1. מונחת בפניי בקשה למחיקת כותרת, מחיקה או דחיה על הסף ובקשת רשות להתגונן. בהחלטה זו אדרש לבקשה למחיקת הכותרת ומחיקה או דחייה על הסף בלבד.
2. המדובר בתביעה להשבת כספי הלוואה שנטען כי המשיבה הלוותה למבקש. סך סכום התביעה כנטען בכתב התביעה עומד על סך של 380,000 ש"ח שמתוכו נטען ששולם סך של 75,000 ש"ח.
3. לטענת המבקש התביעה אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר מאחר והתובענה אינה נתמכת בראיה כלשהי בכתב למעט העתק מפירוט פעולות היומן המציג העברת כספים לחשבון הבנק של המבקש ומכתב דרישה ששלחה המשיבה אל המבקש.
4. לטענתו, ההלכות בנוגע למחיקת כותרת התביעה "סדר דין מקוצר" מאפשרות מחיקתה במקרה של ניהול חשבון שלא בדרך המקובלת או במרמה. כן טען המבקש,שחשבון הבנק של המשיבה מנוהל באופן אופרטיבי על ידי משה, בן זוג המשיבה וחברו הטוב של המבקש (להלן: "משה"). בנוסף, טען כי המשיבה תובעת סך של 305,000 ש"ח בכתב התביעה, בעוד שהסכום אותו דרשה המשיבה כשלושה חודשים קודם במכתב הדרישה המצורף כנספח 3 לכתב התביעה עומד על 417,665 ש"ח. המבקש הוסיף וטען שהמשיבה ביקשה לבצע בירור הלוואת הכספים הנוספים למבקש טרם הלוואה זו, וכל אלה מעידים על חוסר ידיעה משווע של המשיבה בכל הנוגע לנעשה בחשבונה וניהול שלא בדרך מקובלת של חשבון הבנק ובנסיבות כאלה הכללים שנקבעו בפסיקה לגבי התאמת תביעה להליך של סדר דין מקוצר כלל אינם רלוונטיים ודין הכותרת להימחק.
המבקש הוסיף וטען כי המשיבה תבעה בסוף כתב טענתה בירור חשבונות ואף מטעם זה יש למחוק את כותרת התביעה שכן מדובר בסעד חלופי שאין לתובעו ו בהליך סדר דין מקוצר.
טענה נוספת של המבקש היא כי לפי סעיף 2 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשכ"ג-1993, על סמך המסמכים אותם הגישה המשיבה בכתב התביעה לא ניתן לתבוע השבת הלוואה, שכן בין אנשים פרטיים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה נדרש חוזה הלוואה על מנת לתבוע השבת הלוואה.
5. המבקש בתצהירו אף מציין כי עובדות המקרה כלל אינן מתוארות כהוויתן בכתב התביעה. ולטענתו, הוא עצמו תמך כספית במשיבה ובבן זוגה, בשל קשיים כספיים אליהם נקלעו מפאת קריסת עסקיו של משה ורצונם המתמשך של השניים לחיות חיי עושר מעבר ליכולתם הכלכלית.
לטענתו, הוא סייע למשיבה ומשה בשיעור של 25,000 ש"ח בכל חודש מחודש ינואר 2005. לאחר שהועברו 300,000 ש"ח לבני הזוג, על פי דרישתו של משה חתמו המבקש ומשה על חוזה הלוואה על מנת שלא יהא ספק ביחס להחזרת הכספים שהועברו ויועברו מהמבקש אל ידיהם של המשיבה ובן זוגה משה. כן טען שמחודש אוקטובר 2009, לאחר שהועברו לזוג 1,450,000 ש"ח לפחות, דרש המבקש כי המשיבה ומשה יחלו בהחזרת חובם ואכן הועברו לחשבונו מחשבון המשיבה 380,000 ש"ח ובעקבות העברת כספים אלו ולבקשת המשיבה ומשה בן זוגה, מסר המבקש לאחרונים 3 שיקים חודשיים שווים ורצופים על סך 25,000 ש"ח. אשר על כן טען המבקש שלנוכח האמור לעיל, היוצא כי המשיבה ובן זוגה חייבים למבקש 1,270,000 ש"ח ויש למחוק או לדחות את התביעה על הסף.
6. מנגד, טענה המשיבה כי בקשת המבקש למחיקת כותרת אינה מנומקת, ואין בפיו אסמכתא התומכת בטענותיו וטענתו היא טענה כללית לפיה ההלכות המאפשרות מחיקת כותרת חלות על מקרה זה, על כן דין בקשתו זו להידחות.
עוד מוסיפה וטוענת המשיבה כי הטענות אותן הציג המבקש לתמיכה בבקשתו למחיקת כותרת לפיהן חשבון המשיבה מנוהל על ידי בן זוגה ועל כן אינה מודעת לנעשה בחשבונה, וכן טענת המשיבה לסעד חלופי בכתב תביעתה, אינן נכונות. לטענתה, לא בקשה סעד חלופי של בירור חשבונות, אלא בקשה פיצול סעדים בנוגע לעניינים כספיים אחרים וכספים נוספים שלגרסתה הלוואתה למבקש וזאת לאחר שתברר מה עלה בגורלם ואין מדובר בסעד חלופי.
