תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
24274-11-12
21/12/2012
|
בפני השופט:
אבי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
דיימלר פייננשל סרויסס בע"מ
|
הנתבע:
דלק מוטורס בע"מ
|
| החלטה |
בפניי בקשה מטעם הנתבעת לסילוק על הסף של התביעה (מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה) ולחילופין למחיקת כותרת כתב התביעה "בסדר דין מקוצר".
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, אני מחליט כך:
יש ממש בטענת הנתבעת, לפיה כתב התביעה, כפי שהוא, לא מגלה כל יריבות בין התובעת לבין הנתבעת. החברה התובעת אינה החברה בעלת הזכויות הנטענות כלפי הנתבעת. בעניין זה צודקת הנתבעת בטענתה, כי לא די לטעון כי התובעת רכשה את חב' קמור (בעלת הזכויות) כדי להקנות לתובעת את זכות התביעה. רכישת מניות של חברה אין משמעותה איון של האישיות המשפטית הנפרדת (על זכויותיה) של החברה שאת מניותיה רכשה התובעת, עפ"י הטענה. התובעת התיימרה להוסיף טענות עובדתיות בתגובתה לבקשה, וטענה בתגובתה כי התובעת רכשה גם את כל הזכויות והחובות של חב' קמור, אך אין בכך כדי לסייע לתובעת. ראשית, הטענה בתגובה נטענה באופן לא מפורט ולא ברור מספיק (לא נמסרו פרטים מספיקים ולא הובהר מקור רכישת הזכויות הנטענת); שנית, הטענה נטענה ללא צירוף כל תצהיר ואסמכתא; ושלישית, הטענה לא נטענה בכתב התביעה (בניגוד למה שטען ב"כ התובעת בתגובה הנ"ל), והקובע הוא הכתוב בכתב התביעה.
לכאורה, היה מקום למחוק התביעה אך בשל מסקנתי האחרונה, אך לאור ההלכה הפסוקה המעדיפה פיתרון חמור פחות של תיקון כתב תביעה על פני מחיקתה ולאור דברי התובעת בתגובתה מהם עולה שהתובעת נכונה לצרף את חב' קמור כתובעת בתיק, אני מורה על תיקון כתב התביעה, כך שחב' קמור תצורף כתובעת נוספת (כמשאלת התובעת המקורית).
באשר לטענה הנוספת של הנתבעת, לפיה כתב התביעה לא מגלה כל עילה כלפי הנתבעת, מאחר שהזמנת הרכב השנייה מושא התביעה לא נשתכללה ולא יצאה אל הפועל, הרי שאין בידי לקבל טענה זו כטענה שמצדיקה סילוק על הסף של התביעה. כתב התביעה, כפי שהוא, מייחס לנתבעת מהלכים שננקטו כלפי התובעת (כלפי חב' קמור) ביחס להזמנת/רכישת הרכב, מהלכים שעיקרם חתימה על מסמך הזמנת רכב מחב' קמור (והנתבעת מאשרת שחתמה על מסמך ההזמנה). עפ"י כתב התביעה ונספחיו, התובעת סיפקה רכב עפ"י הזמנה עליה חתמה הנתבעת. תיאורטית אפוא קיימת אפשרות שהנתבעת תימצא חייבת לשלם לתובעת את מחיר הרכב. אני ער למצב הדברים המיוחד, לפיו הרכב נמסר בפועל למזמין הרכב המקורי (ולא לנתבעת) ולפיו לטובת הנתבעת נרשם שעבוד על הרכב, כאשר הבעלות ברכב נרשמה ע"ש המזמין המקורי, אך, ברמה הראשונית והלכאורית של הדברים, לא ניתן לשלול מראש אפשרות שלפיה ייקבע שהנתבעת היא זו שחייבת לשלם לתובעת את מחיר הרכב, גם בהינתן מצב הדברים הנ"ל. בהקשר זה ובכל הזהירות אציין, מבלי לקבוע מסמרות, כי נראה שכל המעורבים במצב שנוצר (לרבות חב' קמור והנתבעת) תרמו להיווצרות מצב הדברים המיוחד הנ"ל והפיקו ממנו או התכוונו להפיק ממנו תועלת עסקית/כלכלית. פרטי הדברים (לרבות השאלה מדוע בדיוק פעלו הנוגעים בדבר כפי שפעלו) ייחשפו מן הסתם במשפט העתידי, אך בשלב זה נראה כי די בטענות ובמסמכים שבכתב התביעה כדי לקשור באופן לכאורי את הנתבעת לעסקה הבסיסית המתוארת בכתב התביעה, עסקה שמכוחה זכאית חב' קמור לכאורה לקבל את מחיר הרכב ממי שהזמינו ממנה.
אין בידי לקבל את הבקשה החילופית למחיקת הכותרת. סבורני כי די במסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי להוות ראשית ראיה מספיקה על התביעה של חב' קמור כנגד הנתבעת. ישנו כאמור מסמך ההזמנה עליו חתמה הנתבעת מול חב' קמור, ובנסיבות די בו, כאשר נראה שרישום שעבוד הרכב לטובת הנתבעת שהוצג (רישום שהנתבעת לא מכחישה אותו ולא יכולה להכחישו) מחזק אף הוא לכאורה את ראשית הראיה, מאחר שקיומו של שעבוד זה קושר את הנתבעת לעסקת הזמנת/מכירת הרכב.
מיותר לציין, כי אין להסיק מקביעותיי בהחלטתי זו כי טענות התביעה צודקות או נכונות יותר לכאורה מאלו של ההגנה. החלטתי זו לא עוסקת בהערכת צדקת או סבירות טענות הצדדים וגם לא בקביעת ממצאים, אלא בשאלה האם כתב התביעה ונספחיו, כפי שהם ובהנחה שיוכח שכל הנטען בהם אמת, מקימים עילת תביעה לכאורה.
לסיכום
אני מתיר לתובעת לתקן את כתב התביעה, על דרך של צירוף חב' קמור כתובעת נוספת (או של החלפת התובעת בחב' קמור). ככל שהתובעת תיוותר תובעת גם בכתב התביעה המתוקן, מצופה למצוא בכתב התביעה המתוקן הסבר מפורט (מגובה באסמכתות שייצורפו לכתב התביעה) בדבר מעמדה העצמאי של התובעת בתיק כבעלת זכות משל עצמה לתבוע את הנתבעת.
טענות ובקשות הנתבעת הנותרת - נדחות (נדחית טענת היעדר העילה ונדחית הבקשה למחיקת כותרת).
בנסיבות ראוי שהתובעת תשלם לנתבעת הוצאות, ולכן אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.
התובעת תדאג להגשת כתב תביעה מתוקן (לתיק ולנתבעת) בתוך 20 יום מיום קבלת החלטתי זו.
הנתבעת תהיה רשאית להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת, בתוך 20 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.
המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.
ניתנה היום, ח' טבת תשע"ג, 21 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.