החלטה בתיק תא"ק 11065-03-12

ב - 7.3.12 הגישה התובעת כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת על סך 10,371 ש"ח. התובעת ציינה בכתב התביעה, כי סיפקה לנתבעת סחורות שונות והאחרונה התחייבה לשלם התמורה בתנאי תשלום של ש + 90.

ב - 17.6.12 הוגשה בקשת רשות להתגונן על ידי המבקשת הנסמכת בתצהירו של מר סאלח חוסיין, גזבר המועצה. בתצהיר מציין המצהיר כי למן 2011 הזמינה המבקשת מן המשיבה מוצרי חשמל ובטרם עשתה זאת ביקשה הצעת מחיר לאותם מוצרים שהתכוונה להזמין. לאחר שהצעות המחיר נבדקו ואושרו על ידי החשבת המלווה (ממונה מטעם משרד הפנים), הגזבר וראש הרשות המקומית הוציאה המבקשת למשיבה טופס "הזמנה לספק" מאושר וחתום על ידי הגורמים הנ"ל. בסעיף 9 מצהיר הגזבר כי המבקשת שילמה למשיבה מלוא החוב בגין ההזמנה שאושרה ואף צרפה כסימוכין כרטסת הנהח"ש שלה (נספח א') וכן סימוכין לתשלום מיום 19.7.11 ע"ס 4,686.86 ש"ח (נספח ב').

לאחר שקיבלה המבקשת את כתב התביעה הסתבר למבקשת כי לא שילמה תמורתה של הזמנה מס' 231 בסך 4,459 ש"ח למרות שאושר התשלום על ידי כל הגורמים השייכים. מכאן, שילמה היא למשיבה ביום 13.5.12 את הסכום הנקוב לעיל והעתק אישור התשלום צורף כנספח ג'.

בראשית הדיון שהתקיים בפני ביום 23.10.12, ניתנה הסכמת התובעת להחלפת התצהיר הנסקר לעיל בתצהירו של מר עבד מראענה אשר מאותה עת ואילך החליף את תצהירו של הגזבר.

המצהיר השני משמש כמנהל מח' חשבונות ועוזר גזבר של המבקשת. התצהיר זהה לחלוטין לתצהיר של קודמו.

העד העיד במענה לשאלה המתייחסת לסעיף 8 לתצהירו, כי התובעת ידעה שלמועצה חשב מלווה כיוון שההזמנות שיצאו ממנה חתומות על ידי שלושה מורשי החתימה שלה, היינו גזבר, ראש הרשות והחשב המלווה, וכך גם שיקים שבהם שילמה הנתבעת לתובעת. עוד העיד כי בהזמנות ובשיקים של הנתבעת לא מצוינת העובדה כי יש לה חשב מלווה.

לאחר החלטה הדוחה את התנגדות המשיבה הוגש מסמך מש/1 שאינו אלא טופס פתיחת כרטיס ללקוח חדש הנושא הן את פרטי התובעת והן את חתימת ראש הרשות הנתבעת וחתימה נוספת לצידה.

במענה לשאלה אודות סעיפים 10 ו - 11 לתצהיר שם מצהיר העד כי הנתבעת שילמה לתובעת שני תשלומים, נשאל האם יש הזמנה בכתב ביחס לשני התשלומים הללו המאושרת על ידי חשב, וענה בחיוב ביחס לסעיף 11. מש/2, הוגש בהסכמה לאחר השאלה הזאת והוא מתעד את הזמנה לספק מס' 213. ביחס לתשלום הנזכר בסעיף 10 העיד העד כי אין לו הזמנה מאושרת. עוד העיד כי דאוד פאיד הוא חשמלאי שעבד במועצה בעבר וכן העיד כי ראה את חתימותיו על תעודות משלוח. על תעודות המשלוח על פי עדותו של העד, לא מצויה חתימת החשב המלווה וכך גם על תעודות משלוח ביחס לחשבוניות שכן שולמו ולא נחתמו על ידי החשב המלווה. העד העיד כי אינו מסכים שכל הסחורות בתעודות המשלוח נתקבלו על ידי הנתבעת. הוא לא יכול היה לומר מה כן התקבל ומה לא וציין כי לא עבר על כל תעודות המשלוח.

סיכומי המבקשת - מציינים את התנאים ההכרחיים להתחייבויות כספיות ולתשלום המתחייב מהם שנוטלת המועצה, היינו אישור החשב, הגזבר וראש המועצה. בשלהי 2010 מונתה למועצה חשבת מלווה מטעם משרד הפנים, וכפי שהעיד המצהיר מטעמה, מיום 1.1.11 כל התחייבות כספית דורשת אישורם של הגורמים המאשרים הנ"ל. הנתבעת מסכמת וקובעת כי התובעת ידעה אודות הדרישות הנ"ל. עוד מאשרת הנתבעת את התשלומים ששילמה לתובעת ב - 19.7.11 (נספח ב') ואת התשלום על פי נספח א' (ביום 13.5.12). המבקשת מציינת (בס' 18 לסיכומים) כי שילמה לתובעת את כל החוב הנתבע במסגרת כתב התביעה בשני התשלומים הנ"ל ומטעימה כי תעודות משלוח אינן מחייבות את הנתבעת אלא אך אישור כאמור לעיל. חלק מהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה נושאות חתימתו של מר פאיד שעבד כחשמלאי מטעם חברה קבלנית ולא נעשה בו שימוש כלשהו לצורך עבודות חשמל במועצה. גם אם הוזמנו טובין כלשהם, הרי שלא היה בנמצא הסכם על פי דין בין הצדדים והוא לא אושר על ידי הגורמים השייכים. המבקשת נסמכת על הוראות ס' 142ג(א)(5) לפקודת העיריות הקובע כי כל התחייבות כספית מטעם העירייה לא תחייב אותה אלא אם כן חתם עליה בנוסף גם החשב המלווה. עוד מאזכרים הסיכומים את הוראות סעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות הקובע כי התחייבות או תעודה אחרת מסוג שקבע השר ויש בה התחייבות כספית של המועצה, לא יחייבו אותה אלא אם חתמו עליה בשם הרשות המקומית לצד חותמת המועצה, ראש המועצה והגזבר, שאחרת לא תחוב הרשות המקומית (המועצה) על פי ההתחייבות שאינה חתומה כאמור לעיל.

סיכומי התובעת - מיום 10.12.12 מציינים כי לא הוכח דבר מינויה של החשבת המלווה, כי המבקשת הפרה את הוראות פקודת העיריות המחייבות אותה לציין את דבר מינויה של החשבת על כל מסמך רלבנטי (סעיף 142ג(3) לפקודת העיריות). הוראת חוק זו על פי הפסיקה הנזכרת בסיכומי התובעת הינה קוגנטית, ובהעדרה של חתימת החשב המלווה על התחייבות הרשות, ההתחייבות בטלה מעיקרה. כיוון שלא הובאו ראיות על ידי הנתבעת בענין זהות החשב המלווה ומועד מינויו, סבורה התובעת כי גם התחייבויות שאינן נושאות את אישור החשבת המלווה מחייבות את הנתבעת. עוד מציינים הסיכומים כי אין למעשה המחלוקת כי לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת לתובעת 4,459 ש"ח ואף הבהירה כי סכום זה אינו שנוי במחלוקת. הסכום שאמור היה להשתלם בשלהי אוקטובר 2011 מהווה כ - 43 אחוז מסכום התביעה, ועל כן מבוקש פסק דין חלקי ביחס אליו.

תשובת הנתבעת לסיכומי התובעת - אינה רק תשובה אלא סוקרת מחדש עניינים שכבר באו לידי ביטוי בכתבי הטענות בחקירה ובסיכומים. לא לשם כך נועדה התשובה.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתובים, אכן אין מחלוקת כי לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת לתובעת כ - 43 אחוז מהסכום הנתבע. אין גם מחלוקת באשר להימצאו בתיק זה נספח ב' של בקשת הרשות להתגונן שאינו אלא פקודת תשלום שהוציאה הנתבעת המורה לשלם לתובעת 4,686.86 ש"ח נכון ליום 19.7.11 וכן שיק לפקודת התובעת על סכום זה מעת פרעון 19.7.11.

הנה כי כן, בפי הנתבעת טענת הגנה טובה ביחס לסכום בן 4,686.86 ש"ח אשר על פניו יש בנמצא סימוכין למשלוח שיק בסכום זה מן הנתבעת אל התובעת ביום 19.7.11, היינו לפני הגשת כתב התביעה.

לכן נתונה למבקשת הרשות להתגונן מפני כל סכום העולה על 4,690 ש"ח.

באשר ליתרת סכום התביעה, ומעת שאין כלל מחלוקת כי שולם החלק הנותר מן התביעה (בהתעלם מהפרשי הצמדה וריבית כחוק) הרי שזכאית התובעת לפסק דין ולחיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד גם אם הסכום שולם לאחר הגשת התביעה כפי שאכן היה.

פסק דין חלקי יינתן בנפרד מהחלטה זו.

נתונה למבקשת הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (נמוך מ- 75,000.00ש"ח) תתברר התובענה בסדר דין מהיר.

החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע דיון בפני מותב.