מלבד זאת טוענת המשיבה כי טענתו של המבקש כי ניהול חשבון המשיבה על ידי בן זוגה, מהווה דרך ניהול שאינה מקובלת או עולה אף כדי מרמה ועל כן יש למחוק את כותרת התביעה הינה טענה מוגזמת ומופרכת, שכן הפסיקה אשר דנה במקרים כאלה והפסיקה אליה מפנה המבקש מתייחסת למקרים קיצוניים ומורכבים בהם היה מדובר על מרמה פלילית הכרוכה בפרשייה מסובכת, אין מקרים אלו דומים למקרה זה כלל.
בנוסף טענה המשיבה כי טענת המבקש לפיה הוא אשר הלווה לבעלה כספים אשר הופקדו בחשבון המשיבה הינה מאחז עיניים שיקרי ולא רלוונטית.
7.
דיון
תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, חלק ג' פרק ט"ז, מסדירות את התנאים בהם יש להכשיר תביעה בסדר דין מקוצר, ואימתי על בית המשפט למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה להליך רגיל. שלושה תנאים מצטברים דרושים בענייננו על פי תקנה 202(1)(א) על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מהיר, האחד סכום קצוב, השני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא" והתנאי השלישי הוא תביעה שיש עליה ראיה בכתב.
המבחן לקביעת סכום קצוב הוא כי הסכום ניתן לחישוב באופן אריתמטי פשוט. אין ספק שבמקרה דנן סכום החוב הוא קצוב, שכן מדובר בסכום כספים שאין מחלוקת שהועברו למבקש, בניכוי הסכום שנטען כי שולם על חשבון. אין צורך בביצוע שומה או הערכה על מנת לחשב את סכום החוב, אלא מדובר בחישוב אריתמטי גרידא. אכן, לכתב התביעה צורפו נספחים הנוקבים בסכומים שונים, ולא ברור מתוכם כיצד בדיוק חושב החוב נשוא התביעה, אך זוהי טענת הגנה לגופו של ענין ולא עילה למחיקת הכותרת.
לעניין התנאי השני להגשת תביעה בסדר דין מקוצר - תביעה מכח חוזה או התחייבות, הלכה היא שתובע בסדר דין מקוצר אינו צריך לצרף את החוזה או התחייבות המשמשים יסוד לתביעה ודי בכך שאפשר להסיק על קיומם מהתנהגות הצדדים או ממכלול נסיבות המקרה. הדרישה לראיות בכתב כפי שמופיעה בתקנה 202 (1)(א) אינה מיוחסת לחוזה או להתחייבות אלא מתייחסת לתביעה עצמה, ואין לערבב בין דרישת הראיה בכתבלבין החוזה. (ע"א 178/68
סלע נ' חביב ואח', פ"ד כ"ב(2) 197)
השאלה המתעוררת היא האם די בהעתקי פירוט פעולות יומן בכדי למלא אחר דרישת הראיה שבכתב המצויה בתקנה 202(1)(א). כבר נקבע בפסיקה לא פעם כי הראיה שבכתב, אשר דרושה לפי התקנה הנ"ל איננה חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעהאלא די בראשית ראיה בלבד. בשלב זה עסקינן בשלב מקדמי לדיון שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה, אלא הדרישה הקיימת היא לראשית ראיה בלבד - ראיה המתייחסת לנטען בתביעה ולעניין מהותי בה, ולפחות לחלק מהעילה עצמה (ראה לעניין זה ע"א 688/89
הילולים נ' בנק המזרחי מה(3) 188)
אומנם טוען המבקש כי מסמך פירוט פעולות יומן אינו מהווה ראשיתראייה להוכחת קיומה של עסקתהלוואהבין המבקש למשיבה. אך בשלב הבקשה למחיקתכותרתבית המשפטאינו בודק את מהות תוכן המסמך ואת התייחסות כל אחד מהצדדים לפרשנותו ודי בכך שהמסמךמהווה "ראשית ראיה" לעילת התביעה, שכן המסמך מהווה ראיה לכך שהועברו כספים מחשבונה של המשיבה לחשבונו של המבקש.
המבקש הפנה להחלטה בבר"ע תל אביב 1642/04
אליהו קחטן ואח' נ' הבנק למסחר בע"מ (בפירוק), אלא שאין להסיק מכך להליך שבפניי. באותו עניין התעורר ספק בקשר לאמינות פלט המחשב של הבנק המפרט יתרה סופית לאור המעילה רבת ההיקף שהתגלתה בבנק. אין זה המקרה שבפניי, שכן לא נטען שמסמכי הבנק אינם משקפים העברה שנעשתה בפועל ואף ההעברות אינן מוכחשות על ידי המבקש אלא שנטען לנסיבות שונות של העברת הכספים מאלו שטוענת להן המשיבה. אשר על כן והטענה כי המשיבה אינה יודעת על הנעשה בחשבונה לנוכח קיומן של עובדות שונות שנטענות על ידו מקומה בבקשת הרשות להתגונן ולא בבקשה למחיקת כותרת.