בעניין: בקשת רשות להתגונן
1. ביום 7/9/10 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע על סך 167,760 ש"ח בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע המורכבת מיתרת חובה בחשבון העו"ש ומיתרת חוב בגין שבע הלוואות שנלקחו מיום 4/3/09 ועד יום 3/9/09. בכתב התביעה צורפו שלושה עמודים מתוך מסמכי פתיחת החשבון, שערוך ריכוז יתרות, הסכם הלוואה מיום 24/2/09, הוראה לחיוב חשבון עבור החזר הלוואות מיום 25/3/09, רשימת הלוואות ואישור בדבר גובה הריבית.
2. ביום 8/11/10 הגיש הנתבע באמצעות עורך דין מוחסן חוסאם בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירה של בת זוגו של הנתבע, גב' סופיה קרסילניקוב (להלן: "סופיה"). לבקשה צורף יפויי כוח כללי שנתן הנתבע לסופיה לפני נוטריון. במסגרת הבקשה הודה הנתבע בכך שביקש את ההלוואה מיום 24/2/09 על סך 30,000 ש"ח והכחיש כי אישר את ההלוואות המצוינות בתביעה , שנטען כי נלקחו באמצעות המענה הקולי.
3. בקשת הרשות להתגונן נקבעה לדיון ביום 23/3/11 בעקבות בקשות של הצדדים נדחה הדיון פעמיים עד שנקבע לדיון ליום 22/11/11. בדיון הנ"ל ביקש הנתבע לקבל מסמכים נוספים ולאפשר לו ולסופיה להגיש תצהירים מתוקנים. מסמכים נוספים הועברו ועל בסיסם הוגשה בקשת רשות להתגונן מתוקנת ביום 4/4/12.
4. במסגרת הבקשה המתוקנת חזר הנתבע על הטענה בדבר אי הזמנת ההלוואות הטלפוניות והעלה טענות נוספות אשר ידונו להלן.
5. הנתבע וסופיה טוענים כי לא ביקשו אף אחת מההלוואות המוזכרות בכתב התביעה באמצעות המענה הקולי. לגבי ההלוואה על סך 30 אלף ש"ח , המוזכרת בסעיף 11 לכתב התביעה , נטען כי הלוואה זו לא הוזמנה באמצעות המענה הקולי אלא בדרך הרגילה כפי שעולה מנספח ג' לכתב התביעה.
6. במסגרת סיכומי הטענות בדיון היום, הדגיש הנתבע כי הוא מודה בחובתו לשלם כי החוב בגין הלוואה זו. על פי נספח ד' לכתב התביעה יתרת החוב לסילוק בגין הלוואה זו הינה בסך של 20,108 ש"ח נכון ליום 1/7/10. לפיכך גם אם תינתן לנתבע רשות להתגונן, היא לא תחול על סכום זה, לגביו יש ליתן פסק דין חלקי.
7. באשר להלוואות האחרות, לא עלה בידי הנתבע להסביר , במידת הפירוט הנדרשת לצורך מתן רשות להתגונן, מהו הנזק שנגרם לו בגין העברת כספי ההלוואה לחשבון. בסעיף 23.ג. לבקשה המתוקנת למתן רשות להתגונן, טען הנתבע, כי הכספים שהוכנסו לחשבונו דרך הלוואות שהוזמנו במירמה נמשכו במועד מאוחר יותר באמצעות כרטיס גנוב או מזויף בסכומים המקסימליים האפשריים להורדה ביום אחד. כדי להדגים טענה זו, מסר הנתבע פירוט עסקאות מכרטיס אשראי מסוג גולד מסטרקרד מחודש אוגוסט 2011 וכן מסמך לפיו כרטיס האשראי הנ"ל בוטל ביום 24/5/10. כמו-כן צירף הנתבע פרטי תיק הוצאה לפועל המלמדים על תביעה על סכום קצוב שהגישה נגדו חברת ישרכראט בע"מ, אשר באמצעותה הופעל הכרטיס. דא עקא, בדיון היום התברר כי הנתבע הודה במסגרת אותה תביעה בכל החיובים שנצברו דרך כרטיסי האשראי של קבוצת ישראכרט ושילם את מלוא החוב לחברת ישראכרט במסגרת תיק הוצאה לפועל מבלי להגיש התנגדות (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 12-23).
