בפני בקשתו של המבקש כי תינתן לו הרשות להתגונן בפני תביעתה של המשיבה, שהוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר, על הסך של 305,0000 ש"ח.
על פי הנטען בכתב התביעה, בתמצית, הלוותה המשיבה למבקש סך כולל של 380,000 ש"ח, בערכי קרן, והוא השיב לה, מתוך כספי ההלוואה, את הסך של 75,000 ש"ח בלבד.
ודוק, התביעה אינה נשענת על הסכם הלוואה בכתב, אלא על "תנועות יומן" בחשבונה של המשיבה.
המבקש טוען בתצהיר ההתנגדות, בתמצית, כי סדר הדברים הוא הפוך. המבקש הוא שהלווה כספים לבעלה דאז של המשיבה, חברו הקרוב, מר משה כדורי, בסך של 25,000 ש"ח לחודש, במשך מספר שנים, ותנועות היומן אינן אלא תשלומי החזר של הלוואה זו.
בתמיכה לטענתו הציג המבקש הסכם הלוואה נטען (נספח ב' לתצהירו), שנחזה להיות חתום בין המבקש ובין מר משה כדורי.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר על נספחיהם, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
גירסאותיהם העובדתיות של הצדדים הן גירסאות קוטביות לחלוטין. הכרעה ביניהן מצריכה קביעת ממצאי מהימנות וממצאים עובדתיים, שאיני רשאי לעשות בשלב דיוני זה.
כידוע,
"
מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי
גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן
במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ".
(ע"א 3374/05
אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 ) (ההדגשות שלי - י.ב.)
.
גירסתו הבסיסית של המבקש, כי הוא זה אשר הלווה כספים לבעלה של המשיבה, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.
לטעמי אין המדובר ב"גירסה בעל-פה כנגד מסמך בכתב", כנטען ע"י ב"כ המשיבה המלומד, שהרי לא הוצג הסכם הלוואה בכתב בין המשיבה למבקש, ותנועות היומן אינן יכולות להעיד על מטרתן מכוח עצם רישומן.
הטענה כי מאחר שהמדובר בחשבונה של המשיבה, אין המבקש יכול לטעון כי המדובר בתשלומי החזר הלוואה שנתן לבעלה לשעבר של המשיבה אינה מקובלת עלי, שכן האפשרות שבעלה לשעבר של המשיבה עשה שימוש בחשבון, לצרכיו, לא נסתרה בשלב זה, ואין היא בגדר ה"בלתי אפשרי".
לא מצאתי ב"שינויי הגרסה" עליהם ביקש להצביע ב"כ המשיבה המלומד בסיכומיו, באשר לאופן העברת כספי ההלוואה הנטענת בין המבקש לבעלה לשעבר של המשיבה, סיבה לקבוע כי הגירסה העובדתית התמוטטה וזאת במיוחד לאור טיב היחסים החבריים שתיאר המבקש בעדותו, שלא מן הנמנע שבגינם לא התקיים רישום מדוקדק של העברות הכספים.
לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה.
התביעה תידון בסדר דין רגיל ותצהירו של המבקש ישמש ככתב הגנה.
הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים.