה.

כטענה מקדמית, טוען המשיב כי הבקשה לא הוגשה במועד הקבוע בחוק. לגופה של הבקשה, טוען המשיב כי בניגוד לטענת המבקש, כתב התביעה הומצא לאמו במסירה אישית ביום 3.05.12. ההמצאה בוצעה בכתובת מאותרת של המבקש ע"פ דו"ח חברת חקירות ומסירות לפיו המבקש אינו מתגורר בכתובתו ברחוב אסתר המלכה 28/1 אלא בדירת אמו. המבקש טוען מחד כי אמו קיבלה את כתב התביעה יחד עם מסמכים אחרים ביום 2.10.12 בדואר רגיל ומאידך טוען כי אמו אינה זוכרת מסמכים אותם היא מקבלת בשל מצבה ואי ידיעת השפה ואף משליכה אותם לפח האשפה.

טענת זיוף החתימה, לטענת המשיב, נטענה בכדי לפטור את האם מהסבר מנומק ומעיון בעין בלתי מקצועית עולה כי קיים דמיון בין החתימה על אישור המסירה אל מול חתימתה על הנספחים שצורפו לבקשה ומציגים חתימתה ואין למוסר אפשרות לזייף את חתימה בהיעדר מקור להשוואה.

ועוד, לא ברור מי המציא לטענת המבקש את כתב התביעה בדואר רגיל לאמו ביום 2.10.12 . בנסיבות אלו בהן כתב התביעה הומצא כדין אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

באשר לסיכויי ההגנה, המשיב דוחה את הטענה בדבר חוסר ידיעה על ההליכים המתנהלים נגד המבקש ואי המצאת מסמכים שכן המבקש בתצהירו מכחיש קבלת המסמכים בכתובתו ברחוב אסתר המלכה 28/1 כך שייתכן שהוא קיבל אותם בכתובת אחרת ועל כן כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה.

מוסיף המשיב כי למבקש נשלחו מסמכים רבים הקשורים להלוואה כפי שעולה מפלט המחשב בדבר משלוח התראות. כתובתו של המבקש בעת החתימה כערב היתה ברחוב משאש 3/31 בחיפה אך לאחר מכן אותרה ברחוב אסתר המלכה 28/1 ובשלישית אותרה ברחוב אסתר המלכה 10/15. למבקש נשלחה גם התראה לפני מימוש נכס וגם התראה לפני תביעה וגם הודעות לערב ע"פ חוק הערבות כפי שעולה מעותק המכתבים ואישורי המסירה המצורפים לתגובה ולאחר מכן נשלחה התביעה והאזהרה לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל לכתובתו המאותרת והומצאו במסירה אישית לידי אמו ולא ייתכן שאמו המקבלת עבורו את הדואר לא מיידעת אותו על כך.

לעניין הטענה כי הדירה נמכרה במחיר נמוך משוויה בשוק, מצרף המשיב פלט מרשות המיסים בין השנים 2008-2009 לפיו נמכרו נכסים בקרוב לנכס המשועבד בשווי הקרוב להערכות השמאי כאשר המכירה אף אושרה ע"י ראש ההוצל"פ. המבקש לא צירף דו"ח שמאי מטעמו בכדי להוכיח את טענתו שנטענה בעלמא ללא ביסוס עובדתי.  

4.       המבקש הגיש תשובה לתגובה, בה הוא שב ומדגיש את טענתו לפיה לא בוצעה לו מסירה כדין, ומעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה.

דיון

5.       שתי שאלות ניצבות בפני בית המשפט בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה.                     האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו שומה להורות על ביטולו מחובת הצדק ולחילופין, האם חרף היעדר פגם יש מקום להורות על ביטולו מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 836-835).