8. הנתבע הוסיף וטען כי יש הבדל בין מספרי הלוואות כפי שמופיעים בכתב התביעה לבין מספרי ההלוואות כפי שמופיעים במכתבים שלכאורה נשלחו אליו בשנת 2009 לגבי אותן הלוואות. גם לגבי טענה זו לא ברור כיצד בכוחה להקים לנתבע הגנה אפשרית מפני התביעה. כזכור הנתבע וסופיה הודו כי כספי ההלוואות התקבלו בחשבון והחזרי ההלוואות שולמו במשך מס' חודשים.
9. הנתבע טען בסעיף 14 לבקשה כי בתחילת שנת 2010 עובדי הבנק התובע יצרו עימו קשר טלפוני לאחר ששוחח איתם ביקש להגיע לסניף כדי לברר מה שמתרחש.
הנתבע הוסיף וטען כי לאחר ששמע את דברי עובדי הבנק, טענה סופיה כי קיימות בחשבון הלוואות שלא נלקחו. לעומת זאת, בדיון היום, טען הנתבע כי לא ידע כלל על העברת כספי ההלוואות לחשבון (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 1-9). סופיה מצידה טענה, כי ראתה את ההלוואות רק לאחר עיון בדפי החשבון שנמסרו לנתבע במסגרת ההליך המשפטי בתיק זה (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 21-25).
10. אי ההתאמה בין האמור בבקשה המתוקנת לבין גרסתם של הנתבע וסופיה בדיון היום, מקבלת משנה תוקף לאור טענת הנתבע בפיסקה הרביעית של סעיף 14 לבקשה המתוקנת לפיה לצורך כיסוי תשלומים נפתחה הוראת קבע מבנק דיסקונט לטובת בנק יהב. לא ברור מדוע הנתבע מוכן היה להעמיד הוראת קבע מחשבון שלו בבנק אחר לצורך כיסוי תשלומים של הלוואות שלטענתו לא נלקחו על ידו או על ידי סופיה והוא אינו מוכן לשלמן.
11. הוסיף הנתבע וטען כי רק לאחר עיון בתדפיסי התנועות בחשבון העו"ש שקיבל מהתובע, גילה כי בוצעו בחשבון פעולות של קנייה ומכירה של מטבע חוץ. עיון בנספח ז' לבקשה המתוקנת מלמד כי אכן בוצעו פעולות שכאלו. יחד עם זאת, גם הנתבע עצמו לא ידע להסביר כיצד פעולות שכאלו מקימות לו הגנה אפשרית מפני התביעה. כאשר נשאל על כך במישרין על ידי בית המשפט , הודה הנתבע כי אין בטענה זו כדי להקים לו הגנה אפשרית מפני התביעה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 24-26).
12. הנתבע טען כי מכתבים ששלח אליו התובע לא התקבלו שכן נשלחו ללא ציון כתובתו המלאה. לא ברור כיצד טענה זו יכולה להקים לנתבע הגנה אפשרית מפני התביעה לאור האמור ברישת סעיף 14 לבקשה לפיה כבר בתחילת שנת 2010 עובדי הבנק התובע יצרו עימו קשר טלפוני בכל הנוגע למצב החשבון.
13. הנתבע טען כי לא ייתכן לקבל הלוואה בסך של 55,000 ש"ח דרך המענה הקולי. טענה זו פורטה במסגרת החקירה הנגדית ולא נסתרה. יחד עם זאת לא ברור כיצד טענה זו יכולה להקים לנתבע הגנה אפשרית מפני התביעה כאשר הנתבע מודה כי כספי ההלוואה התקבלו במלואם בחשבונו וכאשר הניסיון להראות כי כספים מהחשבון נמשכו על ידי צד ג', קרס במסגרת החקירה הנגדית.
14. מן המקובץ עולה כי הנתבע העלה טענות שיש בכוחן להצביע על אי סדרים באופן ניהול חשבונו על ידי התובע. יחד עם זאת, לא עלה בידי הנתבע לבסס טענת הגנה מפורטת שיש בכוחה להקים לו הגנה אפשרית מפני התביעה, כנדרש לצורך מתן רשות להתגונן.
15. אשר על כן, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח.
ב"כ התובע יגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בכתב התביעה.
הנתבע זכאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי זו לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.